פיתוח האינטואיציה בעסקים ובחיים בכלל 

פיתוח האינטואיציה

 אחת השאלות הראשונות שאני תמיד שואלת בסדנאות "פיתוח האינטואיציה בעסקים" שאני מעבירה, היא "מה זו אינטואיציה?" התשובות נעות מ"הרגשת בטן", "ידיעה פנימית", עוברות דרך "כל מה שהוא לא השכל", ועד ל "קול קטן שלוחש לי בראש מה לעשות". מבחינתי כל התשובות הללו הן נכונות. אבל אעבור רגע להגדרה המילונית, רק כדי לחסות את הצד האקדמי של המאמר הזה
אם כן.. אינטואיציה היא: ידע המגיע מן המח ואינו מערב תהליך מחשבתי.
הידיעה האינטואיטיבית נוצרת במהירות ומופיעה בפתאומיות.

במילים אחרות אין תהליך שבו המח שלי מבין את X, מסיק מסקנה לגבי Y, מוסיף את Z ואז מגיע לפתרון W. כמו במן בלילה אחת, כל הידע מתאגד במוח ופולט פלט אחד ויחיד שנקרא W ! אין צורך לחפש יותר, אין צורך לעבור על עוד עדויות. הידיעה נמצאת שם. לאימפריות אין תוקף כאשר האינטואיציה נכנסת לפעולה.

 דעות קדומות:
האם לכל אחד יש אינטואיציה? כן!
האם ניתן לפתח את האינטואיציה? כן!
האם האינטואיציה פועלת טוב יותר אצל נשים? לא בהכרח!
האם האינטואיציה "עדיפה/טובה יותר" מאשר השימוש בשכל החושב? לפעמים!
ואחרון חביב..
האם האינטואיציה סותרת את השכל? בסוף המאמר תכתבו לי את תשובתכם...

 על אינטואיציה ומצליחנים..
"אינטואיציה היא הדבר האמיתי היחיד ששווה משהו", אמר פעם איינשטיין.
"המח האינטואיטיבי הוא מתנה קדושה והמח הרציונאלי הוא עבדו הנאמן. אנחנו יצרנו חברה שמעריצה את העבד ושכחה את המתנה". אלברט איינשטיין.
צ'רצ'יל הגדיר אותה כאחת ממעלותיו הגדולות ביותר.
כשוורן באפט בחר לאחרונה יורש אלמוני לאימפריה הפיננסית שלו, הוא עשה זאת אחרי ארוחת צהריים משותפת אחת והסביר: "היתה לי תחושת בטן לגביו".
בוועידה ליזמות נשית שנערכה בשיקגו אמרה אופרה ווינפרי: My business skills have come from being guided by my inner self - my intuition".
 ובתרגום חופשי: המיומנות העסקית שלי מקורה בהדרכה פנימית ובאינטואיציה שלי.
כשטים קוק, המנכ"ל החדש של אפל, נאם בפני בוגרי אוניברסיטת אובורן באלבמה הוא הסביר שהאינטואיציה שלו היא האחראית הבלעדית לכך שעזב ב?1998 את יצרנית המחשבים המובילה אז, קומפאק, לטובת אפל שהיתה בדשדוש מתמשך. "אני לא יודע איפה הייתי היום אילו האינטואיציה שלי היתה מפסידה במאבק שהתחולל בינה לבין המוח השמאלי שלי", אמר, "אבל בטוח לא הייתי עומד מולכם ונושא את הנאום הזה".

