הסכם גירושין הוא הסכם לפיו שני הצדדים (הבעל והאשה) מסכימים ביניהם על ההסדרים הרכושיים והלא-רכושיים (כגון: משמורת, חינוך הילדים,הסדרי ראייה וכדומה) לאחר פירוק התא המשפחתי. ההסכם נחתם על ידי שני הצדדים ומאושר בבית המשפט או בבית הדין הרבני. הסכם גירושין שאושר מקבל תוקף של פסק דין.
לא פעם נשאלת השאלה: האם ניתן לבטל חלקים שונים בהסכם גירושין לאחר שזה אושר בבית המשפט ?
הסכם גירושין הוא חוזה, וכמו כל חוזה חל עליו חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, שעל פיו ניתן לבטל חוזה באם נפל בו פגם מהותי כגון: תרמית, טעות, הטעייה, עושק, כפייה וכיוצא באלה.
הגישה הרווחת היא שרק במקרים נדירים יבטל בית המשפט הסכם גירושין שאושר על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. שכן, בית המשפט בעת אישור ההסכם טורח ומסביר לצדדים את מהות ההסכם ומוודא את רצונם החופשי, וקשה להוכיח, שלמרות זאת לא ידע אחד הצדדים על מה חתם ובמה התחייב.
יש תחומים מסוימים, כמו ענייני משמורת או גובה מזונות קטינים שהוסכם עליהם בהסכם הגירושין, אולם ההסכם בעניינם איננו סופי, וניתן לפנות לבית המשפט לשינויים בסעיפים אלה,בהתקיים הנסיבות המצדיקות את שינויים. ואולם בקשר לסעיפים הרכושיים בהסכם הגירושין, בית המשפט במקרים אלה יעדיף, על פי רוב, את עקרון סופיות הדיון ורק במקרים נדירים ביותר יאפשר פתיחת הדיון מחדש.
השאלה הנבחנת כאן היא מה הדין כאשר אחד הצדדים להסכם הגירושין מבקש לבטל את הסכם הגירושין בגין עילת העושק. סעיף 18 לחוק החוזים הדן בעילת העושק קובע כי "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה". כלומר התנאים המצטברים לביטול הסכם בגין עילת העושק הם:
א. מצבו של העשוק (מצוקה חמורה של העשוק, חולשתו השכלית או הגופנית, חוסר נסיונו)
ב. התנהגותו של העושק (כלומר, העושק ניצל את מצבו של העשוק כדי ללחוץ עליו להסכים לחתום על הסכם הגירושין)
ג. התנאי השלישי הוא היות ההסכם בלתי סביר וחורג מן המקובל.
לגבי התנאי השלישי, יש לציין כי הגישה הרווחת בבית המשפט גורסת כי טענה בדבר תנאי חוזה הגרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, אינה עומדת בפני עצמה ואם ימצא כי ההסכם מקפח לכאורה את אחד הצדדים אין בכך כדי להוביל לבטלותו של ההסכם.(ראה ע"א 5490/92). בפס"ד זה אומר הנשיא שמגר כי "הנטייה של בית המשפט תהיה בדרך כלל לכבד את הרצון המוצהר של הצדדים לחוזה, ודבר זה נכון לגבי חוזים מסחריים וגם הסכמי גירושין. באלה האחרונים, יש לא אחת תנאים המושפעים מן הרצון לקדם ולהקדים את הפרידה והניתוק בין בני הזוג. על כן, יתכן כי צד לחוזה יסכים לתנאים שהם מבחינה אוביקטיבית גרועים אך מחישים את הגירושין, ענין החשוב לו אותה שעה יותר מכל דבר אחר".
בתמ"ש(חי')29433/02 נאמר ע"י בית המשפט כי בהסכמי גירושין יש קושי להצביע על "תנאים מקובלים", ולפיכך תנאים ייחשבו בלתי סבירים, רק אם על פניהם ניכר כי הם בלתי הגיוניים ובלתי ראויים ומקפחים על פי כל אמת מידה סבירה. בפס"ד זה העלתה התובעת (האשה) טענת "עושק" לפיה חתימתה על הסכם הגירושין שנעשה 3 שנים קודם לכן , מקפח את זכויותיה, וכי חתימתה היתה על רקע של מצוקה נפשית אשר נוצלה כנגדה ע"י הנתבע (הגבר). במקרה זה ביקשה התובעת לבטל את ההסדרים הרכושיים בהסכם הגירושין. ביהמ"ש דחה את טענותיה על יסוד העובדה שהאשה היתה מיוצגת בעת חתימת ההסכם ואישורו בביהמ"ש ע"י עו"ד, טענותיה הועלו רק לאחר שלוש שנים מחתימת הסכם הגירושין, מה גם שמצוקתה הנפשית לא הוכחה בראיות מהימנות.
