זכויות בן שאינו בן ממשיך במשק חקלאי 

זכויות בן שאינו בן ממשיך במשק חקלאי

יוסי רובין,עו"ד

• מאמר זה יתמקד בזכויותיו של בן שאינו מוגדר כ"בן ממשיך", בהיבט המשפטי ובתמצות, הואיל וזכויות של אדם נגזרות אומנם מתוך הדין. יצוין כי במקרים מורכבים נוטה בית המשפט לגזור את הזכויות מהעובדות עצמן, תוך רצון לאזן בין זכויותיהם של כל הצדדים ככל האפשר.
• כידוע ההסדר המשפטי של זכויות חברי האגודות החקלאיות במדינה אינו אחיד, והוא שונה ממושב אחד לאחר בהתאם למסגרת החוזית הקיימת בין האגודה, ממ"י, החבר והסוכנות היהודית. בהתאם לכך משתנות זכויותיהם של חברי האגודות החקלאיות".
• סעיף 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973 מגדיר מיהו בן ממשיך כדלקמן:

"בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים" - לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר".

• באשר לזכות "בן ממשיך", יובהר כי בפסקי דין שניתנו בענייני משקים חקלאים, למינויו של "בן ממשיך" וקבלתו כחבר באגודה אין כל השלכה על זכויותיו הקנייניות בנחלה. הזכויות הקנייניות במשק מועברות בהתאם לחוזה החכירה.
• המגמה בבית המשפט כיום, היא לאזן בין הזכויות הקנייניות של ה"בן הממשיך" לבין זכויותיהם של יתר אחיו ומשפחתו, הפער בין המצב המשפטי אשר לפיו זוכה רק אחד מבני המשפחה להיות "בן ממשיך" לבין הקושי האנושי שנוצר בעקבות מינוי בן ממשיך אחד במשפחה והאיסור לפצל נחלה בין בנים אחדים, גורר אחריו סיכול ציפיות טבעיות של בני משפחה להנאה מחלקים מן הנחלה ומזכויותיה.
• קושי זה מצריך התייחסות מתאימה של הרשויות הציבוריות הנוגעות בדבר לצורך מציאת פתרונות ראויים במישור הארצי הכולל. על כך כבר עמד בית-משפט זה בכמה מקרים בעבר פרשת אזולאי(2).
• לשאר יחידי המשפחה שאינם "בן ממשיך" קיימות מגוון זכויות אשר ניתנות למימוש ולקיום בעת הצורך. המגמה כיום בבית המשפט היא לחלק את "הנתח" המתקבל מהמשק בין כל המשפחה, בכפוף לזכויות הנובעות מן החוזה הדו צדדי או התלת צדדי(להלן:"הסכם המשבצת"), אשר נחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין האגודה השיתופית שהיא המושב, ולעיתים מעורבת בו גם הסוכנות היהודית לא"י.
• העניין שלפנינו שב ומעלה את הקושי האמיתי שנוצר, הלכה למעשה, על-ידי גזירת הבלעדיות של מוסד ה "בן הממשיך'". גזרה זו נועדה לפקח על זהותו והתאמתו של המבקש לקבל זכויות במשק ולמנוע פיצול נחלה, אלא שככל שהיא נוגעת ליחסים בין בני משפחה, היא מתנגשת עם רצונותיהם הטבעיים של הורים, בעלי זכויות במשק, להוריש לילדיהם ולמשפחתם את חלקם - קרקע ומבנים, לאחר שיגיעו לאריכות ימיהם, בלי ליצור חיכוכים ומדונים בין בני המשפחה שיש חשש כי ילוו בסערת רגשות ובשימוש בכלים משפטיים, שלא לצורך] .
• 9.      אחת הזכויות הקיימת לבן שאינו בן ממשיך הינה הזכות החוזית-כספית בגין ההשקעה שהשקיע זה, בבית המגורים או במשק, כאשר יכול להיות מצב בו הוא הנהנה מן ההשקעה ומצב אחר בו הוא אינו נהנה מן ההשקעה.

10. במקרה אשר נדון בבית המשפט, חזרו ההורים מן הסכם המתנה אשר העניקו לבנם, בית המשפט חייבם לשלם את מלוא השקעת הבן בבית המגורים אותו בנה, אף שלא התגורר בו בחלק מן הזמן (4).