 אז מה יש להם שלנו אין?
אמונה, ביטחון ומעל הכל הוכחות שהם צודקים!
לאחר סדנאות רבות ופידבקים רבים, מצאתי כי הקושי האמיתי שיש לאנשים אינו להפעיל את האינטואיציה שלהם אלא להבחין בה ולסמוך עליה.
הרבה פעמים אנחנו לא מבחינים בין אינטואיציה לבין פחד.
האם כשאני הולכת לדבר עם בחור, והבטן שלי מתכווצת, זה כי היא מודיעה לי מבעוד מועד שאין סיכוי ועדיף שאוותר, או כי הבחור מזכיר לי זיכרון קדום מכתה ה' שפתאום צף שהמקור שלו הוא דחייה.
האם כשאני ניגשת לבחינה וכולי מחוייכת ורגועה זה כי למדתי היטב ואני יודעת את החומר, או כי אני שאננה ויהירה?
אני בכוונה נותנת דוגמאות לשני הצדדים כי פחד ויוהרה נעים על אותה סקלה, ושניהם באותה מידה מפריעים לאינטואיציה להישמע.
האינטואיציה נשמעת כשיש שקט בראש. כשרגוע בלב. כשהבפנים חשוב יותר מהבחוץ.
במילים אחרות: המחשבות צועקות והאינטואיציה לוחשת. לכן נדרשת באופן אקטיבי פעולה של הקשבה. אינטואיציה, כאשר איננו מאומנים בה, היא משהו חמקמק שברגע שלא מתייחסים אליו הוא "יורד למחתרת" בדרך כלל עד שמאוחר מדיי..

תרגיל/טיפ ראשון בהקשבה לאינטואיציה כמובחנת מפחד:
 שאלו עצמכם: מה אני מרגיש/ה?  (לא מה אני חושב/ת)
 שאלו עצמכם: ממה אני מפחד/ת ?(ניתן לכתוב אותם על דף נייר)
 תורידו את הפחדים כאילו לא היו קיימים
 שאלו עצמכם: מה עכשיו אני מרגיש/ה?

 אינטואיציה במובן המדעי של המילה

דניאל כהנמן הוא פסיכולוג קוגנטיבי ישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002. מחקריו נחשבים לפורצי דרך בתחומי שיפוט וקבלת החלטות. כהנמן ועמוס טברסקי המציאו תחום חדש בפסיכולוגיה: איתור, זיהוי ופיצוח הכשלים הנפוצים של האינטואיציה האנושית. דניאל כהנמן נחשב לאחד המומחים העולמיים בתחום זה.
בספרו "לחשוב לאט ומהר" (2011) כהנמן מתאר את החשיבה האנושית כשיתוף פעולה בין שתי טכנולוגיות שונות בתכלית. את הטכנולוגיה הראשונה כהנמן מכנה "מערכת 1". היא פועלת מאחורי הקלעים, לא מודעת, אוטומטית, והשימוש בה אינו דורש מאמץ ולרוב אינו בשליטה רצונית.
מערכת 1 היא גם האחראית הבלעדית למה שאנחנו מכנים אינטואיציה. למעשה היא האינטואיציה. לטכנולוגיה השנייה כהנמן קורא "מערכת 2". היא החשיבה המודעת, רצף המחשבות שזורם בראשנו. היא אטית מאוד ויכולה בכל רגע לבצע רק פעולה אחת, וגם אז דורשת שליטה ומאמץ. "למרות מגבלותיה, רק היא מסוגלת לעשות חישובים כמו 17 כפול 34, או לאלץ אותך לעשות משהו שלא לגמרי בא לך לעשות". שתי המערכות פועלות באופן שונה לחלוטין זו מזו. במערכת 1 רבבות רעיונות אסוציאטיביים יכולים להתעורר במקביל, ובשבריר שנייה לעבור עיבוד ולשלוח שורה תחתונה נחרצת למערכת 2. במערכת 2 המסקנה תיכנס לתור ליניארי של מחשבות ורעיונות שמובילים זה לזה בקו ישר, ובקצב שלפעמים לא עולה בהרבה על קצב הדיבור. אם המוח היה הצגה, אומר כהנמן, מערכת 2 היתה הדמות המשנית שחושבת בשוגג שהיא הדמות הראשית. חלוקת המשימות בין שתי המערכות עוצבה על ידי האבולוציה, ולכן המערכת היעילה והמהירה יותר (מערכת 1) אחראית למשימות הרות גורל כגון זיהוי מצבי רוח של זרים, יצירת אינטואיציה לגבי כוונותיהם של הסובבים, איתור הזדמנויות הכרחיות כמו מזון ויצירת תחושת סכנה כשמשהו לא בסדר. מערכת 2 האטית משמשת לדברים נינוחים יותר, ולרוב דחופים פחות, כמו חשיבה מעמיקה על העתיד, הבנת טקסטים ולמידה ליניארית של שפה או מספרים. כשאנחנו מגייסים את האינטואיציה כדי לפתור בעיות ש"גדולות עלינו", אנחנו למעשה מעבירים את המשימה ממערכת 2 למערכת 1.

