משטררררההה
פתאום כולם מדברים על איך שהמשטרה מפעילה כוח לא סביר ואלימות שלא לצורך, פוגעת לפעמים באזרחים שלא עשו דבר, מדכאת הפגנות אירועי מחאה שלא נוחים לגורמים מסוימים בצורה מבישה, ומצקצקים בלשונם כמה שזה נורא. זה אכן נורא, מהרבה בחינות, אבל מה קרה שפתאום נזכרו להזדעזע וכל העיתונים מפוצצים עם ידיעות ותמונות ?
זה כבר קרה בהחלט כמה פעמים בעבר שהופעל "כוח לא סביר" (מתה על מכבסת המילים הזו), למשל על פעילי זכויות בעלי חיים, באחת ההפגנות נגד חוות מזור, הידיעה כאן, וכאן , אצלנו בקפה סיפרה על זה מזל וברכה .
אז משום מה זה לא עשה כל כך הרבה גלים ותהודה, התקשורת די שקטה, ואף אחד כמעט לא ידע על זה. כולה פעילים למען בעלי חיים, בטח הגזימו, ממילא הם בודאי "קיצוניים" ומשוגעים לגמרי.....
כמובן למי שיודע במה דברים אמורים אין כך הדבר, אבל לשם הדוגמא נניח שכן? למשטרה מותר אז, גם במקרה כזה, ובכלל להפעיל אלימות, לדכא פעולות מחאה "בכוח בלתי סביר" בדומה למה שעשתה? (גלובס, חונקים מושכים בשיער )
מי פועל בתפקידו הציבורי - האזרח המפגין או הרשות?
לרשות אוכפת חוק אסור בעת מילוי תפקידה אסור "לאבד עשתונות" או "להגזים" - וזה בדיוק ההבדל. היא אמורה למלא תפקידה וזה בפירוש אינו חלק ממנו – לעשות זאת תוך גילויי אלימות ולהפעיל כוח מיותר ומוגזם ללא צורך על אזרחים, בכלל, ובמיוחד אלה שלא עשו דבר, ואיכשהו נקלעו תחת זרועם..
לאזרחים מותר למחות, בין אם הם פעילים חברתיים, או פעילי זכויות בעלי חיים ומבלי ששוטרים יחבטו בהם, ישליכו אותם לרצפה, או יחנקו אותם.
אם הם "מאבדים שליטה" הם עדיין אזרחים ואינם ממלאים תפקיד ציבורי גם אם זה כולל מרוב איבוד שליטה עמידה על הכביש ולא על המדרכה, או צרחות רמות יותר: אייל גרוס, הארץ; עו"ד תומר שדמי הארץ; ועל הזכות להפגין.
לפעמים נראה שהמשטרה ורשויות אחרות בעלי דרך חשיבה כמו כמה מנהגי האוטובוס שאני מכירה. התהפכו אצלם היוצרות, והם שכחו שהם משרתים את הציבור וקיימים למענו - וסבורים במקום זאת, שהם עושים לו טובה, שהציבור רק מקשה עליהם, מפריע להם למלא תפקידם ולעבוד, ושוכחים שהם, הציבור זו העבודה שלהם.
הם עצמם תפקידם לפעול למען האזרח להגן עליו, אך במקום זאת כמה התחילו לראות את עצמם כזרוע של השלטון - נגד האזרח, כל אימת שהוא "מתפרע", לא נוהג בשקט, אורך רוח (שהם עצמם חסרים אותו),וכמצופה וכנדרש ממנו, שלא הולך בתלם שהותווה לו. אולי פשוט שמפסיק להיות אדיש כפי שעד עתה היה. מה קרה לו פתאום? השתגע?
כשאותו ציבור ואותם מפגינים מתחילים "להגזים", להראות אכפתיות יתר זה פתאום נקרא "אובססיביות", ואם גורמים אי נוחות גדולה לגורמים מסוימים, אז איכשהו מתחיל דיכוי משטרתי מאסיבי "ברצינות".
אף אחד אינו רואה את מחדלי הרשויות בקנה מידה אמיתי עד שזה מגיע לפתח דלתו שלו. כשזה מופעל ופוגע במישהו אחר, אפשר לחשוב שהייתה לו יד וחלק בכך, שזה פחות חמור, מה גם שהתקשורת די מנווטת ע"י בעלי עניין. אבל כשהדברים נעשים מול כל כך הרבה אנשים, פוגעים באנשים מוכרים לך, כשרואים את העוולה מול הענייים, פתאום רואים את הברוטאליות, פתאום מגלים אותה.
את ההלם ושאט הנפש שלי מהעניין חטפתי עוד אז כששמעתי על "הכוח הבלתי סביר" (הכביסות הללו, משהו) שהופעל נגד פעילים בהפגנה כאן נגד חוות מזור.
הפגנה בה העזו למחות ולגרום כנראה אי נוחות מרובה לבעלי החווה, שכנראה מקושרים היטב.
משטרה חזקה יעילה וטובה תפקודית ומוסרית אמורה לפעול לפי אותו קני מידה תמיד, בין אם המחאות ע"י קבוצה זו או אחרת, ובין אם הן מפריעות לגורם זה או אחר, זה לא אמור לשנות לעוצמת הכוח בו היא מדכאת הפגנות ומחאות.
כשכוח משטרתי מפעיל כח בלתי סביר זה אומר שהוא רוצה להראות שהוא פועל ביעילות והיטב, מה שאומר בדיוק ההפך.
פורסום במקור כולל לינקים ותמונות בבלוג שלי כאן
התחברות אל בע"ח במקום לשלוט בהם מרוממת אותנו לכוכבים (ברברה קלו הנד) http://cafe.themarker.com/user/114149/ bonbonyetta@walla.co.il