לישון במרחק נגיעה- שינה משותפת עם תינוקות 

דמיינו לעצמכם סיטואציה - חושך, לילה, הכול שקט ורגוע. לפתע קורע את הדממה בכיו של תינוק. הבכי הולך וגובר הולך וגובר.
בואו ונציץ לרגע אל מקור הבכי- חדר קטן ויפה, ובו שוכב לו תינוק קטנטן ובוכה-
האם הוא רעב? אולי החיתול שלו רטוב? יתכן שהוא פשוט פוחד לבדו בחושך?
בחדר ליד מתעוררת כעת בקושי רב אמו של התינוק. היא מרגישה כאילו רק לפני כמה דקות שכבה לישון אחרי אינסוף קריאות של תינוקה. היא קמה באיטיות, נאנחת ומגששת את דרכה בעייפות לחדרו של התינוק,היא מוציאה אותו ממיטתו, מאכילה אותו, מחליפה את החיתול הרטוב, נושקת לו ומחזירה אותו למיטתו. כעת היא חוזרת למיטתה, צונחת עליה בכבדות ומתפללת לכמה שעות של שינה רצופה.

כעת דמיינו לעצמכם שוב את אותה סיטואציה,אבל הפעם הבה ונמקם אותה בחדר אחר- חדר ההורים...לילה, חושך, שקט... במיטתו הקטנה, הצמודה למיטת האם מתעורר עכשיו התינוק. עוד בטרם יבכה, כשהוא משמיע רחשים ראשונים של התעוררות, פונה האם לעברו וכמעט מבלי להתעורר עושה "הערכת מצב"- היא בודקת האם חם לו, האם הוא רעב והאם החיתול שלו מלא, ומבלי להתעורר לגמרי או לקום מהמיטה היא מטפלת בדרוש טיפול ותוך זמן קצר ורגוע, האם והתינוק חוזרים למצב של שינה נינוחה.

אין הורה שלא מכיר את הקושי והתשישות המאפיינים את השנה הראשונה עם תינוק חדש. את הגוף הכואב, הבלבול ומעל לכול העייפות הקשה.
יותר ויותר הורים כיום בוחרים להמשיך ולחוות את הקרבה לתינוקם גם בלילה, להקל על הטיפול הלילי בו ויחד עם זה להיענות לצורך הבסיסי של התינוק ושל אמו לישון זה לצד זו.
הורים אלו חוזרים לישון ביחד.
ולמה חוזרים? מפני שהמנהג של שינה בנפרד הוא חדש יחסית, עד לפני כ200 שנה נהגו תינוקות ואמהות לישון ביחד כעניין שבשגרה (ברב מדינות אפריקה, המזרח הרחוק, מרכז ודרום אמריקה שינה משותפת היא עד היום דרך החיים המקובלת), כיום, כשתפיסות טבעיות-בסיסיות עושות דרכן בחזרה לעולם המערבי מתחזקת ההכרה בנכונותה ובכוחה של האינטואיציה ההורית, והורים רבים "נזכרים" במה שיודעת כל אם ליונק וכל גור בטבע- מקומו של הגור קרוב אצל אמו.

שינה משותפת משופעת ביתרונות לכל הצדדים- היא מחזקת את בטחונו של התינוק אשר חש את אמו לידו, מתחמם בחומה ושומע את נשימותיה. האם מצידה זוכה לשינה איכותית יותר, כיוון שאינה צריכה לקום כלל ממיטתה כדי להניק, לטפל או לבדוק מה שלומו. היא קרובה אליו לצורך טיפול והזנה אך גם לצרכים נפשיים של קרבה, התחברות ושקט נפשי.

מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה, ע"י דר ג'יימס מק'קנה, שחקר את הנושא במשך
30 שנה, בחן זוגות של אמהות ותינוקות שישנו במשך שלושה לילות ביחד ולחוד.
הסתבר שהתינוקות שישנו ביחד עם אמותיהם כמעט ולא בכו במהלך הלילה.
תינוקות אלו ינקו פי 3 מהתינוקות שישנו בנפרד, ושהו זמן רב יותר במצב של שינה קלה- מנגנון זה (של שינה קלה או "שנת חלום") הוא חיוני כיוון שהוא מונע מתינוקות להיכנס למצב של שינה עמוקה מדי וחוסר יכולת להתעורר, גורמים העלולים לגרום מוות בעריסה.
קרבת האם מהווה כמובן יתרון נוסף בכך שהוא שמסוגלת לזהות ולהגיב במהירות למצוקות תינוקה. החוקרים סוברים כי שינה משותפת מורידה את הסיכויים למוות בעריסה ב- 50% !



על אף היתרונות הברורים של שינה משותפת, הורים רבים חוששים עדיין לישון עם תינוקותיהם מתוך פחד פן יפגעו בהם מתוך שינה.
בפועל, סביר להניח שבמידה והאם אינה נוטלת סמים, שותה אלכוהול או נמצאת תחת השפעת תרופות, הסיכויים כי תתגלגל על תינוקה קלושים ביותר, כיוון שאפילו בשנתה היא מודעת לנוכחותו.
העולם המערבי כהרגלו, מצא דרכים לפתור את הבעיה והדרך הנהוגה כיום באמריקה, אירופה, וגם בישראל היא co sleeper(בעברית- "מיטונת") - יחידה נפרדת ייעודית למטרה זו, הנצמדת למיטת ההורים ובה ישן התינוק.
דרך זו היא אידיאלית לכולם כיוון שהתינוק זוכה בקרבת האם ללא הפרדה ביניהם והאם, נהנית מהקרבה ומטיפול קל בתינוק, ובו בזמן זוכה לשמור על מרחב השינה שלה.

בכל מקרה בו ישנים עם תינוק יש לשמור על כללי בטיחות, להפעיל שיקול דעת והגיון ולוודא כי התינוק בטוח. רצוי לא לישון עם התינוק באותה המיטה אלא להשתמש ביחידה נצמדת,
מומלץ לכסות אותו בשמיכה משלו ולהשכיבו על מזרון קשה, עם סדין מתוח היטב וללא כרית. מידע נוסף על שנת תינוקות בטוחה ניתן למצוא באתר "מיטונת"
ובאתר משרד הבריאות.