הישג מרשים לאולמרט ובמיוחד לצוות הסנגוריה המשובח שלו. זיכוי בשתי הפרשיות העיקריות, עם הרשעה בנושא של ניגודי אינטרסים, איננה יכולה להעיב על השמחה הכוללת, אך מחייבת איפוק.
שוב הוכח ההבדל המהותי בין "הרשעה ציבורית" לבין "הרשעה משפטית".
במאמרי בנושא: "הזהרתי –בפני "עדי מדינה" והרשעה בתקשורת" –המשפט של אולמרט הוא הוכחה נוספת לטענותי.
אולמרט יצא זכאי –אך לא יצא צדיק.
גרסת שלושת הקופים –לא ידעתי, לא ראיתי, לא שמעתי –התקבלה וזכתה בגדול.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
ריכוז וביטחון עצמי הם הסוד הראשון של ההצלחה". (ראלף וולדו אמרסון)
לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי". (קידושין מ-8 ב')
זכאי –אבל
יש סיבה טובה לאולמרט לשמוח ולרקוד. לא כל יום מזכה בית משפט (אמנם מחמת הספק), מאישומים כה חמורים, נאשם, איש ציבור מהמעלה הראשונה והמובילה.
יחד עם זאת–השמחה מהולה בעצב מסוים, שהרי יש הרשעה בעבירה פלילית, לא פשוטה, מבחינה ציבורית, ערכית ומוסרית, וקביעת בית המשפט לגבי עדותו שהיתה בחלקה בעייתית ולא עקבית.
הפרת אמונים –בנסיבות שבית המשפט קבע, אינה רק תקלה או סטייה פרוצדורלית, אלא רצף של סטיות, שבהתקבצן יחד, יוצרות עבירה פלילית, לא פשוטה, שהרי מדובר בהטיית נוהלים הקשורים לחבר טוב וקרוב, כמו עו"ד מסר.
אסור לשכוח–עו"ד אורי מסר היה שותפו למשרד של אולמרט לפני הפיכתו לאיש ציבור, ובהמשך גם חבר וגם שומר "הכספת" שלו, לשם הוזרמו כספים גם מטלנסקי, שהוגדרו ע"י בית המשפט ככספים "פוליטיים".
פסק הדין–קובע מפורשות שכספים רבים, זרמו לאולמרט בתקופות שונות, לכיסוי מערכת בחירות, לכיסוי חובות המפלגה בעקבות פרשת "החשבוניות הפיקטיביות" ושדרוג בנסיעות ובמלונות.
בית המשפט לא יכול היה לקבוע, אם מדובר בכספי שוחד או כהגדרתו הכספים "פוליטיים", שאז עדיין היו כשרים.גם עדותו בנושאים אלה היתה "בעייתית", עם שינוי גרסאות תמוהות.
באשר להרשעה בעבירה של הפרת אמונים תוך ניגוד אינטרסים אומר בימ"ש–בפסק הדין הדברים הבאים: (ההדגשות שלי –א.פ.)
"מסתבר כי בחלק מהנושאים הכלולים בכתב האישום, התנהלותו הפרוצדורלית של הנאשם, לקתה בחוסר תקינות, דווקא במצבים בהם עמד מולו עו"ד מסר....
כמו כן, הנאשם קיבל החלטה ששינתה את המלצת הדרג המקצועי במשרד התמ"ת, לטובת הלקוחות של עו"ד מסר ונתן לכך הסבר בבית המפשט שאינו עומד במבחן הביקורת. מקבץ המקרים שבהם התנהלות הנאשם במישור הדיוני נמצאה בלתי תקינה, שעה שעסק בלקוחות של עו"ד מסר, הוביל אותנו לקבל את עמדת המאשימה ולומר כי אין אפשרות להעליל במקרים אלו, אם כי גם לא ניתן להוכיח את התרחשותה של סטייה מהשורה המובן של השפעת שיקול זר או איזון בלתי סביר על אופן הטיפול של הנאשם או על תוכן החלטתו".
לעניין האחריות הפלילית בעבירה של הפרת אמונים–מתוך פס"ד:
"יש להחיל על מעשיו של הנאשם את העקרונות שנקבעו בדיון נוסף שבס –באשר להיקף האחריות הפליליתבגין הפרת אמונים, הן באשר ליסוד העובדתי והן באשר ליסוד הנפשי".
"עד המדינה" –טלנסקי.
בניית תיק כה מסובך כנגד ראש ממשלה מכהן או שר או איש ציבור, על עדות מרכזית של "עד מדינה", היא בבחינת סכנת נפשות.