בנובמבר 2007 קיבל ביהמ"ש בתמ"ש 203797/95 טענת "עושק" אשר הועלתה ע"י תובע (הגבר) וביטל את הסכם הגירושין מעיקרו. במקרה זה מדובר בצדדים אשר נישאו זה לזו ב-1997 והתגרשו ב-2003 , לאחר שביהמ"ש אישר את הסכם הגירושין. התובע, איש עסקים, המורגל במשאים ומתנים וחתימה על הסכמים שונים, טען שנה וחצי לאחר הגירושין, כי ההסכם הוא הסכם "עושק" וכי הוא בלתי סביר לחלוטין מבחינת הסעיפים הרכושיים הכלולים בו. בין השאר, נקבע בהסכם כי התובע ישלם סך של 5000 - למזונות בנו הקטין, 10,000 - למזונות האשה-הנתבעת, לכל ימי חייה,וכן ישלם את החובות והמיסים. כמו כן יועברו לנתבעת מאות אלפי דולרים כנגד חלקה בחברה. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי אכן מתקיימים כל שלושת התנאים של עילת "העושק" : התובע סבל מחרדת נטישה (וזאת בהתאם לחוות דעת פסיכולוגית), הנתבעת היתה מודעת לחולשתו של התובע ולחששו כי תנטוש אותו לתמיד, וניצלה מצוקה זו בכך שהובילה אותו לחתימתו על ההסכם שתנאיו אינם סבירים ולא משקפים את האביזון הרכושי והכספי בין הצדדים. בית המשפט קבע כי בנסיבות מאד קיצוניות אלה, יש לקבוע כי התקיימו יסודותיה של עילת העושק בחוק החוזים. על פי ביהמ"ש בדיון זה, עצם העובדה שההסכם אושר בפני ביהמ"ש אינה שוללת לחלוטין את האפשרות לטעון כי הוא נחתם בתנאי כפייה, ולכן הורה על ביטול הסכם הגירושין מעיקרו.
מאת עו"ד רחל גרומן
לא פעם נשאלת השאלה: האם ניתן לבטל חלקים שונים בהסכם גירושין לאחר שזה אושר בבית המשפט ?
הסכם גירושין הוא חוזה, וכמו כל חוזה חל עליו חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, שעל פיו ניתן לבטל חוזה באם נפל בו פגם מהותי כגון: תרמית, טעות, הטעייה, עושק, כפייה וכיוצא באלה.
הגישה הרווחת היא שרק במקרים נדירים יבטל בית המשפט הסכם גירושין שאושר על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. שכן, בית המשפט בעת אישור ההסכם טורח ומסביר לצדדים את מהות ההסכם ומוודא את רצונם החופשי, וקשה להוכיח, שלמרות זאת לא ידע אחד הצדדים על מה חתם ובמה התחייב.
יש תחומים מסוימים, כמו ענייני משמורת או גובה מזונות קטינים שהוסכם עליהם בהסכם הגירושין, אולם ההסכם בעניינם איננו סופי, וניתן לפנות לבית המשפט לשינויים בסעיפים אלה,בהתקיים הנסיבות המצדיקות את שינויים. ואולם בקשר לסעיפים הרכושיים בהסכם הגירושין, בית המשפט במקרים אלה יעדיף, על פי רוב, את עקרון סופיות הדיון ורק במקרים נדירים ביותר יאפשר פתיחת הדיון מחדש.
השאלה הנבחנת כאן היא מה הדין כאשר אחד הצדדים להסכם הגירושין מבקש לבטל את הסכם הגירושין בגין עילת העושק. סעיף 18 לחוק החוזים הדן בעילת העושק קובע כי "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה". כלומר התנאים המצטברים לביטול הסכם בגין עילת העושק הם:
א. מצבו של העשוק (מצוקה חמורה של העשוק, חולשתו השכלית או הגופנית, חוסר נסיונו)
ב. התנהגותו של העושק (כלומר, העושק ניצל את מצבו של העשוק כדי ללחוץ עליו להסכים לחתום על הסכם הגירושין)
ג. התנאי השלישי הוא היות ההסכם בלתי סביר וחורג מן המקובל.
