ניצחון ליבואן - בית המשפט לא הכיר בתניית שיפוט בשטר מטען 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

סכסוכים משפטיים בתחום הסחר הבינלאומי, קשורים מטבע הדברים למספר רב של מדינות. כאשר צד מסוים מעוניין לתבוע צד אחר, מתעוררת שאלת המקום הראוי להגשת התביעה- הכוונה בבית משפט של איזו מדינה יש לתבוע.

גורמים רבים בשרשרת ההובלה והשילוח דואגים לבטח את עצמם מבעוד מועד, באמצעות הוספת תניית שיפוט בשטר המטען או במסמך אחר, המחייבת התדיינות משפטית, במקרה הצורך, רק במדינה אחת הנוחה להם.

בתי המשפט בארץ אינם אוהדים של תנייה כזו, משום שהיא שוללת מהם את סמכות השיפוט כאשר לסכסוך קיימות זיקות למדינת ישראל.
לכן, בתי המשפט נוהגים לבחון היטב את התנייה ומבדילים בין תניית שיפוט מקבילה- שאינה שוללת התדיינות במדינת ישראל, לבין תניית שיפוט ייחודית- הקובעת מקום שיפוט אחד ויחיד.

לאחרונה, עלה לדיון נושא זה בבית המשפט המחוזי בחיפה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

מדובר בתביעה העוסקת בנזקים שנגרמו למטען שנשלח לישראל, שהוגשה נגד כל המעורבים בשרשרת ההובלה, לרבות חברת הספנות צים, אוברסיז קומרס ועוד.
התביעה הוגשה במדינת ישראל, אך חברת השילוח מגרמניה "שנקר" טענה שלפי שטר המטען,   המהווה את חוזה ההובלה בין הצדדים, סמכות השיפוט הייחודית לדון בתביעה היא לבית המשפט בהונג-קונג.

בית משפט השלום בחיפה דחה את הטענה וקבע שלשון התנייה לא מונעת הגשת תביעות במדינת ישראל, ו"שנקר" ערערה לבית המשפט המחוזי בנושא.

החלטת בית המשפט בערעור:

בית המשפט ניתח את לשון התנייה בשטר המטען, שקבעה כי סכסוכים יוכרעו בבתי המשפט בהונג-קונג:

"The contract evidenced by or contained in this Bill of Lading shall be governed by and construed in accordance with Hong Kong law and, save as may be compulsorily applicable under the local law of the place of loading or that of discharge, any dispute arising hereunder shall be determined in the Courts of Hong Kong to which jurisdiction both the Marchant and the Carrier irrevocably agree to submit".

בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה שלא מדובר בתניית שיפוט ייחודית, משום ש:
א. היא אינה מציינת את זהות בית המשפט הספציפי בהונג-קונג (כלומר באיזו עיר);
ב. היא אינה שוללת התדיינות בבתי משפט אחרים מחוץ להונג-קונג;
ג. היא מאפשרת לפחות מקרה אחד בו ההתדיינות לא תהיה בהונג-קונג;

למרות הקביעה שלא מדובר בתניית שיפוט ייחודית, נדרש בית המשפט להכריע לאיזה מדינה רוב זיקות הסכסוך. בית המשפט ציין כי הניזוק והמוביל מצויים בישראל, ואילו חברת השילוח היא מגרמניה (ולא מהונג-קונג). בית המשפט דחה את טענת המשלח כי הוא חברת בת של משלח מהונג קונג, היות והדבר לא הוכח בתצהיר.

שיקול נוסף אשר הנחה את בית המשפט כאשר קבע שהסמכות היא לבית המשפט בארץ, היא כי הפניית הדיון להונג קונג תגרור את סילוק התביעה על הסף וזאת בשל התיישנות.

בית המשפט ציין כי גם אם יוכרע שהדין החל על הסכסוך הוא הדין מהונג-קונג, אין זה מונע את קיום ההתדיינות בישראל והוכחת תוכנו של הדין הזר.

לכן, דחה בית המשפט את הערעור וחייב את שנקר בתשלום הוצאות של כ-11, 500 ש"ח.
[ע"א (מחוזי חיפה) 41636-02-12 schland AGSchenker Deut נ' מגדל חברה לביטוח ואח', השופט מנחם רניאל, החלטה מיום 30.5.12. ב"כ הצדדים - לשנקר - עו"ד דן אסן. למגדל - עו"ד שפרינצק. לצים- עו"ד דיסני. לאוברסיז- עו"ד מחרז.].

הערות:

סעיפים בדבר תניית שיפוט, אשר נועדו לכפות על בעלי דין ישראלים להתדיין בחו"ל, נחשבים כסעיפים בחוזה אשר מכבידים מאוד על זכות הגישה לערכאות במדינת ישראל. לכן, נוטים בתי המשפט בישראל לפרש סעיפים אלו בצמצום רב ולעיתים לקבוע כי הם אינם מחייבים, כך שבמרבית המקרים, ההכרעה בסופו של יום הינה כי ניתן לנהל את המשפט בישראל.

למשל, לפני מספר חודשים קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי תניית שיפוט שהופיעה בקטלוג ובאתר אינטרנט של ספק זר, לא מחייבת את היבואן בישראל משום שלא הייתה פרי של מו"מ בין הצדדים ואין לכפות על היבואן בישראל להתדיין במדינה זרה בניגוד לרצונו.

[ת.א. (מחוזי חיפה) 23058-11-10 אורות העמקים חב' ליבוא ושיווק חומרי חשמל בע"מ ואח' נ' גוויס ס.פ.איי (GEWISS S.P.A), החלטה מיום 22.2.12, הרשמת תמר שרון נתנאל]

במקרה אחר, קבע בית המשפט כי בשטר המטען לא נעשה שימוש במילים המייצגות בלעדיות, כמו "exclusive", "only", וכו', ולכן, כל עוד קיים ספק למה התכוונו הצדדים, יש לאפשר את ההתדיינות במדינת ישראל.

[ת.א. (שלום חיפה) 39466-03-11 מגדל חברה לביטוח נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ ואח', החלטה מיום 22.1.12, השופטת תמר נאות פרי]