כבר היו תיקים מסובכים בעבר, שנפלו והיו שצלחו שהסתמכו על עדי מדינה. כבר היו תיקים, בהם התביעה נעזרה בכמה "עדי מדינה", כדי לחזק את "הקייס" שלה, אך בכל מקרה תמיד מדובר בסיכון מחושב ובהימור משפטי.
בית המשפט, במקרה של אולמרט, התנער מהעד טלנסקי, עד כדי שימוש בביטויים קיצוניים כהזוי, כוזב, מבולבל, שמיטב שנותיו מאחוריו.כלומר: משהו בנוסח –זקנתו מביישת את נעוריו.
כיצד הפרקליטות לא ראתה, לא זיהתה את "הפציינט" המיוחד שבידה, שמערבב פרשיות,מבלבל בין אירועים ואנשים, לא אמין בתאריכים, למרות שבין לבין גם מספק עובדות אמינות.
בית המפשט קבע בפסק הדין כי סכומי כסף גדולים זרמו מטלנסקי לאולמרט.
כמו כן קבעו–כי חלק מהדברים אכן הוכחו, אך חלקים אחרים היו מבולבלים, לא מדויקים ואף כוזבים.
בנסיבות כאלה–לא פלא שבית המשפט קיבל רושם כללי לא חיובי על העד –ולא יכלו משפטית לבסס הרשעה בפלילים –ובצדק.
למה הפרקליטות לא ראתה זאת?
שאלה טובה ובמקומה. יתכן והם התרשמו שיוכלו לשכנע את בית המשפט כי למרות הבלבול וחוסר הדיוק, הוא מספק גם עובדות אמינות ונכונות כפי שבאמת בית המשפט קיבל ואישר בחלקם.
יתכן–ולא ראו את התמונה של העדות באור הנכון, כמו בית המשפט. ויתכן שהחליטו להמר, כמו בקזינו, על כל הקופה ואז כשנגמר הכסף, זורקים את המפסיד לרחוב.
מסקנה–אסור לסמוך בעיניים עצומות או פתוחות, לרווחה על "עדי מדינה" ובמיוחד מבוגרים, חולים, מבולבלים עם זיכרון לקוי או סלקטיבי.
"עדי מדינה"–הם החוליה החלשה, ברוב המקרים שאותה תוקפים הסנגורים בשצף קצף, וצריך להיות מוכנים לכך, עם ראויות חזקות תומכות חיצוניות ועצמאיות.
לצערי–לא ניתן לוותר על "עדי מדינה" כהכרח בל יגונה, אך אסור להיות שאננים ובוטחים מדי.
הגב' שולה זקן
שבשתיקתה זיכתה את אולמרט והרשיעה את עצמה.
אין ספק ששולה זקן, הגנה בגופה ממש, על הבוס שלה אהוד אולמרט.
אסור לשכוח ששולה זקן הגיעה למשרדו של עו"ד אולמרט (לפני שהיה איש ציבור מפורסם), כפקידה צעירה, חדשה בגיל 17 ומאז ליוותה אותו לאורך כל הדרך, בטוב וברע.
כל אלה שטוענים שהיא נשכבה למענו על הגדר או היתה השכפ"צ של אולמרט –צודקים. די אם נקרא, את מה שאומר בית משפט על אישיותה והתנהלותה.ניתן להבין בין השיטין, מניין נובעת ההגנה, התמיכה וההגנה על הבוס האהוב עליה.
אם רוצים לדעת ולהבין, מי זאת שולה זקן, מה סוד כוחה ונאמנותה, הרי קטע מתוך פסק הדין, בפרשת ראשון-טורס לעניין הזיכוי של אולמרט וההרשעה של שולה זקן.
הנאשם מזוכה והנאשמת מורשעת
"התוצאה לפיה הנאשם הממונה על הנאשמת, ובעל המשרה הרמה מזוכה ואילו הנאשמת, הכפופה לו והפועלת למענו, מורשעת בדין, מעוררת לכאורה תמוהה.
התשובה לכך כפולה: ראשית, זו התוצאה המשפטית המתחייבת מהראיות שהובאו לפנינו. אין להתעלם מהחיזוק שניתן לראיות אלה בהחלטתה של הנאשמת, לא להעיד ולא לתת כל הסבר לראיות המפלילות שהוצגה נגדה במשפט. זאת ועוד, הנסיבות המיוחדות והבלתי שגרתיות שעלו מהראיות שהוצגו לפנינו, מלמדות כי התוצאה האמורה, במקרה הנדון, אינה בלתי סבירה.
