ספר חדש - אשר על המשכן השלם 

ספר חדש “אשר על המשכן השלם”

השבוע יצא לאור הספר החדש “אשר על המשכן השלם” הכולל 318 עמודי מלל ומאה שירטוטים וטבלאות.
מידי יום בגמר עבודתו ההנדסית בתה”ל – תכנון המים לישראל, בפרוייקט הגז הטבעי, מגיע ר’ רפאל חגבי לביתו בתל אביב, לעבודה הנדסית בלתי שיגרתית לחלוטין – המשכן. כן, המקדש הנייד, שליוה את בני ישראל בשנות נדודיהם במדבר עד להקמת בית המקדש בירושלים.
שנתיים ימים השקיע ר’ רפאל בהכנת התוכניות ההנדסיות למבנה המשכן כליו ובגדי הקודש. תוכניות הנדסיות תקניות, העוסקות לא רק בשרטוט מדוייק של הצורה והגודל, אלא מכסה תחומים נוספים כמו משקל כל פריט, ערכו הכספי ועוד. גישה זו להצגת כל פרט במשכן, מכל היבטיו, חושפת נתונים, המהווים חידוש והבהרה ללומדי המשכן בכל הרמות.
את כל אלו הוא סיכם בספרו שראה אור לפני עשר שנים, במהדורה הראשונה. בימים אלו, לקראת שלשת השבועות בהם מרבים בלימוד עניני בית המקדש, הוא מוציא מהדורה חדשה, המעוטרת בהסכמות רבנים.
כל קרש למעלה מטון
כך למשל, בצמוד לשרטוט הנדסי המדוייק של קרש מקרשי המשכן, מופיע מפרט טכני הכולל את רשימת החומרים, נפח יחי’ במ”ק, משקל סגולי ק”ג/מ”ק ומשקל יחי’ ק”ג, כאשר עפ”י חישובים אלה מגיע משקלו של קרש אחד, ל- 1,140.4 ק”ג לקרש! ונא להכפיל ב-48 קרשים!
כעת מבינים טוב יותר את רש”י על הפסוק “ויביאו את המשכן אל משה” בפרשת פקודי: “…שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים שאין כח באדם לזוקפן… אמר משה לפני הקב”ה, איך אפשר להקימו (למשכן) על ידי אדם, אמר לו עסוק אתה בידך, נראה כמקימו, הוקם המשכן והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר הוקם מאיליו..”. אגב, משקלו הכללי של המשכן מגיע ל-340,000 ק”ג (340 טון)!!!
תחום נוסף בעבודתו, אשר זכתה גם לשם “אשר על המשכן”, הוא התמחור, הערכת שווי המשכן. לאחר עריכת רשימת החומרים הכללית שנדרשה לעשיית המשכן, הוא מציג במדוייק את מחירי החומרים והכמויות, המגיע לסכום מפתיע של כ- 1,333,000,000 (מיליארד ו- 333 מליון דולר).
היי-טק בשירות המשכן
את עבודתו הנוכחית, החל ר’ רפאל חגבי לאחר שבכתיבת ספרו הקודם “מצמרת הארז” העוסק בפרשיות השבוע, בהגיעו לפרשת פקודי החל לשאול לעצמו כיצד היו הדברים בפועל ממש.
בעקבות השירטוטים והחישובים הראשונים, באה חקירה שנמשכה שנתיים, שבשילוב של טכנולוגייה הנדסית ולימוד יסודי של מלאכת המשכן, הביאה לספר המהווה חידוש בתחום זה.
דווקא באמצעות עבודה זו ניתן להבין את מהות מחלוקות חז”ל בנושאי המשכן. בכך גם מובהרת עומק המחשבה, וכישרון היצירה שנדרשה מחכמי הלב בכל הקשור למשכן. ע”י התמונה הכוללת של מלאכת המשכן, ניתן גם להבין ביתר קלות את ל”ט המלאכות האסורות בשבת, שהרי ענייני השבת נלמדים מן המשכן.
יותר משני בתי המקדש
כהקדמה לעבודתו, מביא ר’ רפאל דברים אודות חשיבות המשכן: “המשכן גרם עליה רוחנית לישראל לאחר השפל של חטא העגל… משום כך נקרא ‘משכן העדות’, דהיינו, עדות לכל באי עולם שנמחל להם על מעשה העגל.. בבנית המשכן הוכיחו ישראל את אהבתם לה’, הן ע”י הבאת הנדבה בשמחה ובזריזות”.
ובעוד שבית ראשון התקיים 410 שנה ובית שני 420 שנה, הנה המשכן התקיים 480 שנה וכליו שמשו בשני בתי המקדש, דהיינו 1310 שנה, ללמדך גדולתה של נדיבות הלב במעשה המשכן.
על מיקום המשכן, מצטט ר’ רפאל את הגמרא: “משנבנה מקדש ראשון נגנז אוהל מועד . . ואדניו תחת מחילות ההיכל”. מעשה ידיו של משה נצחיים המה, ומשכן זה עליו נצטוו ישראל “ועשו לי מקדש” והובטחו “ושכנתי בתוכם”, הנמצא בהר הבית בירושלים, עתיד להתגלות יחד עם בית המקדש השלישי.