מהו דיכאון לאחר לידה?
נתונים סטטיסטיים מעידים על כך שכ- 10%-15% מהנשים יסבלו מדיכאון שלאחר לידה. האבחנה של דיכאון לאחר לידה זהה לאבחנה של דיכאון בכל זמן אחר אולם ישנם מאפיינים שכיחים יותר לתקופה זו. כמו כן, חשוב לציין כי חלק מהסימפטומים של דיכאון "דומים" לתחושות הטבעיות שהאישה חווה לאחר לידה כגון עייפות, שינויים בתיאבון ובשינה המלווים לעיתים בעליה באי שקט, וירידה בריכוז בעיקר בנושאים שאינם קשורים לתינוק. כמו כן, חלק גדול מן הנשים (20%-80% מהיולדות) תסבולנה משינויים במצב הרוח ומדכדוך המכונה "בלוז". לכן מצב הרוח לאורך זמן (לפחות שבועיים) מהווה קריטריון משמעותי בקביעת האבחנה האם מדובר בתופעה של "עצבות לאחר לידה" שאינה נחשבת לתופעה פתולוגית או "דיכאון לאחר לידה" שדורשת טיפול מיידי.
הסימנים הקליניים הבסיסיים והעיקריים של דיכאון אחרי לידה הינם עצבות הקיימת רוב הזמן, ללא סיבה נראית לעין, היעדר הנאה כמו בעבר, היעדר הנאה מהטיפול בתינוק וירידה בחשק ליזום פעילויות.
סימנים אופייניים נוספים יכולים לכלול חלק או את כל הסימנים הבאים:
- קושי להירדם (או יקיצה לאחר שינה קצרה) גם כאשר התינוק ישן.
- תיאבון ירוד והיעדר הנאה מאוכל.
- חוסר אנרגיה ועייפות, או לחילופין אי שקט וקושי לשבת במקום אחד.
- ירידה בערך העצמי, תחושות של אכזבה עצמית, או אשמה.
- קושי להתרכז בפעילויות שונות, שכחה, פיזור דעת או קושי לקבל החלטות.
- דאגה מוגזמת מדברים רבים.
- תחושות של ייאוש וחוסר טעם בחיים.
המאפיינים הספציפיים היותר שכיחים בדיכאון לאחר לידה לעומת דיכאון בכל זמן אחר כוללים במינונים שונים גם אדישות לילוד והיעדר שמחה. תחושות אלה מובילות לעיתים קרובות לרגשות אשם, תחושת כישלון, תחושת אובדן שליטה, חווית "ללא מוצא", תחושת "טעות קריטית" וייאוש. בנוסף שכיחות תחושות של חרדה ודאגנות יתר, תחושות מתח רב ואי שקט, לעיתים מלווה חשיבה טורדנית, הכול מפחיד, מאיים, מסובך, פסימיות המתבטאת במחשבות כגון "שום דבר כבר לא יסתדר" וכן הלאה.
כתוצאה מכל האמור, תחוש האם מצוקה ניכרת ו/או קשיי תפקוד משמעותיים, במיוחד בכל הקשור לתינוק. בדיכאון קשה עלולה להתפתח משאלת מוות (אובדנות) או רצון לנטוש את התינוק. במצבי קיצון חמורים עלולה להתפתח פסיכוזה ("ניתוק מהמציאות") עם אפשרות לפגיעה בתינוק. שני המצבים האחרונים נדירים אך מסוכנים לאם ולתינוק ומחייבים התערבות מיידית.
גורמי הסיכון
מחקרים שנעשו בתחום הצליחו לזהות מספר גורמי סיכון ידועים להתפתחות דיכאון אחרי לידה: לידה ראשונה, העדר מערכת תמיכה, היסטוריה של תסמונת קדם-ווסתית, היסטוריה של תגובות נפשיות קשות לגלולות, היסטוריה של דיכאון כללי ודיכאון לאחר לידה, דיכאון במהלך ההיריון, דיכאון בימים לאחר הלידה (blues), ועוד.
אופן הטיפול
כאשר עולה חשד להתפתחות דיכאון שלאחר לידה יש לפנות במיידי לגורם מקצועי (רופא משפחה או פסיכיאטר). השלכות הדיכאון הן כפולות: הן על האם והן על התינוק. נמצאו השלכות ברורות של מצוקת האם על התפתחות התינוק, הן פיזית והן נפשית. הטיפול בדיכאון לאחר לידה הינו אינדיבידואלי וההחלטה לגביו כוללת מכלול שיקולים הקשורים בהבנת עולמה של האישה בכל התחומים שתוארו והערכת מסוכנות.
אפשרויות הטיפול כוללות:
• טיפול תרופתי - מאז התפתחות התרופות נוגדות הדיכאון והחרדה מהדור החדש (מווסתות סרוטונין מקבוצת ה-SSRI), הטיפול התרופתי בדיכאון נהיה קל ובטוח יותר. בנוסף, חלק מהתרופות נבדקו ונמצאו בטוחות יחסית כשניתנו באופן הנכון גם בהנקה. הטיפול ניתן במצבים של דיכאון בינוני עד קשה ובכל מצב בו הרופא מתרשם מסיכון לאם או לתינוק. השיפור מתחיל כעבור 2-4 שבועות וממשיך בהדרגה בשבועות שאח"כ. מומלץ להמשיך טיפול זה במשך עד כשנה וללוותו בטיפול פסיכולוגי. לגבי המשך הנקה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל .
• טיפול פסיכולוגי- טיפול שמטרתו לזהות את מכלול הגורמים הנפשיים והסביבתיים שתרמו להתפתחות הדיכאון וסיוע בהתמודדות איתם. אחד המרכיבים החשובים בטיפול הוא גיוס מקורות התמיכה של היולדת.