 סוד החשיבה המקבילית
הבנת הטכנולוגיה המקבילית של מערכת 1 היא המפתח להבנה של כמעט כל דבר שקשור לחשיבה שלנו. "אתה יכול לחשוב על מערכת 1 כעל מאגר ענק של רעיונות שמקושרים זה לזה בכל מיני דרכים", מסביר כהנמן. "כל גוש רעיונות מתחבר לגושי רעיונות אחרים, וכולם ביחד קשורים זה לזה ברשת אחת".

להדגמה חיה ומצחיקה צפו בסרטון הבא:  
 http://www.youtube.com/watch?v=xxtUH_bHBxs

 הגאונות של שחמטאי?על
כשהאינטואיציה במיטבה, היא פועלת כמו קסם. אלופי שחמט יכולים לתת מבט חטוף בלוח שמתנהל עליו משחק מורכב וכבר לראות את הצעד הבא. "זה טבעי עבורי כמו שזה טבעי בשבילך לזהות פרצופים", אומר בוריס גלפנד, רב?אמן בינלאומי בשחמט, בשיחה עם "מוסף כלכליסט" הישראלי, "לפעמים אני לא צריך לחשוב בכלל. הצעד הבא קופץ החוצה". "ההגדרה הקצרה והקולעת ביותר למה שקורה במוחם של שחמטאים היא כנראה זו של פרופ' הרברט סיימון, שחקר שחקני שח והוכיח שאחרי כמה אלפי שעות משחק הם מתחילים לראות את החיילים שעל הלוח באופן שונה מבן האנוש הרגיל.

מחקרים מעודכנים מצאו שיכולת המשחק המופלאה של אלופי שחמט קשורה באופן הדוק לזיכרון. אחד מהם, שכלל מבדקי פעילות מוחית בזמן משחק, מצא שהאזורים הפעילים ביותר במוחם של אלופים הם אלו האחראים על שליפת אינפורמציה מהזיכרון ארוך הטווח. שחמטאים ממוצעים, לעומת זאת, נוטים להפעיל יותר את האזורים האחראים על עיבוד מידע חדש.

 אבל ישנו, כמובן, הבדל גדול בין זיכרון טוב לבין יכולת משחק מעולה. מערכת 1 ? המערכת האינטואיטיבית אחראית על המנגנון במוחם של שחמטאי?על המטפל בחישובים האדירים הדרושים לשליפה ולמיצוי מאגר המשחקים השמור בזיכרון לצעד אחד מדויק וחד?משמעי.
ההבדל בין האלופים לביננו הוא שאנחנו לא מתחשבים בתוצאה הסופית שעובדה ע"י מח 1 כי היא לא עברה תהליך מחשבתי מסודר ובכך מונעים מעצמנו את ההוכחות לכך שצדקנו ומונעים את היותנו אלופים בתחומנו.

בסדנאות שאני מעבירה, אני עובדת עם המשתתפים בדיוק על הנקודה הזו.
לאמן את שריר האינטואיציה על מנת שיקבל כמה שיותר חיזוקם ואישורים לצידקתו.