11. זכות חוזית נוספת ניתן למצוא בהסכמות פנימיות-משפחתיות אליהן הגיעו הצדדים במהלך השנים הנוגעות לדרך חלוקת זכויות המשק. בפרשת חיים(5) נדון בהרחבה תחולתו של הסכם פנימי שחתמו הצדדים אם לפני העברת הזכות במשק ואם במהלך העברה וזאת לשם הבטחת זכויותיו של בן שאינו בן ממשיך אושר הייתה כוונה לשכן אותו בבית המגורים על המשק.

12. כידוע, חוזים אינם נעשים בחלל, הם נעשים על רקע מציאות מסחרית חברתית ומשפטית - מציאות זו נמצאת בתנועה מתמדת. הכרת המציאות שבמסגרתה נעשה החוזה חשובה היא לפרושה. מציאות זו מהווה מקור אשר עשוי להצביע על תכלית החוזה. נאמר לא אחת, כי עם שינוי במציאות החברתית, נדרש שינוי גם במשפט והתאמת המשפט לצרכי החיים המשתנים. ולשם כך, ניתן לשים לב, כי השינוי בפסיקת בתי המשפט הינה הדרגתית וטבעית.

13. נטייה זו להעביר חלקים מן הנחלה לבנים אחרים גם כאשר מונה בן ממשיך האמור לקבל את הנחלה ולעבדה, היא טבעית ומובנת במערכות יחסים משפחתיות, ועל-כן עשויה לזכות לעתים קרובות בהסכמה כללית של בני המשפחה. להסכמה זו ניתן לתת לבוש משפטי על דרך התחייבות חוזית מפורשת של חבר האגודה כלפי ילדיו.

14. שם עלתה השאלה מה נפקותן המשפטית של התחייבויות חוזיות אלה ביחסים הפנים- משפחתיים, וזאת בשני מובנים: האחד - אם בהסכם העברת הזכויות או חלקן, אשר נוגד את הוראות ההסכם המשבצת יש לראות זכויות אלו כבנות- אכיפה. אם התשובה לכך היא בחיוב, כי אז נוצר מצב בו הסכם כאמור גובר על הוראות הסכם המשבצת אשר במהותו מונע פעולה זו. אם התשובה לכך בשלילה, התוצאה היא כי התחייבויות אלה אינן בנות-אכיפה לא רק כלפי המוסדות המיישבים אלא גם ביחסים הפנים-משפחתיים. השני - אם יימצא כי ההתחייבויות החוזיות אינן בנות-אכיפה, תעמוד בעינה השאלה אם הן תקפות מבחינה משפטית ומולידות תרופות פיצויים בידי הצדדים, או שמא הן בטלות, וכל שהן מותירות היא זכות לתרופות השבה.

15. ההלכה שקדמה לפרשת חיים קבעה כי אם בעל קרקע(המינהל) נותן לאחר(בר הרשות) זכויות שימוש בה ומטיל עליו תנאים מוקדמים לעבירות הזכות, כי אז לא יוכל להעביר את זכותו לאחר בניגוד לאותם תנאים.

16. בפרשת חיים נקבע כאמור כי ההתחייבויות הפנימיות-משפחתיות תקפות, ויתרה מכך נקבע כי אין בכך כדי לשלול קיומה של זכות לתרופות כספיות של השבה מתחום החוזים או מעין-חוזים אשר את עניינה ניתן לברר בהליך נפרד.

17. זכות נוספת של בן שאינו בן ממשיך הינה הזכות לפיצוי במקרה של מות המתיישבים. סעיף 114 לחוק הירושה, התשכה-1965 (להלן:"חוק הירושה") קובע כי, משק חקלאי יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון. עוד קובע הסעיף כי באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו - יחליט בית-המשפט לפי הנסיבות.

18. יש להדגיש כי בעיקרון זכות על פי סעיף 114 לחוק הירושה, מתגבשת רק כאשר אין בן הזוג בחיים ואין בן ממשיך שנקבע על ידי ההורים וזאת בכפוף להסכם המשבצת ה"תלת צדדי" בלבד, אשר מאפשר זאת, הואיל שכן זכות בר הרשות של המוריש אינה חלק מעיזבונו.