הנאשמת –היא אשת סודו של הנאשם, היא בעלת כוח ועוצמה רבים בזכותו. היא רוצה בכל מאודה, בטובתו, היא שולטת ביד רמה בכל הנעשה בלשכתו. היא מטפלת בענייניו הפרטיים, היא בקשרים קרובים עם בני משפחתו. היא אשה נמרצת מאד. היא פועלת באופן עצמאי, היא נוטלת על דעת עצמה וללא ידיעת הנאשם, הלוואה מהבנק בשם הנאשם, כדי לפרוע את חובו, היא חותמת על שיקים של הנאשם במקומו,היא מאזינה לשיחות הטלפוניות וכו'... וכו'..." (מתוך פס"ד).
האחריות "המיוחדת" של פרקליט המדינה לדור
אם נלך בעקבות הקביעות של מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, ללדור, יש אחריות "מיוחדת" בתיק הזה.
מהראיונות שלו לתקשורת שמאחד מהם, נאלץ לסגת בפומבי ולהתנצל בפני אולמרט, שהגיש נגדו תביעה על לשון הרע, עד ללקיחת אחריות על העדות המקדימה של טלנסקי.
ההסבר של לדור–שהאחריות שלקח היא רק לנושא העדות המוקדמת של טלנסקי, אינה עומדת במבחן ההיגיון והמציאות.
בתיק בו מעורב ראש הממשלה, כאשר כתב האישום מחייב חתימה ואישור של היועץ המשפטי לממשלה. פרקליט המדינה, נשאר אחראי על התיק בכל שלביו עד להרשעה או זיכוי ועליו לתת הסבר הגיוני וסביר לציבור.
הדרישה להתפטרות–של פרקליט מדינה או פרקליט מחוז היא בנסיבות חריגות ויוצאת דופן בלבד. רק אם מוכיחים, משא פנים, דעה קדומה, רצון להטיית משפט, עיוות דין, רדיפה אישית –אפשר לדרוש התפטרות, עד לדרישה להעמדה לדין.
במקרה של אחריות משפטית או טעות משפטית בתום לב –אין מקום להתפטרות, יש מקום להוצאת מסקנות, לקחים ותיקונים לעתיד.
לטעמי –לדור היה צריך להתייצב בפני הציבור ולומר: אני אחראי לתיק זה, הן לזיכוי והן להרשעה. בזמן ההחלטה –סברתי שמשפטית יש בסיס להרשעה, בית המשפט רשאי לראות זאת באור אחר ואני מכבד זאת.להערכתי המקצועית –היה מקום להגשת כתב אישום ופס"ד מוכיח זאת, אך זכותם לפרש את האירועים אחרת.
זאת הגישה המשפטית הנכונה והאמיצה.
החברים של אולמרט
קבוצה גדולה של חברים יש לאולמרט, שאוהבים אותו, תומכים בו, מאמינים בו ותמיד לצידו. כנראה, שמדובר באדם חם, כריזמטי, חביב שיודע לשמור קשר וחבר טוב –ולכן אשרי האדם שחברים כאלה יש לו. למרות שחלקם, מרוב התלהבות עברו את "הגבול", כמו דרישה להתאבדות של לדור או קמבק פוליטי מהדהד.
העתיד הפוליטי
לדעתי מוקדמת מדי, לשבץ את אולמרט בראש מפלגה או ראשות ממשלה.
א. הוא הורשע בפלילים בעבירה לא פשוטה לאיש ציבור.
ב. פרשת "הולילנד" עוד לא הסתיימה.
ג. הדי מלחמת לבנון והניהול הכושל של המלחמה בראשות אולמרט –עדיין לא נשכחו ע"י הציבור ובמיוחד אלה שנלחמו בלבנון ומשפחותיהם.
ד. אחרי מלחמת לבנון היה מאד לא פופולרי ולא נראה לי שאחרי המשפט הזה, יש מקום לאופוריה פוליטית.
ה. כל הטענות והציפיות, שהיה מביא הסדר עם אבו מאזן, נראים "הזויים", כמו העדות של טלנסקי, שהרי אבו מאזן סירב לחתום על הצעת אולמרט.במאמר בעיתון ובראיון שהיה איתו, סיפר כי הציג בפני אבו מאזן מפות והסכם "חלומי" –והוא סירב והתחמק.
יצא זכאי –אך לא יצא צדיק
הזיכוי של אולמרט מלווה "בעננה" אפורה, לא רק בשל ההרשעה בפריט של הפרת אמונים, אלא גם בגלל תוכן הדברים שפורטו בהרחבה בפסק הדין, לגבי יתר הפריטים ודרך התנהלותו.
