כשם שבדרכי העולם והויית העולם ישנה בחינת של "מקל וגזר", ובחינת של שמאל דוחה וימין מקרבת (ע' סוטה מז.), ומעוגנת ומוסכמת הנהגה זו בהנהגת העולם ובדרכי החינוך, ובמציאות העולם.
ומעל הכל זו דרכה של תורתנו הקדושה, והנהגת של שכר ועונש שהנהיג השי"ת בעולם, וכמ"ש (ויקרא כו, ג) אם בחוקותי תלכו, ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבואה.. ונתתי שלום.. ורדפתם את אויביכם.. והפריתי אתכם וגו' וכו'.
וכמ"ש (דברים ל ,יט ) החיים והמות לפניך.. ובחרת בחיים. וכן ישנם מקראות רבים שמלמדים את הנ"ל [ודלא כהשיטה החדשה בחינוך הלא טוב, שהשמיטו לגמרי את המקל, ואת היד השמאל, וע"כ מצמיחים פרי באושים לרוב. וגם רבינו הקדוש ז"ל שלא אחז מהרמת ידיים והכאה כדרך קבועה ורצויה לחינוך, מ"מ התבטא "לפעמים נותנים סטירה" (א מאל געט מען א פאטש).
וזה בחי' "אלה הדברים" דלכאורה הוה ליה למימר בקיצור "וידבר משה אל כל ישראל", אלא לרמז שדבר ה' ודברי התורה נמשלו לדבורה, שאע"פ שנותנות דבש המתוק והמחיה, מ"מ גם כן עוקצת, ולפעמים בצורה מכאיבה ביותר [ולפעמים גם עד סכנת נפשות], ודברינו אלה הם דברי חז"ל מפורשים, וז"ל המדרש רבא (פ' דברים, א-ו) אלה הדברים, מה הדבורה הזו דיבשה מתוק, ועוקצה מר, כך הן דברי תורה, כל מי שעובר עליהן – נוטל אפופסים (פי' עונש וגזר דין), שנאמר (ויקרא כ-י) מות יומת הנואף והנואפת, [וכתיב] (שמות לא-יד) מחלליה מות יומת. וכל מי שמקיים אותה – זוכה לחיים שנאמר (שמות כ, יב) למען יאריכון ימיך. ע"כ.
כי זה כלל גדול בעבודת ה', שאע"פ שצריך כל יהודי לעבוד את ה' מתוך אהבה, אהבת ה' ואהבת תורתו "תורתינו" הקדושה, יסוד וראשית העבודה תמיד צ"ל מתוך יראת ה', וכמ"ש (תהלים קיא-י) ראשית חכמה יראת ה'. וזה דאיתא בספרים הקדושים (זוה"ק וכו' בכ"מ) שצריך לעבוד את ה' בדחילו ורחימו, רחימו ודחילו.
ודלא כהטועים [ובפרט בע"ת] שנתפסים לאורות גבוהים, ומחליטים להתנהג על פי בחינת אהבת ה' והרגשת הלב בלבד, ועי"ז מזלזלים פה ושם בהלכות [כלומר ברצון ה'], וחושבים שה' מסכים להם והולכים מדחי אל דחי, ומזלזלים אח"כ בחמורות שבחמורות, ומדקלמים פסוקים כגון (תהלים קמה) טוב ה' לכל, וכיוצא, לאשר ולחפות דרכם הנלוזה.
וממרים דבריו ומתעתעים באחרים, ובדיבורם ובמעשיהם גם מחללים את ה', וסופם לדכאון עולם. וצריך כל אדם לבדוק את עצמו תמיד, איך הוא אוחז ביראת שמים, ובדיקדוק ההלכה ובכל עניני עבודת ה', שהם הם הקנה המידה [המכונה פרמטר] לדעת האם מקיים רצון ה', או ח"ו לא.
ויהי רצון שנתחזק תמיד ביראת שמיים ואהבת ה', וממילא נתחזק בעבודתו ונזכה לעבדו בלב שלם.
חידושים על פרשת השבוע מאת הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד ראש מוסדות ברסלב וישיבת נצח מאיר הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את הפרשה ישירות למייל
