מחוייבות 

מחוייבות

בחרתי לעסוק באימון אישי כעיסוק שיש בו משמעות-סוג של שליחות לבוא ולתרום מעצמי, מנסיון חיי ,

מתוך כך שהייתי וחוויתי את עצמי שנים רבות כאדם שחי בתוך עצמו (כמו בשיר אדם בתוך עצמו הוא גר)

יכולתי לבחור להשאר כך, לחיות את חיי, לא להתערב מהמקום של לעשות לביתי ודי!

 לדאוג רק לסביבתי הקרובה.

אך בחרתי- ליצור השפעה, להתערב, להיות משמעותית, לתרום מעצמי לסביבה ולהיות!

ללוות אנשים שהבינו שהחיים איך שהכירו אותם עד עתה לא מספיקים, הם יכולים להיות טובים ומשמעותיים יותר,

שההבטחה שהבטיחו לעצמם כילדים יכולה להתגשם אם רק יקבלו כלים, תמיכה ועידוד בתהליך השינוי שלהם. זהו המקום שמרגש אותי, מעורר אצלי את התשוקה , למדתי שבשביל להיות שם יש לי שני תנאים-

הראשון הוא להיות מחוייבת לתהליך- כמאמנת וכמתאמנת אני חייבת להיות מחוייבת ראה למטה "דברי המשלחת הסקוטית להימלאיה"

השני הוא לרצות בשינוי בכל מאודי, וזה אומר עד כדי "לשרוף גשר"-אין אפשרות לחזור אחורה.

 מכאן הדרך היא רק למעלה, לכיוון המטרה וגם אם קשה מותר לעצור ואף ליפול גם אם נדמה שזה נפילה חזרה אחורה זה לא , זה תמיד במקום אחר, כדי להמחיש חישבו על הדימוי של נהר- כאשר נכנסים לנהר גם אם זה אותו נהר הזרימה בו היא תמיד תהיה אחרת.

זה טבעי להתעייף ואף ליפול בדרך, תפקידי כמאמנת הוא לעזור לקום, להזכיר את המטרה ,לכוון את הפנס וליצור אור בחשיכה ולהמשיך קדימה.

המכנה המשותף הראשון למי שיוצרים פריצות דרך בחייהם היא רמת המחויבות הגבוהה שלהם.

העולם מסביבנו מתחיל לזוז ברגע שאנו מתחייבים לדבר מסוים.

כולנו נתקלים בכך בין אם אנחנו מחשיבים עצמנו לאנשים רוחניים או לא.

נשאלת השאלה – כיצד נמדדת המחויבות? איך אפשר לדעת עד כמה אדם באמת מחויב? וברמה האישית – כיצד אני יכול לדעת אם אני עצמי אכן מחויב – ולא רק ב-”דיבורים” אלא גם ב-”מעשים”.

העולם אינו מתגמל אותנו על הכוונות שלנו – אלא על הפעולות שאנו עושים, ולכן גם כשמדובר במחויבות, כדאי לוודא שהמחויבות שלנו לא נשארת רק “באויר” אלא מתורגמת הלכה למעשה לפעולות ולעשייה יום יומית שלנו.

לכל דבר שאנו רוצים להשיג יש מחיר. זהו חוק ההקרבה. המחיר שנשלם לעולם יהיה נמוך יותר מהערך שנקבל, אבל לא כל האנשים יהיו מוכנים לשלם את המחיר הזה. והמחיר הרבה פעמים נמדד ביומן – כלומר בזמן שלנו שהוא המשאב היקר ביותר שיש לנו ובפנקס הצ’קים שלנו – כלומר בהשקעת המשאבים שלנו.

אם אנו חושבים שאנו מחויבים לרעיון או למטרה מסוימת, ואנו לא מקדישים את הזמן או את המשאבים כדי להשיג אותה, אז המחויבות שלנו היא בעצם רק “על הנייר” ולא בפועל בחיים שלנו.

דברי המשלחת הסקוטית להימלאיה:

 “כל עוד איננו מתחייבים,

קיימים ההיסוס,

האפשרות לסגת,

חוסר התוחלת.

לגבי כל צעד של יוזמה,

ישנה אמת בסיסית אחת

שאי ידיעתה שמה לאל אין ספור תכניות ורעיונות נהדרים.

ברגע בו אדם מתחייב חד-משמעית, גם העולם מתחיל לנוע.

קורים כל מיני דברים הבאים לעזרתו, שלא היו קורים אחרת.

מעיין שלם של אירועים נובע מן ההחלטה,

ואלה פועלים לטובת האדם בצורת התרחשויות ומפגשים והתגשמויות,

לכאורה מקריים, שהאדם לא יכול היה אף לחלום שיקרו בדרכו"