על מסריה הסמויים של המחאה
20/6/2012
כמו במקרים רבים אחרים כך גם המחאה יש בה את צד המסרים הגלויים שלה ואת צד מסריה הסמויים. הצד הגלוי הוא מסריה החברתיים. הוא הדגל של צדק חברתי. תחתיו יצאו המונים לרחובות, הקימו אוהלים, צעדו והפגינו. ייסדו בתי-עם וקבוצות פעולה אזרחיות שונות. זה גלוי ונראה וזועק לשמיים ויום יומי ומתמשך ואין כמותו להניע אנשים לפעולה. זה רמת אנדרנלינים גבוהה. זה מרומם. זה אורגזמי. זה גאולי. אך מתחת לשכבה ראשונית זו זורמים להם נחלי מסרים הרבה יותר מורכבים. משהו שאינו יכול לקבל ביטוי ראשוני בהפגנות ובפורקן יצרים ואינסטינקטים. משהו שמצריך חדירה אל שכבות עומק של חיינו. מצריך קשב והתייחסות שונים בתכלית למידי וליצרי ולראשוני ולדחפים וכו'. מצריך ערכי קשב, ידע והבנה, הסתכלות רחבה ורב תחומית, תעוזת הרוח, שיקול דעת זהיר ומקצוענות רבה.
עלינו להבין שהמחאה הציבורית ששטפה אותנו בקיץ שעבר - אף שהיא פחות נראית היא עדיין ממשיכה ורוחשת וגועשת - מופנית יותר מכל אל עבר המערכת הפוליטית במדינה והסדר הקיים בה. מתקיימת בה התרסה גדולה נגדה ונגד הקבוצה השלטת כיום במדינה, המורכבת מפוליטיקאים, תקשורת ואליטות תומכות ממסד. היא מהווה כתב אישום חריף כלפיהם. היא מבטאת את עוצמת סלידתו של הציבור הרחב מדרכי התנהלותם הבלתי איכותיות ובלתי ראויות, גם אם הוא איננו יודע להסביר זאת לעצמו. מכך שהמערכת הפוליטית התרחקה מן הציבור ואינה מייצגים אותו עוד. שהוא מחוץ למשחק. הוא איננו שותף. שהיא בלתי רלוונטית. שהיא פיקציה, שהיא בגדה בשליחותה האזרחית והדמוקרטית הבסיסית. שהיא איננה ממלאת את תפקידה. איננה עושה את העבודה. איננה מספקת את הסחורה. ועלינו להכיר בכך שיש במחאה הציבורית הזו הבט חזק של עקיפת המערכת הפוליטית שהכזיבה.
ראייה כזו של הדברים יש בה חשיבות גדולה ביותר. היא ממפה את דרכי התגובה והפעולה שלנו באופן שונה. צדק חברתי זו שאיפה מוצדקת לכל הדעות אך כדי להשיגה ולתת לה מענה הולם עלינו לתקוף את מערכות חיינו הציבוריות במדינה: המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. להתמודד עם חולשתן ובמיוחד עם חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל. היא זו שמייצרת כיום למדינה ולחברה בה הפסדים עצומים וגורמת לנזקים גדולים שמרביתם כבר מזמן בעלי משמעות אסטרטגית מן המעלה הראשונה. אם אכן אלו הם פני הדברים יהיה עלינו להיערך אליהם באופן שונה ממגמת המחאה ורוחה.
הדברים לא החלו היום. הם תוצאה של תהליכים שליליים הפוקדים אותנו מאז העלמות האבות המייסדים של המדינה והמעשה המכונן של הקמתה וביסוסה הראשוני. שני דברים מאוד בולטים התרחשו. האחד הוא התגבשותה של קבוצה שלטת, הדואגת לחבריה ושמה את האינטרסים שלהם מעל לאינטרס הכולל. קבוצה, שבמעשיה ובמחדליה אחראית להיווצרותן של מגמות שקיעה והתדרדרות המאיימות על חוסנה ובטחונה של המדינה והחברה בה. והשני, מתייחס לעצם חולשתה של המערכת הפוליטית שלנו, כאמור. בספר שכתבתי ויצא לאור לפני כשנה בשם "לקראת פרדיגמה חדשה", אני עוסק בהרחבה בפיענוח צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, בהנחת תשתית למחשבה סדורה ומקצועית באשר לחיינו הפוליטיים ומתווה עיקרים, עקרונות וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפוליטיקה חדשה.
ממספר פגישות, עם אנשי המחאה ומוביליה, שהשתתפתי בהן למדתי שקיים קושי רב להבין שיש צורך להתמודד עם מסריה הסמויים של המחאה. שאם רוצים אכן לאחוז את השור בקרניו ולהשיג תוצאות משמעותיות יש להפנות חלק מאנרגיות המחאה אל עברם של מסרים אלה. כמו כן, יותר ויותר נדמה לי שהאנשים המובילים את המחאה אינם יכולים להוביל גם את המהלך של תרגום אנרגיית המחאה אל עברם של השגת פתרונות מערכתיות כמו התמודדות עם חולשת המערכת הפוליטית בישראל. זה סוג אחר לגמרי של טיפול בבעיות. נדרשות כאן דרכי תקיפה והתמודדות שונות. נדרש כאן להחליף את דיסקט בראש ולפעול אחרת. מזג אחר. רוח חדשה. סוג חדש של אנשים מובילים.
כתב: נמרוד נוי
3611500 052
פיתוח עסקי וייעוץ ארגוני ואסטרטגי
מחבר הספר על הפוליטיקה הישראלית "לקראת פרדיגמה חדשה", שניתן להגיע אליו
ולקוראו דרך הקשת שמי "נמרוד נוי" בגוגל והפנייה לאתרי.
