בסיומו של יום נפלא, נקלענו למשבר ביחסים.
משהו שהגיע מ"שום מקום", טלטל בנינו את האהבה.
מכירים את זה? וודאי גם אתם עברתם בחיים, מתישהו, חוויה דומה!
איזה שהוא חומר נפץ רגשי, לא פטור, שאחרי יום נפלא של חיבור וקרבה, "הרגיש" מספיק בטחון, לעלות ולצוף מתת המודע,
אל שדה ההכרה.
למה? מבחינתו, כדי ש"ירפאו" אותו ! מבחינתנו, כמו הפרעה לא צפויה. "העולם" נגדנו –
ככה זה בא, בהפתעה ויוצר מהומה! על מה? על מאומה!
(שימו לב: המילה מאום היא בעצם: באמצעה: או . מקדימה: מ פתוחה. ובסיום ם סגורה)שזה:
מלחמה או שלום. ולכן, בואו נצא לבדיקה:
מה בדיוק קרה בהכרה?
שלומות לכל מאירי ומחפשי המודעות וההתפתחות !
לעיתים אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים בהם העולם נראה לנו ככבד, סמיך ומעיק. האירועים והחדשות רודפים אחרינו.
קריינים רבי פאתוס מספרים על בעיות סבוכות, הכותרות נכתבות עם ויברציה של לחץ, ועוד רגע, כל קיומנו נתון בסכנה.
זה נכון? כן, כנראה שזה נכון. אחרת זה לא היה מגיע לחדשות...
וככל הנראה שבדיוק באותה המידה, זה גם לא נכון. כי אלו היוצרים עבורנו את החדשות, חייבים ליצור בעיות,
אחרת לא יהיו כותרות!
ככה זה ברמה החיצונית של חיינו, ונכון גם ברמה האישית, בה את הכותרות והחדשות אנחנו כותבים.
הם פרי החיים של עצמנו, ואנחנו יוצרים אותן, מתוך תגובתנו המותנית לנסיבות המשתנות.
העולם שלנו הוא עולם של צורות (וגם צרות! שמתם לב שהמילה צרה היא בעלת שתי משמעויות הכרוכות אחת בשנייה? -
שדה הכרה צר, יוצר צרות) את הממד הזה, של הצורות (השפה, הצורה הפיזית, הפסיכולוגית והמנטאלית) אנחנו מכירים ורובנו חיים רק בו. ממנו נובעות ה"כותרות" המטלטלות ומרובות הלחצים והבעיות של חיינו.
הצורה, רוצה לקיים את עצמה! להיות מוגדרת ומובדלת. היא מגדירה לנו את ה"עצמי"! את האגו.
זה לא אישי, אל תעלבו! זה ככה אצל כולנו, במקומות הלא מודעים.
אנחנו מייצרים צרות בתוך הצורות, כדי לייחד את צורתנו מהצורות האחרות. האגו שלנו יוצר תנועה מותנית, שממש "מבקשת" לה בעיות וקונפליקטים – ואם לא די בכך, אנחנו נוטים להעצים את אלו! למה? כי אנחנו "משליכים" על זה את העצמתנו האישית – כדי להגדיל את עצמי, אגדיל את הזהות האשלייתית שלי – הזהות שהיא רק צורה. צורה ללא המרחב . צורה ללא אלוהים.
כי איפה אלוהים נמצא? האם יש לו צורה?
בצמוד לממד הצורות בו אנו חיים, מתקיים ממד נוסף, שהמודעות אליו יכולה להפוך את חיינו למלאי שלווה, והשלמה.
שימו לב: השלמה ושלום הן אותן האותיות. שלם זה כשיש לנו בחיים שלום!
בצמוד לעולם הצורות, מתקיים הממד חסר הצורה. המרווח שבין הדברים. בין השאיפה לנשיפה. בין המילים, בין הצלילים,
בין הקווים של הציור, לחלקים הריקים בדף. (מכירים את הציורים האלו, בהם החלקים הריקים יוצרים מראה ייחודי משלו?)
אפילו יש לנו סוג של הבנה כזאת לגבי: "לקרוא בין השורות".
במצבים של טיפול: נפשי, רגשי, מנטאלי, פיזי: נודעת חשיבות גבוהה דווקא לתהליך המתרחש בין טיפול לטיפול.
וודאי שרובנו מודעים לכך.
וזהו בדיוק הממד, חסר הצורה: המרחב הנוצר בין הדברים!
נחזור אל עולם הצורות: מעצם היותן, הצורות מגבילות אותנו. שמות גבולות. זה דבר מצוין לשים גבול. זה משמר את הצורה. רק שאם איננו מאפשרים מרחב בין צורה לצורה, כל הצורות "נדבקות" אחת לשנייה והחוויה שלנו היא עומס, דחיסות ומועקה.
"הצורה"(מקרה שקרה, מחשבה, תפיסה שגויה של המציאות, רכילות, קצר ביחסים, וכו'...)מייצרת לנו בחיים, אתגר. האתגר, מייצר תגובה. במקרים רבים ישנה "דחיפות", "חשיבות",והעצמה, של מה שקרה. לפיכך נוצר פחד . נוצרת התניה. ומשם אנחנו מיד מגיבים.
כל התהליך הזה איננו מודע. לכן, אם בימים הנפלאים והמרוממים ביותר שאנחנו חווים, דווקא כשהרגשת הביטחון האישי עולה, צץ לו "משום מקום", או יותר נכון, ממקום עמוק בשדה ההכרה המותנית שלנו, איזה שהוא חומר נפץ רגשי לא פטור, שנפלט מהתת מודע (בדיוק בזמן בו הוא הרגיש בטוח ונינוח לפלוט אותו), וטורף לנו ברגע את כל הקלפים של ההווה. אז, ניקח נשימה עמוקה! ו....דווקא נמנע מתגובה! ואז,
נוסיף למצב הזה מודעות. באמצעות המודעות נזהה את הצורה. נמצא את המרחב, שהוא גם הבחירה! (התהייה פה מלחמה או שלום ?)
נכון, אתם צודקים, צריך עבור זה כלים! זה לא בהכרח כל כך ברור וקל,
אז מה בכל זאת עושים?
מקבלים ממני מידע וכלים, מאוד יעילים ,לעבודה אישית והתפתחותית
אייך? צרו איתי קשר. כל הפרטים כאן בחתימתי
מתי? עכשיו !
כמה? בחינם!
למה? טוב, זה ברור! הרי בחרת בשלום ובמודעות.
למה דווקא ממני? את זה תספרו לי אתם, בהתאם לתוצאות.
ימים של שלווה לכולנו!
נוריאל בהיר – מנטורית להתפתחות אישית וצמיחה רוחנית.
חוכמה בנתיבי החיים - האומץ לראות ולשנות
נוריאל בהיר - אסטרולוגית מומחית מנטורית להתפתחות אישית וצמיחה רוחנית חוכמה בנתיבי החיים - האומץ לראות ולשנות שפע בנתיבי החיים - החטיבה העסקית יזמית
