נחלות ומשקים חקלאיים 

בין סוגי נכסי הנדל"ן הסחירים בישראל נחלות חקלאיות במושבים הינם כמעט סוג הנכס היחידי הכולל שטחים נרחבים, מאפיין אשר זיכה אותן באטרקטיביות נדל"נית ייחודית.

על מנת להבין טוב יותר את היתרונות והחסרונות הטמונים בסוג נכס זה, ראוי לחשוף את התהליכים וההיגיון הטמונים בעיצוב והולדתו.

הופעת דגם נחלה החקלאית בנוף הנדל"ן הישראלי באה בד ובבד עם מיסוד דגם המושב (בו נכלל גם דגם המושב השיתופי) בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. דגם זה התבסס במידה רבה על מודל הכפר החקלאי שהיה נפוץ באירופה וכן בקרב האוכלוסייה הפלסטינאית בא"י, במסגרתו בצמוד לכל בית משפחה נמצאה חלקת קרקע, אשר עיבודה החקלאי שימש כמקור הפרנסה העיקרי למשפחה.

בניגוד לדגם הקיבוץ, אשר גם הוא גובש באותה תקופה בא"י, בו התקיימה בדרך כלל הפרדה בין איזור המגורים לשטחים החקלאיים (אשר בהתאם למודל השיתופי היו בבעלות הקיבוץ ולכן לא חולקו לחלקות), דגם המושב תוכנן על בסיס הצמדת החלקה החקלאית לאיזור המגורים (לעתים כלל המושב גם שטח חקלאי נוסף, מרוחק יותר). ההנחה הבסיסית אשר עמדה מאחורי תכנון זה הייתה כי הצמדת החלקה החקלאית לבית המגורים תייעל ותקל על החקלאי בעיבוד חלקתו, זאת בהתחשב בעובדה כי כלי תחבורה חקלאיים וכלי תחבורה ככלל לא היו ציוד נפוץ באותן שנים. הנחת יסוד נוספת הייתה כי שטח חקלאי בן מספר דונמים יכול להוות מקור פרנסה מספק ליחידת משפחה אחת.

מיסוד דגם המושב כצורת התיישבות חקלאית מקובלת של המוסדות המיישבים הציוניים באותן שנים והסדרה נוספת ומאוחרת יותר אשר בוצעה על ידי גופי התכנון של מדינת ישראל, הביאו לחלוקה רשמית של הנחלות החקלאית למספר חלקות בעלות ייעוד שונה:

חלקה א' – שטח הקרקע עליו הוקם בית המשפחה, לרוב בקדמת השטח הנחלה ובצמוד לצירי התנועה של המושב (בהקבלה למרחב העירוני – לרחוב).

חלקה ב' -  שטח קרקע הצמוד לחלקה א' ומיועד לשימוש חקלאי.

חלקה ג' – שטח קרקע המרוחק מחלקות א' וב', המיועד אף הוא לשימוש חקלאי.

ראוי לציין כי מספר רב של מושבים בישראל הוקמו ונוהלו על ידי אגודות שיתופיות, במושבים אלה המונח "נחלה" אינו מתאר שטח קרקע בלבד, אלא מתאר את כלל הנכסים והזכויות בקרקע וברכוש האגודה המוענקות לחבר אגודה. כמו כן, חשוב לציין כי מרבית קרקעות המושבים בישראל נמצאות בבעלות המדינה ומנוהלות על ידי מנהל מקרקעי ישראל, בהתאם חלוקת הנחלה, אשר תוארה לעיל, אינה הצהרתית בלבד, אלא נושאת עימה משמעויות תכנוניות וכלכליות נכבדות.

דגם המושב נחל הצלחה לא מועטה: לצד הקיבוצים הפכו המושבים לצורת ההתיישבות החקלאית הנפוצה בישראל ולמרות קשיים לא מועטים חלק נכבד מתושבי המושבים הצליח לעשות שימוש בנחלות החקלאיות כמקור פרנסה עיקרי. מצב זה השתנה בצורה ניכרת בראשית ובמהלך שנות ה-80, לאחר עליית מפלגת הליכוד לשלטון וביטולו ההדרגתי של מודל החקלאות המתוכננת והמסובסדת שהיה נהוג עד לאותה עת. מהלך זה לצד המשבר האינפלציוני שפקד את ישראל באותן שנים ומשבר מניות הבנקים, הכניסו את ענף החקלאות למשבר כלכלי חמור ומשבר זה הביא לתחילתו של תהליך בו הפכה הנחלה החקלאית מיחידת ייצור חקלאית משפחתית לנכס נדל"ן אטרקטיבי.

נכתב ע"י nahalot.co.il - שיווק משקים ונחלות