אכילה בררנית וסרבני אכילה 

המושגים "אכילה בררנית" ו"סרבנות אכילה" מתייחסים למצב של הימנעות ממזונות בעלי ריחות ,מרקמים, מראות וצבעים מסוימים- הגורמים לדחייה מאותו סוג מזון והימנעות ממנו. לדוגמא הימנעות ממאכלים רכים כמו בננה או פירה, והימנעות ממאכלים בעלי ריחות חזקים כמו דגים.

אכילה בררנית מתפתחת בגיל צעיר בדרך כלל, עקב סיבות שונות, וביניהם חוסר היחשפות למגוון גדול של מאכלים. למשל, כאשר ילד גדל במשפחה צמחונית או טבעונית, ולא נחשף מעולם לעוף או לבשר, או משפחה בה מגוון הירקות מצומצם מאד, והילד לא זוכה לפגוש קולרבי או ברוקולי מקרוב- סביר להניח שיהיה לו קשה יותר להיפתח לסוג מאכלים מסוג זה בעתיד.

אכילה בררנית יכולה להתפתח גם אצל מבוגרים ע"י סלידת טעם מותנית, כלומר הימנעות ממזונות מסוימים- כאשר מקור ההימנעות מתרחש עקב חוויות אישיות שצבר האדם במהלך חייו. המזון שממנו סולדים קשור לחוויה (בד"כ חוויה לא נעימה) מסוימת, כך שכאשר יתרחש מפגש נוסף עם אותו המזון, נזכר באופן מודע או שאינו מודע, בחוויה הלא-נעימה שעברנו ומכאן המעבר להימנעות מאותו סוג מזון, קצר מאד.

[i]מחקרים הראו, שחולי סרטן שעברו טיפולי כימותרפיה עלולים ליצור סלידה מותנית ממזון מסוים, במידה ואותו סוג מזון ניתן להם לפני טיפולי הכימותרפיה, או בצמוד להם. מסתבר, שחווית הכימותרפיה בצמוד למזון מסוים, גרמה להם לסלוד מאותו סוג מזון, גם שנים לאחר החלמתם.

מבחינה אבולוציונית, יש הגיון נהיר לסלידת הטעם ממזונות מסוימים. כאשר אדם טועם בשר מקולקל, הטעם שמתקבל מעורר בחילה וגועל- וכך אותו אדם לא ישוב לאכול בשר מקולקל. בהתאמה לכך, תינוקות יעדיפו טעמים מתוקים (המצביעים על מקור אנרגיה זמין) ויסלדו מטעמים חמוצים (מזון מקולקל) או מרים (רעלים). עם זאת, האדם מסוגל להתרגל לטעמים מסוימים במשך החיים, שלא אהב בילדותו- כמו שתיית בירה או אכילת שוקולד מריר.

מסתבר שחישת הטעמים השונים (מתוק, חמוץ, מר, מלוח ואוממי) מתבצעת באמצעות חוש הטעם, הריח, המישוש ואפילו באמצעות חוש הראיה. עובדות אלו עשויות לסייע במצבים של אכילה בררנית או סרבנות אכילה:

• מזון חם יותר, הינו בעל עצמת טעם גבוהה יותר. לכן מומלצת הגשת מזונות בטמפרטורה של °22-32 מעלות צלזיוס.
• ככל שעצמת הצבע חזקה יותר, עצמת הטעם גדולה יותר. מומלץ לגוון בצבעים של המזונות בצלחת, או של הירקות בסלט.
• משקה מוגז מורגש פחות מתוק, מאשר משקה ללא גזים. לכן חברות המשקאות נאלצות להוסיף הרבה יותר סוכר למשקאות המוגזים.
• חריפות משתלטת ומדכאת חישת טעמים. יש לשים לב עד כמה חריפה המנה המוגשת, משום שיתכן ותגרום לאכילה מועטה יותר, עקב דיכוי חישת הטעמים האחרים שבצלחת.
• חשיפה מוגברת של מזונות עשויה לגרום לילדים בעיקר, לאכול בסופו של דבר מאותו סוג מזון. זאת הסיבה שאין להתייאש מילד שלא אוכל מזון מסוים, ולהמשיך להגיש בצלחתו את אותם מזונות שוב ושוב.

לסיכום, מודעות לסיבות המובילות לאכילה בררנית והגשת המזון באופן שיגרום לאכילה גדולה יותר, עשוי לסייע להורים אובדי עצות לגרום לילדיהם להתנסות במאכלים שסירבו לאכול עד היום.

[i] American Journal of Clinical Nutrition 1980 , Vol 33, 2253-2261
Science 16 June 1978: Vol. 200 no. 4347 pp. 1302-1303
Nutrition Volume 15, Issue 3, March 1999, Pages 229?234