לאחר שנפלטים ממעגל העבודה - אפליה במקומות העבודה 

כדי להוכיח עד כמה מושרשת האפלייה בשוק העבודה הישראלי, ערך מגזין G של "גלובס" בדיקה: קורות חיים פיקטיביים של שישה מועמדים לעבודה, חמש נשים וגבר, בעלי כישורים זהים אך מרקע ומצב משפחתי שונים, נשלחו במהלך שבועות אחדים לאותם 70 מקומות עבודה.
התוצאות משרטטות את מדד הגזענות והדעות הקדומות הישראלי: כצפוי, הגבר הוביל את הטבלה עם 11 הזמנות לראיונות; האשכנזייה הרווקה קיבלה 7 הזמנות, המזרחית והעולה מרוסיה קיבלו רק 5 הזמנות כל אחת, האם קיבלה 3 הזמנות, ואילו האישה הבוגרת קיבלה רק שתי הזמנות, וגם הן לתפקידים פחותים יחסית (להרחבה על התוצאות ומשמעותן ראו מסגרת).

אימהות ומובטלות
שגית, בת 36 ואם לתאומים בני שנה ושבעה חודשים, עבדה במשך שבע שנים כמתאמת נסיעות בחברות היי?טק. זמן קצר אחרי הלידה הודיעה לה החברה האחרונה שבה עבדה כי תפקידה בוטל, והציעה לה לחזור לאחר חופשת הלידה לתפקיד אחר. פונס דחתה את ההצעה והאריכה את חופשת הלידה שלה.
עשרה חודשים אחרי הלידה היא החלה לשלוח קורות חיים. "במשך חמישה חודשים שלחתי קורות חיים לכל חברות ההשמה; כולם אמרו שהם העבירו לחברות שונות, אך לא זימנו אותי לאף ראיון", היא נזכרת.
שגית, בעלת תואר ראשון, התחילה להתייאש כאשר פנתה אליה החברה שבה עבדה לפני הלידה - והציעה לה תפקיד של פקידת קבלה בשילוב עם תיאום נסיעות. שגית לקחה את התפקיד על אף שקיוותה ליותר.
גורמים בשוק העבודה הסכימו להתייחס לקושי של אימהות צעירות למצוא עבודה, רק בתנאי שלא יצטטו אותם בשמותיהם. הצהרתית, כולם רוצים לסייע לאימהות צעירות; בפועל אף אחד לא ממהר לעשות את זה.
בכיר בחברת כוח אדם: "לאימהות יש רייטינג לא טוב בשוק העבודה. העבודה במשרות רבות נגמרת רשמית ב?17:00?18:00, אבל פעמים רבות יש צורך בשעות נוספות ובישיבות אל תוך הלילה. לאימהות יהיה בלתי אפשרי או קשה מאוד לעשות שעות כאלה, ולכן פעמים רבות מוותרים עליהן מראש".
טולי (31), אם לשני ילדים קטנים, מחפשת עבודה כבר ארבעה חודשים. היא בעלת תואר ראשון, ובעברה ניהלה צוות בחברת תקשורת. עד כה היא שלחה כמאה קורות חיים למגוון משרות בתחומי שיווק, הדרכה, ניהול ואדמיניסטרציה, אך קיבלה פחות מעשר תשובות.
"כל מי שמתקשר מתחיל את השיחה בעובדה שאין גמישות בשעות ושיש צורך בשעות נוספות, היא אומרת. "כמעט בכל המקרים עד עכשיו זה נעצר בנושא השעות; אומרים לי שיבדקו את האפשרות, אך לא חוזרים אליי. מי שכבר מוכן ?להתפשר', ישר מדגיש שמדובר ב?80%-50% משרה, ושהשכר בהתאם.
"אני מרגישה שבתור אימא אין לי מקום בשוק העבודה בתפקידים שבהם ניתן לפתח קריירה, אפילו קטנה. כל ?תפקידי האימהות' הם בסגנון הקלדת נתונים במחשב, ואני יכולה הרבה יותר מזה. אני בטוחה שאם היו נותנים לי את ההזדמנות הזו, זה היה שווה גם למעביד".
פרל?עזרן, שבעברה הייתה בין המראיינים לקבלה לעבודה, מתקשה להבין את המעסיקים. "אני תמיד קיבלתי אימהות למקום העבודה, כי ידעתי שהן לא יקומו ויעזבו, שהן צריכות את הכסף למשכנתא ולהוצאות. תמיד חיפשתי אנשים שיש להם מחויבות".
היציבות כנראה לא מרשימה במיוחד את המעסיקים: הדמות הפיקטיבית של האם שהשתתפה בבדיקה שלחה 100 קורות חיים שפירטו את השכלתה (תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב) ושמונה שנות ניסיון, כולל תפקידי ניהול בסלקום וברשת חנויות בגדים, אך קיבלה רק שלוש הזמנות לראיונות.
גזענות 2007
גם גזענות, עולה מבדיקת G, ניכרת בשוק העבודה. העולה הרוסייה והרווקה המזרחית קיבלו, כל אחת, רק חמש הזמנות לראיונות עבודה. במקרה של העולה הממצאים נוקבים יותר, שכן קורות חייה היו משודרגים בהשוואה לאלה של יתר מחפשות העבודה הצעירות; היא סיימה את לימודיה בהצטיינות, ועשתה גם תואר שני במינהל עסקים במכללה למינהל.
ואם לגבי עולים גורמים בשוק העבודה עוד יכולים להסתתר מאחורי טענות על מבטא, הרי שבכל הנוגע לאפליית מזרחיים ילידי הארץ, אין כל הסבר מלבד גזענות לשמה. מקורות החיים של המועמדת המזרחית היה ברור כי מדובר גם בצעירה דתייה. תואר ראשון, שירות לאומי מאתגר בבית ספר לנוער במצוקה, התנדבות חברתית, חמש שנות ניסיון, ואפילו מגורים באזור המרכז, לא עזרו לה לקבל יותר מחמש הצעות עבודה.