19. יש לציין, כי מנגנון הפיצוי הקבוע בסע' 114 לחוק הירושה, התקבל בפסיקה ובספרות גם לגבי מתיישבים שהם ברי רשות בלבד, למרות שהזכות אינה חלק מעיזבונם ואף כי הסכם המשבצת אינו מחיל את הוראות סע' 114 לחוק הירושה.  

20. עוד נקבע, כי מסירת המשק לאחד מהיורשים מתייחסת אך לחלוקה בעין של נכסי העיזבון אך אין בהם כדי להפקיע את זכות היורשים אחרים בעיזבון. נקבע, כי היורש שנמסר לו המשק יפצה את היורשים האחרים במידה ששוויו של המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון, ומשלא עלה בידי הזוכה בעין לשלם ליורשים האחרים את שוויו הריאלי של המשק הוחלט על מכירת המשק במכירה פומבית למרבה במחיר ותמורתו חולקה בהתאם לחלקי היורשים בעיזבון(6).

21. יוצא אפוא, שניתן משקל לרצון המוריש שיהיה בן ממשיך. אך התחשבות ברצון זה אינו מצדיקה שזכויות היורשים, אלו שאינם מוגדרים "כבנים ממשיכים", לקבל את חלקם בעיזבון יקופח. וההסדר בעניין פיצוי יכול לשמש דוגמא לניסיון לפתור בעיות המתעוררות בין היורשים ובין עצמם.

22. עולה מכל האמור לעיל הוא, כי ה"בן הממשיך" הינו בעל הזכות להמשיך לשבת במשק ולעבדו כיורש החוקי של ההורים שקיבל את הסכמת האגודה להעברת המשק לידיו כ"בן ממשיך" והפך גם לחברי האגודה. זכות זו כפופה לחובתו של ה"בן הממשיך" לפצות את שאר היורשים החוקיים של ההורים בהתאם לשווי זכותם הקניינית במשק וזאת כאמור במקרה ספציפי שבו חל סעיף 114 לחוק הירושה(7).

23. יצוין כי הזכויות שצוינו במאמר זה אינן רשימה סגורה של זכויותיו של בן שאינו בן ממשיך וכי קיימות זכויות נוספות במשק חקלאי, כאשר יש לבחון כל זכות ונסיבותיה. כך למשל קיימות במשק הזכות למכסות ולגידולים חקלאים ואף קיימות זכויות תוך משקיות אשר יתכן ויחולו כל בן שאינו בן ממשיך.

24. לסיכום ניתן לומר כי החוק והפסיקה מכירים ב"בעיה" בחלוקת המשק רק לאדם אחד בלבד, לאותו "בן הממשיך" וזאת במקרה בו שאר היורשים/המשפחה אינם מקבלים פיצוי או תמורה כספית בגין זכויותיהם והשקעותיהם במשק. במספר רב של פעמים פסק בית המשפט בהתאם לרצון ההורים-הבעלים, לחלק את הזכויות הנובעות מהמשק כלפי כל הצדדים, ככל האפשר בחלוקה שווה ואף במקום בו הובעה הסכמה בין הצדדים אשר הופרה במועד מאוחר תוך שה"בן הממשיך" הסתמך על הסכם המשבצת שכביכול פוטר אותו מתשלום פיצוי ו/או חלוקת המשק פסק פיצוי או תשלום בגין ההשקעה.

(1) תמ"ש 25620/01 פלוני נ' ס' א', 09/12/2003

(2) ע.א. 103/89, אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מה(1) 477, 481-483.

(3) פרופ' ס' אוטולנגי "ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושת משק במושב עובדים" [48]

(4) תמש 2670/03 מ.י. נ' מ.ז. (חיפה), 24/11/2005

(5)ערעור אזרחי 1662/99 חזקיהו חיים נ' אליהו חיים, 27/08/2002 (להלן:"פרשת חיים")

(6)רע"א 1268/95 אהרון גמליאלי נ' משה גמליאלי ואח', 04/04/1995 וכן ע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל, פ"ד מג(1) 397, 407 (מול האותיות א-ב) וכן ס' אוטולנגי (לעיל) בע' 494.

(7) עא 633/82 אליהו לוקוב נ' צפורה מגדל, 01/08/1985