תרגיל/טיפ שני להקשבה לאינטואיציה
כאשר אתם רוצים ללכת לסרט, הסתכלו היטב ותבחנו את התמונה המייצגת אותו בפירסומים.
אתם אוהבים אותה או לא, היא מדברת אליכם?
איני מתכוונת להגיד כי טעמכם קובע את איכות הסרט, אך האינטואיציה שלכם תגיד לכם, האם אתם תהנו ממנו.

אותו הדבר  קורה עם ספורטאים מקצועיים. טניסאים טובים, לדוגמה, משחקים כמעט ללא מחשבה, ומגיבים אוטומטית גם למכות מסובכות והטעיות. למעשה, ממליץ כהנמן, אם אתם רוצים לקלקל לטניסאי את המשחק פשוט בקשו ממנו להסביר לכם מה הוא עושה עם היד כדי לייצר הגשה מופלאה כזאת. "ברגע שמערכת 2 מנסה להסביר משהו שקורה באופן לא מודע, מערכת 1 נתקעת", הוא אומר. ולכן האינטואיציה הרבה פעמים יותר אמינה מאשר השכל. היא זו שעושה את החישובים המהירים שלקחו בחשבון את כל אינפורמציית העבר והגיעה למסקנה אחת שהשכל (מערכת 2) רק יוכל לשבש אותה.  "זו", אומר כהנמן, "עיקר השיטה לתכנת את האינטואיציה: חוקיות, תרגול רב ופידבק מיידי ורציף מהמומחה הכי טוב שאתה יכול למצוא".

מתי ניתן להקשיב לאינטואיציה ולקלוט אותה?
 אינטואיציה זו ידיעה שקטה, היא אמנם מלווה בתחושה גופנית, אבל הדגש החשוב הוא על המקום השקט שממנו היא נובעת. רגש לעומתה הוא צבעוני, תזזיתי ומגיע ממקום של עודף ? התלהבות גדולה או חשש גדול. אינטואיציה מצריכה דווקא התגברות על הגל שמציף אותנו כשהמערכת הרגשית נכנסת לפעולה, מכיוון שדרושים לה רוגע והרפיה כדי שתוכל לדבר אלינו. לכן מצבים שבהם אנו נמצאים על הסף: רגע לפני שנרדמים, במהלך שטיפת כלים או אחריה, אחרי משחק כדורסל אינטנסיבי שהותיר אותנו נטולי כוחות ורפויים, ואפילו תוך כדי בהייה במסך המחשב, כל אלה הם מצבים המאפשרים למוח החושב לנוח, ואז יופיע במלוא הדרו החלק במוח שאנו מעוניינים בו?.

 תרגיל/טיפ שלישי בהקשבה לאינטואיציה
 אתם מתחבטים בשאלה מסוימת
עזבו אותה לכמה ימים
בקשו מאדם קרוב שישאל אתכם מהי עמדתם בנושא לאחר כמה ימים באופן מפתיע ולא צפוי
ענו מהר וללא חשיבה מוקדמת

 אינטואיציה נשית/אינטואיציה גברית
האינטואיציה הנשית המהוללת היא מיתוס ותו לא, וגם גברים, במקרה הזה, יכולים. מה שכן, קיים שינוי בין גברים לנשים בהקשר שבו האינטואיציה באה לידי ביטוי. כלומר, מחקרים הראו שאצל נשים האינטואיציה מכוונת יותר לניואנסים חברתיים, לפרטים מסוימים בתקשורת בינאישית, ובכך מזכירה את ייעודן המסורתי כמלקטות, ואילו האינטואיציה הגברית קווית יותר ומתייחסת פחות למקומות אפורים שבהן נדרשת הבחנה של בין השורות ונוגעת לענייני עשייה, ובכך מתאימה לייעודם כציידים הנדרשים להחלטות ברורות?.