הוא נהנה מכך שהיה "בלגן" בלתי רגיל
בכל הנושא של הנסיעות, של הרישומים בלשכה, התיאומים עם האחראית על הנסיעות וגביית הכספים מהארגונים השונים שאולמרט נסע על חשבונם להרצאות.
"הברדק"–בלשון העם–התבטא בגבייה כפולה ומשולשת על אותה נסיעה ולאותה מדינה, כאשר בנסיעות אחרות היתה לפעמים תת-גבייה. זה לא מראה על ניהול נכון של לשכת שר או ראש עיר, ודומה יותר לניהול מלחמת לבנון השנייה "להבדיל" - גם שם היו אותם סממנים של חוסר שליטה וידע.זה גם כולל –שדרוג בתי מלון, נסיעות וקבלת סכומי כסף גדולים במזומן.
צוות הסנגוריה
שלושה משרדים חברו יחד להגנה על אולמרט בראשות עו"ד אלי זוהר ורועי בלכר, נבות-תל-דור ונבית נגב, עם צוות עזר מתוגבר של עו"ד וסטז'רים, שעשו עבודה נאמנה ומקצועית להפליא.
מבחינת הסנגוריה–אפשר לומר שהיתה הצלחה גדולה כמעט שלמה.
צוות השופטים:
אמיץ, קפדן, שקדן –דוגמא לניהול משפט קשה, מסובך, ארוך עם תוצאות מפתיעות.
לדעתי האישית:אילו צוות שופטים זה היה שופט את הנשיא קצב, התוצאות היו שונות לגמרי, משהו בנוסח תוצאות אולמרט.
הבהרה משפטית לעניין הזיכוי:
רצוי לדעת, שעיקרו של פסה"ד, לא מרוכז בהכחשת עובדות או גרסאות אלא בפרשנות משפטית, לעובדות שהובאו, הוכחו ולא נסתרו.
בעוד הפרקליטות היתה סבורה:
שמשלל העובדות שהביאה התביעה למרות עדותו הלא יציבה של טלנסקי, יש מקום ובסיס להרשעה,בית המשפט פירש את הדברים אחרת. השופטים קבעו –שאולמרט גם אם ידע וראה, לא היתה לו ה-mens reaהפלילית שמגיעה לכדי הרשעה הפלילית. כלומר: לא היתה לו המודעות הנפשית שהפעולות הן אסורות ופליליות.
כלומר: עיקר הוויכוח בין התביעה לסנגוריה היתה בנושא הפרשנות ובית המשפט הכריע לטובת הנאשם.
האם יש מקום לערעור לעליון
לדעתי האישית והמקצועית–כן. אמנם זה עלול להוראות בנסיבות העניין, כרדיפה אישית –אבל הסוגיה משפטית/עובדתית של איש ציבור בכיר בנסיבות אלה מחייבת –הכרעה בעליון.כמו שבפרשת שבס –מנכ"ל ראש הממשלה רבין ז"ל, הביאו את הסוגיה המשפטית להכרעה בדיון נוסף בעליון. בסוגיה מרכזית של הפרת אמונים, כך גם במקרה אולמרט יש להביא הנושא בפני הכרעה משפטית תקדימית לעליון.
אי הבאת הנושא לעליון –ישאיר חלל משפטי בנושא ועלול להשפיע לרעה, על קבלת החלטות בפרקליטות לגבי אנשי ציבור בעתיד.
יש לנקוט באותו הליך כמו בפרשת שבס –לאמור: להצהיר בפני העליון שאין בכוונת הפרקליטות להתערב בנושא העונש שיקבע במחוזי –אלא לקבל החלטה עקרונית בנושא בלבד.
צוות בקרת איכות
ממליץ על הקמת צוות מיוחד בראשות שופט עליון או נשיא בית משפט מחוזי (בדימוס) –בצירוף נציג הפרקליטות ונציג המשטרה, שיבחנו כל תיק של איש ציבור בכיר –כמו נשיא, ראש ממשלה, שר ויחליטו,אם יש מקום להגשת כתב אישום או מתן עדות מוקדמת.
צוות מעין זה –יכול למנוע טענות ומענות כלפי יועץ משפטי לממשלה או פרקליטות המדינה,כדאי לחשוב על כך.
הערות:
1. עננה–ענן קודר, גוש עננים, קדרות, זעף –המילון העברי המרוכז של אבן שושן.
2. גרסת שלושת הקופים –לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי –זכתה ובגדול.
3. ראה מאמרי בנושא זה באתר זה:
א. היזהרו –מעדי מדינה.
ב. הרשעה ציבורית מול הרשעה משפטית.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
