על קפוארה כאימון גופני 

לא בכדי תופסת הקפוארה חלק בשיעורי ההתעמלות של רבים מבתי הספר בברזיל, ושיעורי 'אירובי' המתבססים על תנועותיה מתקיימים אפילו במכוני כושר בניו יורק. מצורת ביטוי ריקודית-קרבית של האפריקאים בברזיל התפתחה הקפוארה להיות אמנות לחימה ספורטיבית, המפעילה את כל חלקי הגוף בצורה הרמונית וגורמת לגירוי עצבי יוצא דופן במורכבותו בענפי הספורט.

תנועת הקפוארה מפעילה את כל חלקי הגוף ומפתחת גמישות מפרקית ושרירית וכן כוח ברוב קבוצות השרירים. ירידה ועלייה מהרצפה (כוח רגליים מתפרץ), בעיטות סיבוביות (גמישות רגליים), עמידת ידיים וקדה ג’י הי (חיזוק ידיים, שרירי החזה, חגורת כתפיים) עמידת ראש (שרירי צוואר) וברוב התנועות עבודה על שרירי בטן וגב. יש לציין את החשיבות בתנועות ההפוכות, עם הראש לרצפה, המזרימות דם לראש (ביוגה, למשל, נחשבת עמידת הראש לתרגיל חשוב). הז'ינגה מייצגת את מאפיין הסימטריות וההצלבה הנפוצה בתנועה של הקפואריסט ונותנת גירוי מוגבר למערכת העצבית, בכלל, הסימטריות והמעגליות שבתנועה גורמות לכך שחלקי הגוף פועלים בצורה מאוזנת, שלא כמו בכמה ענפי ספורט אחרים (למשל הטניס). אחת הבעיות אצל האדם המודרני היא כאבי גב על צורותיהם, וזאת בגלל הכיפוף שמקורו, בין השאר, בגלל ישיבה מרובה. תיאוריות מודרניות גורסות שחשוב לשמור על איזון של תנועות הגוף כך שלכל הפעלת קבוצת שרירים תהיה גם זו ההפוכה לה, מכאן החשיבות של תנועות קיעור הגב שאנו מוצאים בקפוארה כמו הגשר, המאפשרות גמישות הפוכה לעמוד השדרה כמו גם מתיחת שרירי הבטן. 

חשוב לציין שההתייחסות כאן היא לתנועות הבסיס של הקפוארה – כאלה שרוב האנשים יכולים לבצע. התנועות הוירטואוזיות כמו סלטות למיניהן הן אתגר אישי ומוסיפות יופי לצופה מבחוץ, אך משמעותיות פחות מבחינת המשחק ומבחינה ספורטיבית. חשובה כמובן ההדרגתיות בלימוד וכל אחד צריך להיות מודע למגבלותיו בביצוע תנועות מסוימות. כמו בכל ענף ספורט אחר גם בקפוארה יכולות להתרחש פציעות, ובסגנון המודרני קיימת מודעות רבה לתנועתיות נכונה ובריאה שתמנע לחצים מיותרים העלולים לגרום לנזקים.

כאשר השחקן מבצע שילוב של תנועות קפוארה כשהוא: זקוף, קרוב לרצפה, נמצא הפוך על הידיים, קופץ, וכל זאת תוך שמירת מבט עם השני, שילוב עם תנועתו ומוכנות לתגובה מהירה, זהו ביטוי להרמוניה של שליטה מוטורית על הגוף וקואורדינציה עצבית-שרירית ברמה גבוהה ביותר. אפשר לחשוב על שילוב של לוחם קרטה המרוכז לפגוע בבעיטותיו עם לוחם ג'ודו שריכוזו הוא בהפלה יחד עם מתעמל שכל תשומת ליבו היא בביצוע תנועות וירטואוזיות, וכמובן רקדן המתאים את תנועתו למקצב כלי הנגינה ומרגיש את מילות השירים. מוחו וגופו של הקפואריסט פועלים בצורה יוצאת דופן בגיוונה ועושרה והוא עושה זאת ב'רוח ברזילאית' שמחה ומשוחררת.