לגבי התנאי השלישי, יש לציין כי הגישה הרווחת בבית המשפט גורסת כי טענה בדבר תנאי חוזה הגרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, אינה עומדת בפני עצמה ואם ימצא כי ההסכם מקפח לכאורה את אחד הצדדים אין בכך כדי להוביל לבטלותו של ההסכם.(ראה ע"א 5490/92). בפס"ד זה אומר הנשיא שמגר כי "הנטייה של בית המשפט תהיה בדרך כלל לכבד את הרצון המוצהר של הצדדים לחוזה, ודבר זה נכון לגבי חוזים מסחריים וגם הסכמי גירושין. באלה האחרונים, יש לא אחת תנאים המושפעים מן הרצון לקדם ולהקדים את הפרידה והניתוק בין בני הזוג. על כן, יתכן כי צד לחוזה יסכים לתנאים שהם מבחינה אוביקטיבית גרועים אך מחישים את הגירושין, ענין החשוב לו אותה שעה יותר מכל דבר אחר".
בתמ"ש(חי')29433/02 נאמר ע"י בית המשפט כי בהסכמי גירושין יש קושי להצביע על "תנאים מקובלים", ולפיכך תנאים ייחשבו בלתי סבירים, רק אם על פניהם ניכר כי הם בלתי הגיוניים ובלתי ראויים ומקפחים על פי כל אמת מידה סבירה. בפס"ד זה העלתה התובעת (האשה) טענת "עושק" לפיה חתימתה על הסכם הגירושין שנעשה 3 שנים קודם לכן , מקפח את זכויותיה, וכי חתימתה היתה על רקע של מצוקה נפשית אשר נוצלה כנגדה ע"י הנתבע (הגבר). במקרה זה ביקשה התובעת לבטל את ההסדרים הרכושיים בהסכם הגירושין. ביהמ"ש דחה את טענותיה על יסוד העובדה שהאשה היתה מיוצגת בעת חתימת ההסכם ואישורו בביהמ"ש ע"י עו"ד, טענותיה הועלו רק לאחר שלוש שנים מחתימת הסכם הגירושין, מה גם שמצוקתה הנפשית לא הוכחה בראיות מהימנות.
בנובמבר 2007 קיבל ביהמ"ש בתמ"ש 203797/95 טענת "עושק" אשר הועלתה ע"י תובע (הגבר) וביטל את הסכם הגירושין מעיקרו. במקרה זה מדובר בצדדים אשר נישאו זה לזו ב-1997 והתגרשו ב-2003 , לאחר שביהמ"ש אישר את הסכם הגירושין. התובע, איש עסקים, המורגל במשאים ומתנים וחתימה על הסכמים שונים, טען שנה וחצי לאחר הגירושין, כי ההסכם הוא הסכם "עושק" וכי הוא בלתי סביר לחלוטין מבחינת הסעיפים הרכושיים הכלולים בו. בין השאר, נקבע בהסכם כי התובע ישלם סך של 5000 - למזונות בנו הקטין, 10,000 - למזונות האשה-הנתבעת, לכל ימי חייה,וכן ישלם את החובות והמיסים. כמו כן יועברו לנתבעת מאות אלפי דולרים כנגד חלקה בחברה. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי אכן מתקיימים כל שלושת התנאים של עילת "העושק" : התובע סבל מחרדת נטישה (וזאת בהתאם לחוות דעת פסיכולוגית), הנתבעת היתה מודעת לחולשתו של התובע ולחששו כי תנטוש אותו לתמיד, וניצלה מצוקה זו בכך שהובילה אותו לחתימתו על ההסכם שתנאיו אינם סבירים ולא משקפים את האביזון הרכושי והכספי בין הצדדים. בית המשפט קבע כי בנסיבות מאד קיצוניות אלה, יש לקבוע כי התקיימו יסודותיה של עילת העושק בחוק החוזים. על פי ביהמ"ש בדיון זה, עצם העובדה שההסכם אושר בפני ביהמ"ש אינה שוללת לחלוטין את האפשרות לטעון כי הוא נחתם בתנאי כפייה, ולכן הורה על ביטול הסכם הגירושין מעיקרו.
מאת עו"ד רחל גרומן
זילברמן, גרומן ושות' הינו משרד עורכי דין המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, בדגש על תחומי המקרקעין, מיסוי מקרקעין, חברות, ייצוג בתביעות והופעות בבתי משפט, תביעות ייצוגיות, דיני עבודה ועוד. בד בבד, משרדנו הינו משרד בוטיק מהמשרדים הראשונים והמובילים בתחום ההתחדשות העירונית, פינוי בינוי ותמ"א 38, אשר צבר ניסיון רב בליווי עשרות רבות של פרויקטים הנמצאים כיום בשלבים מתקדמים של מימוש. ליצירת קשר: 03-6888223
