המושג לאכול את הראש נתפס בעיננו לאדם אשר פותח את פיו ומדבר יותר מדי ולא מפסיק, כאשר לשומע כבר אין סבלנות לשמוע את אותו אדם או לפחות שישים נקודה או ינוח מעט מהדיבור או אפילו כשאותו אדם מדבר דברי הבל ואנו לא רוצים לשמוע אותו עוד, אנו פשוט אומרים " אתה אוכל לי את הראש". מעין נובע המושג הזה?
זוכרים את המשחק פקמן כאשר הוא פותח את הפה ומתחיל לאכול ת כל הנק' וההפתעות שמסביב ככה זה מרגיש הוא לא יפסיק עד שמישהו לא יגיד לאותו אדם או במקרה של פקמן לא ירדוף אחריו וינסה לאכול אותו בעצמו.
האם הביטוי הזה הוא בעצם עלבון או סוג של נימה אופטימית בהזכרת הייצור החמוד, לאותו אדם קשקשן לחדול משתף דיבורו שאינו נגמר. אמנם המושג "לאכול את הראש" אכן נשמע כעלבון ולא נעים לבריות לשמוע דבר זה על הגיגי דעתם ופניני הלשון שלהם, ברם אין כל אדם יכול לשמוע כל כך הרבה ולהסכים עם כל משמע אוזניו. לכן הוא אומר "אתה אוכל לי את הראש" בנימה אופטימית ולא להעליב ולומר לאותו אדם שקט! או די! אלה בצורה הומוריסטית ונעימה בשביל שיחדל מדיבוריו.
די! הס! שקט! אלו מילים מרתיעות אשר לאחר מכן לא נרצה לעולם לדבר עם אותו אדם אשר אמר לנו אותן, אבל כן נרצה להמשיך בשיחות אחרות אם אדם אשר יגיד לנו בצורה קצת שונה יותר נחמדה את אותה המשמעות אבל לא באותה הצורה של הדי! למשל, לכן נכנס הביטוי "אכילת ראש"
אמנם הביטוי"אכילת ראש" או "לאכול את הראש" או "אתה אוכל לי את הראש" הוא ביטוי צעיר אבל הוא יותר מתחשב לאדם השני או אפילו נאמר בהומור רק בכדי לא להעליב איש אחר.
במשחק פקמן ,הרעים אכלו את ראשו של פקמן כאשר תפסו אותו (יש המון וריאציות למשחק הזה), מכאן בא הביטוי, אל תפתח את הפה יותר מדי כי אתה מעורר יצרים רעים אחרים. גם סבלנותנו מתונה אך יש לה גבולות אין לאדם אפשרות לשמוע כל כך הרבה מילים בבת אחת, או לשמוע דברים שהוא לא אוהב, או אפילו לשמוע ברוטינה את אותו הדבר. אז במקום לומר לאותו אדם תפסיק! די! חלאס! ולגרום לו אי נעימות עדיף להשתמש במשהו קצת יותר עם קריצה ושני הצדדים יהיו מרוצים בסופו של דבר .