 אינטואיציה ועסקים
מדענים, חוקרים, מנהלים ואנשי עסקים שלמדו להפעיל אינטואיציה במיומנות מעידים כי הפעלת אינטואיציה באופן שוטף מקטינה את שיעור הטעויות ומגדילה את הסיכויים להצליח בכל תחום ותחום. אנשי עסקים המודעים לערכה האדיר של האינטואיציה מעניקים לה מקום כלשותף אסטרטגי בכל הקשור לבחירותיהם. האם להשתתף במכרז? איזו שפת מותג לבחור? האם להכניס שותף לעסק? האינטואיציה תוכל לסייע בהדרכה, אך ההחלטה הסופית נותרת נחלת הבחירה המודעת.
כאשר נדרשת יצירתיות אין מוצלחת מהדרכתה של האינטואיציה. בנוסף ליכולתה לסרוק כמות עצומה של מידע היא אינה מתייחסת למידע חדש כאיום או כחומר "זר" ולכן פתוחה יותר ומאפשרת לרעיונות יצירתיים לצאת לאור. חשוב לזכור, האינטואיציה היא שותף אסטרטגי ויועץ מהימן ומנוסה, שפורש בפנינו מפת דרכים ופוטנציאלים. מצביע על תמרורי אזהרה בדרך ומדגיש את מיקומן של אפשרויות מבטיחות, אך לעולם אינו מאלץ או מכתיב את פעולותינו.

 הבנת האינטואיציה ואופן פעולתה מאפשרת לנו יישומים רבים ומגוונים כמו:  

* זיהוי מדוייק של הסיטואציה הנוכחית
* צמצום כמות הטעויות
* הגדלת היצירתיות 
* ייזום רעיונות מקוריים 
* "קריאת" הזולת 
* שיפור ההתנהלות 
* הצלחה בקשרים עם בני-אדם  (הדרכה, מכירות/טלמרקטינג, תקשורת, בידור)
* זיהוי הזדמנויות עסקיות
* סיעור מוחות הוא שימוש רווח ובלתי מודע באינטואיציה

כך תפתחו את האינטואיציה שלכם!

השלב הראשון הוא הרצון. הרצון להקשיב לה. הרצון לתת לאינטואיציה מעמד של שווה בין שווים.
בשלב הראשון יש לגלות ערנות לתחושות הפנימיות ולהימנע מלדחוק אותן הצידה. 

שלב שני: נהלו יומן. התחילו בהחלטות אינטואיטיביות קלות (למשל, הסתכנו ב?שליפות? אסוציאטיביות כלפי אנשים אחרים, הרשו לעצמכם לומר להם דברים בספונטניות ובחנו את התגובה), ואחרי שתצברו ביטחון, עברו להחלטות משמעותיות יותר. רשמו הן את התחושה האינטואיטיבית, הן את ביצועה בפועל והן את תוצאותיה.

שלב שלישי:  אמנו את עצמכם להיות נוכחים ב"כאן ובעכשיו". כאמור, אינטואיציה בריאה, פורחת ומתפתחת, באיכות ההוויה של היותינו נוכחים בהווה.

 לסיכום:
אינטואיציה היא חלק בלתי נפרד מהעיצוב האנושי. להתכחש לה, זה כמו להתכחש לחצי מהמח שלך. כל קבלת החלטות וכל פעולה שאנו מחשיבים אותה כחשובה לא תהיה מלאה בלי להשתמש באותו "קול קטן שמורה לנו את הדרך". אותה מערכת 1 שלוקחת בחשבון אין ספור פרמטרים ושולפת באלגנטיות של גברת מתוחכמת את תשובתה.
אם אתם מנהלים בכירים, מנהלי מחלקות, אחראים על צוותים גדולים של מכירות ואתם רוצים להגביר את תזרים המזומנים וההכנסות של החברה, את היצירתיות, את יזום הרעיונות והמוניטין של החברה שלכם, הזמינו אותי לפגישה ונראה כיצד ביחד פיתוח האינטואיציה בארגון שלכם יכול לקדם אותו!