הוי ארצי מולדתי. 

הוי ארצי מולדתי

כבר זמן רב, שאני מרגיש וחושב כי החברה הישראלית, ובכלל חיינו כאן בארץ, הופכים ממש למשימה כמעט בלתי אפשרית, מדינה קטנה עם בעיות גדולות.

אחת הבעיות הקשות כיום לדעתי, היא האלימות והכוחניות בחברה הישראלית, שיחד עם תופעה רחבה של בורות, מחריבות כל חלקה טובה.

ומי לא מכיר את התופעות הללו, של הידחפות בתור, של נהיגה פרועה בכביש, של קללות וצעקות, ולעיתים קרובות גם מכות ודקירות, שהופכות לחלק ממנת חלקנו כאן, בחיי היום-יום של יותר ויותר אנשים החיים בינינו.

האלימות והכוחניות הזו, יוצרת כאן חברה דורסנית, חצופה, בורה, אכזרית ומאד מסוכנת. החברה כאן הופכת לחסרת רסן וחסרת בושה, כאשר כל דאלים גבר.

בל יטעה איש, זו אינה גזרה משמיים. זה לא מזג-האוויר שאינו בשליטתנו, זה בידינו ובכוחנו לשנות ולתקן, בטרם יהיה מאוחר מדי.

חוסר הסבלנות והסובלנות בחיי היום-יום כאן, פושט על כל חלק וכל מקום מחיינו כאן. במיוחד מורגש ומועצם הדבר, כלפי אוכלוסיות חלשות וקשות-יום, שאין בכוחן להתגונן, להתלונן או להחזיר ביחס דומה.

יחס של אטימות כלפי האחר, מצב בו השמחה לאיד הפכה לשמחה הגדולה ביותר שיש, מצב בו צריך "לדפוק" את האחר והעיקר "לא לצאת פראייר", זוהי הידרדרות מוסרית של החברה, וזוהי סכנה גדולה ואמיתית להמשך קיומנו כאן.

לעיתים, גם חלק ממנגנוני השלטון בארץ, וגופים ממסדיים כאלו ואחרים, נוהגים גם הם באטימות וחוסר הגינות כלפי חלק מהאזרחים, כפי שראינו רק לאחרונה במקרה הכאוב של משה סילמן ז"ל.

חברה נמדדת גם ביחסה אל החלשים ביותר בה, ואלו הזקוקים לעזרה וסיוע. חברה שמפקירה את אזרחיה החלשים, סופה שתפגע בסופו של יום בכלל אזרחיה, ללא הבדל בין עשיר לעני, חזק לחלש, בריא לחולה. הערבות ההדדית, שאפיינה את העם היהודי מזה דורות רבים, הולכת ומאבדת את קיומה דווקא במדינת היהודים.

אני חושש מאד, כי החברה הישראלית לא תוכל להמשיך ולהתקיים, אם לא יחזרו לחיינו ערכי החמלה והרחמים כלפי אלו שמזלם לא שפר עליהם, אם לא נסייע לחלשים ולאלו שאין ביכולתם לסייע לעצמם, לא נוכל לעמוד מאוחדים כחברה בריאה, מול האתגרים שמבחוץ. אתגרים שעדיין לא נעלמו, והם דורשים את התגייסותנו כעם וכמדינה, חזקים ומאוחדים.

אני חושש כי יום אחד, למשל בשנת 2100, בשיחת יום שישי בבית יהודי בפריז או ברומא, בלונדון או בברלין, ישאלו ילדים את אביהם על מדינת ישראל ההיסטורית, והאב ישיב כי הייתה ליהודים בעבר מדינה עצמאית, שהם כשלו בשמירה עליה בשל מאבקים פנימיים בלתי פוסקים בתוך החברה הישראלית, ושהיום כנראה שצריך ויזה בכדי לנסוע לבקר שם, ולראות את מה שנשאר מההיסטוריה של מדינת ישראל, מדינת היהודים.

בידינו הדבר, למנוע את התסריט הנורא והאיום הזה, מלהפוך חלילה למציאות, ויפה שעה אחת קודם, לפני שיהיה מאוחר מדי בכדי לתקן.