תביעת רשלנות רפואית
זכות המטופל לקבל החלטה בדבר הטיפול הניתן לו עומדת בבסיסן של תביעות רשלנות רבות שכן מצד אחד החולה זכאי או בני משפחתו זכאים לדעת פרטים בגין ההליך הרפואי ובהתאם להחליט על דרך הטיפול ומצד שני לעתים הרופאים נמצאים בסיטואציות שונות של חירום בהן אין זמן או אפשרות לעצור באמצע הטיפול.
השאלה היא עד כמה ניתן להטיל אחריות על הצוות הרפואי במקרה ולא יידע את המטופל על הליך מסוים, האם מדובר בהתנהלות מקצועית סבירה או שמא היה על הרופא לעשות מאמצים רבים יותר כדי להביא בפני המטופל את מירב המידע העומד לרשותו כך שההחלטה תעבור אליו בנוגע לאופי וסוג הטיפול הניתן.
בית המשפט העליון דן בסוגיה זו במקרה בו אישה אשר סבלה מבעיה קשה בכף רגלה הגיעה לניתוח ובמקביל התעורר חשש כי מתפתח גידול בכתף האישה, תוך כדי ההכנות לקראת הניתוח אשר עליו חתמה האישה קודם לכן על טופס הסכמה. האישה קיבלה תרופות לטשטוש לפני הניתוח ובמצבה הרפואי הבלתי יציב זה החתימו אותה הרופאים על טופס הסכמה נוסף לביצוע ביופסיה בכתף.
בעקבות החלטת הרופאים לבצע את הביופסיה בכתף האישה סיימה את הניתוח עם כתף קפואה ונכות חמורה. האישה הגישה תביעת רשלנות רפואית כנגד הצוות הרפואי בטענה כי היה עליהם לקבל הסכמה מדעת, שזה אומר שצריך כי מטופל יחתום על הסכמה לטיפול רפואי רק כאשר הוא צלול ומבין בדיוק מהם הסיכונים והסיכונים הכרוכים בקבלת הטיפול הזה.
בדיון של השופטים במקרה זה עלתה השאלה המרכזית והיא האם אי קבלת הסכמת החולה לטיפול בהכרח עילה מספקת לשם תביעת רשלנות רפואית שכן המבחן להכרעה בעניין זה הוא אובייקטיבי כך שאם בכל מקרה היה המטופל מסכים לטיפול הרי לא ניתן יהיה לומר כי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.
שופטי בית המשפט העליון קבעו כי למרות העובדה הברורה כי הרופאים החתימו את האישה בעודה מטושטשת וללא יכולת לקבל הסכמה בצורה אופטימלית בכל הנוגע לטיפול הניתן לה, הרי באם בוחנים את העניין לעומק ניתן לומר כי סביר להניח כי גם במצב רגיל הייתה האישה מסכימה לטיפול ולחתימה על טופס ההסכמה.
התובעים אשר הגישו תביעת רשלנות רפואית זו לא הצליחו להוכיח בפני בית המשפט את צדקת דרכם אך למרות זאת קיבלו פיצוי, אשר אמנם לא תאם את דרישותיהם אך בנסיבות העניין אפשר לתובעים שלא לצאת ללא פיצוי כלל שכן לא קיימים מקרים רבים בהם לאחר הערעור לא מקבלים כל פיצוי וזאת חמורה ככל שיהיה המקרה.
האם בכל מקרה של תביעת רשלנות רפואית כדאי להגיש ערעור?
התשובה לכך אינה פשוטה שכן מצד אחד כל מטרת תביעת רשלנות רפואית היא להביא לכך שהמטופל הטוען כי הייתה רשלנות רפואית יקבל את הפיצוי המגיע לו ואשר בעזרתו יוכל לתפקד טוב יותר שכן במרבית הפעמים מדובר בפגיעות קשות אשר גרמו להרבה נזק ואף לנכות.
חשוב לקבל יעוץ מעורך דין מנוסה בתחום בטרם מחליטים אם ללכת לערעור או לא שכן מדובר בהליך שידרוש הוצאות נוספות כמו גם יתכן והתוצאה שהתקבלה בערכאה הראשונה תשתנה באופן שיופחת גובה הפיצוי זאת משום שכאשר הדיון עולה ונפתח מחדש הכל יכול לקרות ויש לקחת את הסיכוי כמו גם את הסיכון בכך.
באם החלטתם להגיש ערעור נכון יהיה לשקול את כל העניין לעומק כמו גם לנסות להציג בפני בית המשפט את הדברים באופן שישנה את ההחלטה שהתקבלה בערכאה הראשונה.
*אין לראות באמור ייעוץ משפטי ו/או תחליף לכך
