עורך דין דיני עבודה תפקידו כפול – מצד אחד להגן על העובד מפני מעסיק העושק אותו ואיננו ממלא אחר הוראות החוק המחייבות אותו, ומצד שני הוא מגן על מעסיקים מפני עובדים המנצלים שלא כהלכה את הוראות החוק ואת ההגנה שהוא מספק להם. מטבע הדברים, ההזדקקות לעורך דין כאמור לעיל מגיעה במקרים של חוסר בהירות באשר להוראות החוק. אף שנהוג לחשוב כי עורך דין דיני עבודה מגן רק על העובדים ולא על המעסיקים, אין הדבר נכון כלל ועיקר. חברות רבות ומנהלי משאבי אנוש של חברות גדולות מסתייעים לעיתים מזומנות בעורכי דין כאלה.
חוסר בהירות באשר להוראות החוק
חוקי העבודה כמו גם חוקים בכל תחום אחר אינם מושלמים ואינם יכולים להיות מושלמים. לעיתים קרובות מתגלה כי יש פרצה בחוק כשמתגלעים חילוקי דעות בין מעסיקים ועובדים. אם חילוקי דעות אלה מגיעים לכדי הכרעה בבית משפט, משמשת הפסיקה כתקדים עבור מקרים דומים. ישנם מספר גורמים אפשריים לחוסר בהירות בחוק ושבהם נזדקק לשירותיו הטובים של עורך דין דיני עבודה:
• זמנים משתנים: ההתפתחויות הטכנולוגיות המשמעותיות שחלו בעשורים האחרונים יצקו משמעויות חדשות בחוקים הקיימים וחידדו נקודות מחלוקת. דוגמה לכך היא קיומם של יחסי עובד – מעביד בין מעסיק לבין אדם המבצע עבודה מביתו ולא בבית העסק עצמו. נקבע כי אם לא נאמר אחרת ולא נחתם הסכם אחר, מתקיימים יחסי עובד מעביד גם בעבודה מרחוק. דוגמה אחרת היא חוסר המחויבות של המעסיק כלפי עובדי קבלן המועסקים בתחומו שהתקיימה עד לא מכבר.
• מוסכמות שהשתנו: ההפרשה לפנסיה וקרנות השתלמות הייתה מאז ומעולם נטל כבד על המעסיקים. בעבר היה ברור בדיוק על אילו חלקים מהשכר תבוצענה הפרשות. כיום מנסים מעסיקים רבים להפחית בצורות שונות את רכיב השכר שבגינו מבוצעות הפרשות, וכך להפחית את ההוצאות הללו.
עורך דין דיני עבודה מגן על העובד מפני שינויים לרעה בתנאי השכר וההעסקה ומוודא שהחוק מתקיים ככתבו וכלשונו.
עורך דין דיני עבודה והשינויים בשוק העבודה בישראל
בנוסף לאמור לעיל השתנה גם שוק העבודה בישראל בתוך פרק זמן קצר יחסית, שינוי שהגדיל גם את חשיבות תפקידו של עורך דין דיני עבודה:
ראשית, חלה עלייה חדה במספר הסטודנטים בישראל, בעיקר בשנות התשעים. אלה חיפשו ועדיין מחפשים עבודה לתקופת הלימודים, ומוכנים להתפשר על שכר מצד אחד ועל תנאי עבודה וקביעות מצד שני. הם השתלטו על מגוון רחב של מקצועות שאינם דורשים מקצועיות והרעו בתוך כך שלא בכוונה את תנאי העבודה. עם התחומים הללו ניתן למנות את תחומי השמירה והאבטחה, האירוח והמלונאות.
כניסת עובדים זרים למעגל העבודה ומיקור חוץ של עבודות שונות, בעיקר של עבודות טקסטיל, הלבשה והנעלה, פגעו גם הם בעובד המקומי. אבל גם על תחום ההייטק לא פסחה התופעה, כשמתכנתים מצאו עצמם בבעיה כשעמדו מול מתכנתים ממדינות זרות העובדים תמורת שכר זעום. האפשרות להעסיק אדם מעבר לים בלא מאמץ מיוחד לא הוסיפה כוח לאנשי המחשבים בישראל, שלא היו מוגנים מלכתחילה.
כל אלה יצרו מצב שבו הביקוש לעובדים קטן מההיצע באופן משמעותי, מה שגורם למעסיקים רבים לנסות לחתום על חוזים אישיים בתנאים לא קלים למועסק, ומצד שני לנסות להעמיס עליו עבודה הרבה מעבר למה שנהוג או למה שצריך להיות. עורך דין דיני עבודה תפקידו להגן על העובד בדיוק בנקודה שבה מופר שיווי המשקל ודרישות המעביד חורגות מהמותר על פי חוק.
עורך דין דיני עבודה והסכמי עבודה
באמצע המאה הקודמת ואפילו בסופה הייתה העבודה המאורגנת בישראל בנקודת שיא. בתחילת המאה הנוכחית חלה ירידה משמעותית בכוחם של האיגודים המקצועיים, מגמה שהשתנתה מעט רק בשנים האחרונות. בעבר היה כל מי שהועסק בתחום מסוים מוגן תחת כנפיו של האיגוד המקצועי הרלוונטי. נכון להיום המצב שונה בתכלית וחלק ניכר מהמועסקים אינם מוגנים. ואולם לאחרונה התגברה ההבנה שכך לא ניתן להמשיך, ונחתמו הסכמים שהם תחילת הדרך לשינוי.
חתימה של הסכמי עבודה היא פונקציה של הרצון של העובדים לשפר את מעמדם הסוציאלי ושל המעסיקים לשמור על שקט תעשייתי. כל אחד מהצדדים מביא עורך דין דיני עבודה משלו. מומחים אלה מסייעים בניסוח הסכם שיהיה הוגן הן כלפי העובדים והן כלפי המעסיקים. זה המקום להזכיר שהסכם עבודה יכול רק לשפר את תנאי העבודה הקבועים בחוק. כל הסכם שתנאיו גרועים ממה שהחוק קובע אינם תקפים.