כפי שפורסם בעבר במבזק שלנו, בתאריך ה-26 ליוני הוציאה רשות המיסים הודעה על הארכת הוראת השעה המטיבה בדבר גילוי מרצון. במסגרת הודעה זו קיבלה רשות המיסים חלק מהמלצות משרדנו בנייר עמדה שהועבר למשרד האוצר (מצורפת קישורית (לינק) להמלצות שהופיעו בנייר העמדה: http://www.atax.co.il/index.aspx?id=6788), כאשר הדבר מכוון בעיקר להחלטת רשות המיסים לאפשר בקשות אנונימיות לגילוי מרצון למשך תקופה של כשלושה חודשים עד לתאריך הסמלי של יום אחד לאחר יום כיפור (27.09.2012).
בעקבות פרסום זה נשאלנו שאלות רבות על ידי לקוחות וראוי חשבון להלן אנו מביאים את תשובותינו למרכזיות שבהן, באמצעות מס' פסקאות קצרות:
כזכור נוהל גילוי מרצון עוסק במי שיש להם רכוש, הון וכספים מחוץ לישראל – ואשר לא דווח לרשות המיסים בישראל. הנוהל אינו עוסק המי שיש לו רכוש לא מדווח בישראל עצמה.
בנוסף ועל אף החידוש הגדול, הכלול בהוראה זו בדבר אפשרות להגיש את בקשת הגילוי באופן אנונימי, הרי שהבעיה העיקרית של הנדרשים להליך של גילוי מרצון הינה הוכחת מקור "קרן הכסף" ולא "הרווחים" שנצברו בגין כספים אלו כריבית, דיבידנד, אג"ח, ני"ע וכדמה. לאלו לא ניתן מענה ראוי במסגרת ההוראה.
בכדי להוכיח את מקור "קרן הכסף" יידרשו בד"כ הנישומים, להראות את "ההעברה הכספית הראשונה" בחשבון הבנק, להצביע על זהות המעביר וכדומה. מנגד ככל שהמדובר בחשבון וותיק יותר (דבר המלמד למעשה על סיכויים גדולים כי הכספים הינם פטורים ממס היות ונתקבלו בחו"ל לפני 2003) קיים קושי רב יותר להראות דפי חשבון בנק. הבנקים אינם מוכנים (וחלקם אינם יכולים) לשחזר דפי חשבון בנק מעבר ל-7 שנים אחורה כאשר "הנחמדים" שבהם מוכנים לשחזר עד 10 שנים אחורה בלבד. בנוסף חלק מן הלקוחות אינם יכולים כלל לשחזר דפי חשבון בנק מעבר היות ולא מעט בנקים מסחריים קרסו בשנים האחרונות עם פרוץ המשבר בגדול בארה"ב ולמעשה אין עם מי לדבר.
כפועל יוצא, הושגה למעשה תוצאה הפוכה מן הרצוי, כיוון שככל שהכסף מקורו "סולידי" וניתן להגיע למיסוי בשיעורי מס נמוכים (כיוון שמקור הכספים בחו"ל הינו לפני 2003) קשה יותר להגיע לתוצאה זו בשל הצורך בשחזור בלתי אפשרי של ניירת.
אם כך למי מתאימה ההוראה החדשה? - לצערנו על אף החידוש המשמעותי שבהודעת זו, והעובדה שלטעמנו כל מי שנכנס בגדרה צריך לשקול באופן רציני ומשמעותי לנצל את ההזדמנות ולעשות בה שימוש – הרי שהיא מתאימה בעיקר (אך לא בלבד) לאלו שהעבירו ו/או קיבלו רכוש וכספים לחו"ל רק במהלך 7-10 השנים האחרונות. אלו במידה והם יכולים לשחזר באופן מלא את מקור הכסף לרבות מסמכי בנק בגין העברת הכסף ובמידת האפשר את הנסיבות בהן התקבל הרכוש (לדוגמא: צוואת במידה והכסף התקבל בירושה, מסמכי ניהול עיזבון, מסמכי מכירה ו/או העברת בעלות בנכס וכדומה).
האם המשמעות הינה שלא כדאי לגשת להליך הגילוי מרצון? – קשה לתת תשובה מדויקת שתתאים לכולם. מה שברור הינו שכל מי שיש לו רכוש בחו"ל כדאי לו לבדוק את מצבו. לצורך העניין עליו לפנות לעו"ד שהינו מומחה בתחום (היות ובעלי מקצוע אחרים דוגמת יועצי מס, רואי חשבון, מנהלי כספים וכדומה – אין חיסיון - וכל עוד לא הושלם הליך הגילוי מרצון המדובר עדיין בעבירה פלילית חמורה שיכולה להתגלגל לכדי מאסר בפועל ותשלומי מס בסכומי כסף גדולים). אותו עו"ד ייעץ לו האם כדאי לפנות וייתכן שאף בחלק מן המקרים יוכל לייצג את אותו נישום בדיון אל מול פקיד השומה – בכדי לנסות ולהפחית את שיעור המס שנקבע בפועל!
אנו מקווים שרשות המיסים ומשרד האוצר בראשה, יפעלו לקבלת שאר ההמלצות שלנו מנייר העמדה ויאפשרו גילוי מרצון רחב ואטרקטיבי יותר לרבות תשלום "שיעור מס קבוע באופן חד פעמי ללא צורך בהוכחת מקורות הכספים (כאשר להערכתנו עד שיעור מס של 20% - בלבד – הליך זה יהיה כדאי לנישומים). לטעמנו אין ספק שכבר עתה אנו מצויים באיחור גדול וככל שהמשבר באירופה יגדל והקיפאון הכלכלי בישראל יימשך, הרי שהרצון של נישומים לערוך גילויי מרצון בישראל יפחת באופן משמעותי – גם אם לצדו של הליך זה בעתיד יינתנו "סוכריות" נוספות.
עוסק במיסוי בינלאומי, מיסוי נאמנויות, מיסוי מקרקעין, מע"מ, ירושת וצוואות- לרבות הלבנת הון, מיסוי יהלומנים, מיסוי ענף ההי-טק, רילוקיישן( relocation) ועוד. מחבר הספרים: "אמנות מס- 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנויות ומיסוי נאמנויות"; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מס ערך מוסף (כרכים א'-ד'); בעל מדור קבוע: לתכנוני מס בירחון "ידע למידע". ובעיתון "ליצואן" של מכון היצוא הישראלי, מחברם של עשרות פרסומים בירחונים מקצועיים; מרצה בלשכות עורכי הדין, רואי החשבון ומכון היצוא הישראלי. מ"מ יו"ר ועדת המיסים וסגן יו"ר ועדת הנאמנויות בלשכת עוה"ד בת"א. ליצירת קשר- טל: 077-7051717; Email: office@atax.co.il , מקור המאמר באתר המשרד- www.atax.co.il
