דרמה התחוללה אמש בין רשתות השידור והערוצים לבין ספקית השירות ויאקום בארה"ב . מאבקי הכוחות רק החריפו את המצב, המוני סדרות ירדו משידור בגלל קיצוץ דרסטי , כך ירדו מספר רב של ערוצים , עשרים ושש תחנות ינותקו מהספקית ולא ישדרו עוד. מי שהפסיד מכל הסכסוך הזה הוא רק הלקוח האמריקאי, כאשר הורידו לו מן מסך הטלוויזיה 17 ערוצים על פי הדיווח הקיים, ללא ערוצי הHD למיניהם, כאשר הצופה, שהיה רואה במשך שנים ואף סידר את לוח הזמנים שלו על פי סדר התכניות האהובות עליו.
לנו זה קרה עם הזכיינית טלעד בשנת 2005 כאשר הורידו לנו מהמרקע את רמת אביב ג' החרצופים ועוד שלל התכניות שאהבנו כל כך.
ללקוח האמריקאי אשר משלם על השירות לחברת ויאקום הורידו ערוצים שלמים שכן לא מדובר בערוץ אחד או שנים מדובר במספר רב של ערוצים שהכתיבו את תרבות הצפייה למשך שנים רבות, גם לאלו שגדלו על התכניות הללו וגם לאלו שעדיין גדלים איתם, כמו למשל הפיצוץ בין ספקית הטלוויזיה ויאקום לחברת V.I.A שלא תשדר יותר את סדרת הילדים האהובה בוב ספוג, ילדי ארה"ב לא יזכו לראות עוד את הדמות החייכנית הצהובה על המרקע. הטענה של הספקית שגם ככה אפשר להמשיך לראות אותה באינטרנט ובאתרים בתשלום כמו נטפליקס. האם זה אומר שלא יהיו עוד פרקים חדשים של הסדרה והיא תוכרע על פרקה? ומה לגבי עוד סדרות אהובות אשר יחדלו להיות משודרות עוד בטלוויזיה? האם הם יעברו לספקיות שידור אחרות? כל מה שנותר לנו זה לקוות שהחברות הללו יגיעו לפשרה, כי זה משפיע גם על אורך חיינו כצופים אשר אנו צופים בשלל הסדרות מארצות הברית. כשספקיות השידור שלנו YES ו-HOT רוכשות סדרות רכש מארצות הברית ומביאות אלינו למסך הטלוויזיה, גם אנחנו תלויים בהם למעשה.
ברור שתמיד תהיה חלופה של סדרות, תמיד יורדות ועולות סדרות חדשות אבל להוריד 26 ערוצים שלמים זה מוריד אוטומטית כל כך הרבה סדרות טובות וזה משפיע על הכלכלה בכלל, אין סדרות אהובות, הצופה עובר לספק שירות אחר, יש קיצוצים, אין הפקות חדשות, זה משפיע מאד על העולם בכלל כי אז גם ספקיות השידור בעולם לא רוכשות הרבה סדרות, שכן לא מדובר פה בערוץ 1 אלה בכמות גדולה מאד של ערוצים, למעשה זו בערך הכמות שאדם מזפזפ ביניהן ביום ואף אולי פחות מכך.