הגיל המובטל
הקושי המרכזי במציאת עבודה, מסכימים בחוגים מקצועיים, אינו נובע מאימהות לילדים קטנים או מגזענות, אלא דווקא מגיל. אי?שם בסוף שנות הארבעים שלו, העובד בישראל הופך ללא אטרקטיבי בעבור המעסיקים, גם אם יש לו ניסיון רב ויכולות מוכחות.
ההסברים שנותנים מעסיקים הם מגוונים, ונעים מציפיות שכר גבוהות, דרך חוסר יכולת של אנשים מגיל מסוים ואילך להסתגל לשינויים, ועד לקושי בקבלת מרות. לא צריך להיות מומחה כדי לקבוע כי מדובר בנושאים אינדיבידואליים הנובעים מאופיו של כל אדם ולא בהכרח מגילו.

מנהלת השמה בחברה מובילה מודה כי גם בחברות גדולות ישנן הגבלות גיל. "בחברות הגדולות, כמעט ברמה של מדיניות, יש הנחיה גורפת לגבי הגיל. המטרה במרבית המקרים היא להעביר מסר של חברה תוססת וצעירה, לכן קבלת עובדים צעירים היא חלק מהאסטרטגיה; דווקא ארגונים קטנים ובינוניים יותר פתוחים לקבל אנשים בגילים שונים".
כל זה לא עוזר כמובן למחפשי העבודה המבוגרים. מ?70 קורות החיים ששלחה מחפשת העבודה בת ה?46 היא קיבלה רק 2 תשובות, וזאת למרות ניסיון עשיר ו?MBA מאוניברסיטת תל אביב. בשני המקרים מדובר היה בתפקידים זוטרים יחסית לכישוריה - מזכירת הנהלה ויועצת מכירה ברשת מוצרים לילדים.

הפתרון המסתמן אצל רבים מאלו שלא מוצאים את מקומם, הינו לחפש לעצמם אפשרות אחרת, בצורה של עסק עצמאי, או עסק מהבית. זאת הסיבה שיש כיום גידול בעסקים המנוהלים מהבית, ובפיתוח אפיקי הכנסה אחרת.
היתרונות המיידים הם - אין בוסים ומעבידים, וכך התלות בהצלחה היא בעיקר בנו.
שעות העבודה גמישות, ומאפשרות להיות זמן רב יותר עם המשפחה והילדים.
וכמובן, בהצטרפות לחברה מוכרת ויציבה, המציאה תוכנית אימון והדרכה אישית, יש גם גמול בצורה של פיתוח אישי ועיסקי.

המאמר נכתב על ידי אורנה וניר בר-עוז בעלי עסק ביתי מצליח בשיווק הרשתי, המאמנים וחונכים אחרים להצלחה בתחום.
למידע נוסף לפתיחת העסק הביתי שלך בתחום השיווק הרשתי, גשו לאתר http://www.ornir.com/