22 יולי 2012
האויב שבעורפנו
כל שעינים בראשו אינו יכול להחמיץ את רעם תופי המלחמה "המטמ-טמים" אזהרותיהם מפני מלחמה הקרבה ומתרגשת על מדינת ישראל.
הוודאות כי המלחמה קרבה על ראשינו הינה גבוהה, כיוונה גם הוא למצער ברור. עיתוייה? עדיין לוט בערפל. כבר נאמר במקורותינו "כי מצפון תיפתח הרעה" ואכן, אין חדש תחת השמש, הרעה אם וכאשר תפרוץ, מצפון תבוא.
סוריה מתקרבת בצעדים מדודים לנקודת ההכרעה, המרידה בשלטון אסד אמנם לא השיגה עדיין יעדיה הסופיים אך ניתן לאבחן התקדמות, עקב בצד אגודל בצד המורדים בשלטון, כאשר כוחות הממשלה הסורית מאבדים שטחים והשפעה בקצב הולך וגובר. ככל שמשטרו של אסד הולך ומתנדנד יותר כך גוברת הסכנה לפרוץ מלחמה אזורית בהכוונת ועידוד איראן ובהוצאה לפועל של סוריה וראש וראשון, אירגון החיזבאללה.
האיראנים עמלו שנים לטפח את "האידיוטים המועילים" שלהם, הסורים והחיזבאללה וכעת היגיע זמנם לקטוף את הדיווידנדים.
הציר איראן סוריה וספיחו החיזבאללה, הולך ומאבד את בכורתו באזורנו עקב הצלחות המורדים באסד. חלומה הדביק של איראן לעמוד בראש ציר שיעי אשר יהווה משקל אימפריאליסטי הנוגד לציר הסוני, מתערער ככל שמתערערת הלבנה המרכזית בתוכנית, היא סוריה. איראן אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד חלום דורות עקב ענין פעוט כמעבר השלטון בסוריה מידי העלאווים (בעלי בריתם של האיראנים) , לידי הסונים המורדים בשלטון אסד.
בפני האיראנים עומדות שתי אפשרויות אסטרטגיות מרכזיות.
האחת, להגביר את פעילות העשרת האורניום ולהגיע לפצצה גרעינית מוקדם יותר מהחזוי עד כה על ידי אירגוני מודיעין מערביים. ואכן הינם פועלים בכיוון זה בנחרצות.
השניה, כפתרון בינים עדי תהיה הפצצה האיראנית מוכנה, היא לשסות את החיזבאללה כנגד ישראל כאשר סוריה "תיגרר"לקלחת הרותחת בכוונת מכוון, כפיתרון פורתא זמני לבעיותיה הפנימיות, בעוד איראן ניצבת בצד, מחככת ידיה בהנאה כמפעילת המריונטות שלה (סוריה של אסד כבר איבדה הזכות לדעה משלה במצב הקיים) ומתספקת את שני בעלי בריתה אלו בחומר, רוח ומימון נדיב.
מאחר שמשטרו של אסד צועד בטוחות לקראת חורבנו ומאחר שהאיראנים אינם עיוורים למתרחש הרי שאנו צפויים לעמוד בפני ארועים ביטחוניים מכוננים כבר בחודשים הבאים עלינו לרעה ואפשר כי עוד לפני "פרוץ" מערכת הבחירות הסופית לנשיאות ארה"ב.
אין קל מלהצית מלחמה אזורית במזרח התחכון ובפרט כעת. כל שעל החיזבאללה, או סוריה, או שתיהן יחדיו לעשות הוא לשגר מספר פגזי /טילי ארטילריה נושאי ראש קרבי כימי/ביולוגי לעבר ישראל. בכך מובטח פרוץ המלחמה בתוך שעות או ימים.
כמובן כי קברניטי מדינת ישראל אינם עיוורים למתרחש. אמנם כל מתנגדי התוכנית הכלכלית שהוצגה בימים אלו על ידי נתניהו ושטייניץ, מודעים לעובדה כי תוכה אינו כברה דהיינו, לא הבעיה הכלכלית היא המדאיגה את קברניטינו אלא הבעיה הביטחונית. העילה הרשמית להטלת הגזרות הכלכליות אחרונות הינה "איזון התקציב" אך כל שמצוי בהתרחשויות האחרונות ברי כי המדובר הוא ב"כלכלת מלחמה". נגיד הבנק הישראלי לא שיבח את נתניהו בעבור פעולתו למוכנות המשק מפני קריסה כלכלית, אלא השבחים באו לפעולותיו של נתניהו להכין את המשק הישראלי לקראת המלחמה הקרבה ובאה בוודאות מצמררת. כאשר המטרה האולטימטיבית של רוה"מ והקברניטים הכלכליים -ביטחונים הינה צבירת רזרבות מזומנים בגובה של 20-30 מליארד דולאר לשם כך.
האווילים בנינו טוענים כנגד הממשלה כי אחרה בהטלת הגזרות הכלכליות הנוכחיות במספר חודשים. כאמור לא הגזרות הכלכליות הן שעמדו לדיון בפני מנהיגינו אלא העיתוי להטלת הגזרות לכלכלת מלחמה כאשר החשש היה כי הפעלתן מוקדם מדי תזעיק את האיראנים מוקדם מדי.
ההתנפלות של צבועי הצדק(נות) החברתי(ת) על תוכנית הממשלה הנוגעת למוכנות המשק לקראת המלחמה הקרבה (עם מגבלות תחזית ברורות), אשר תיכפה עלינו, אנו ככל הניראה לא ניזום אותה כלל וכלל. ההתנפלות המרושעת הזו המתקיפה את הממשלה בתואנה כי הממשלה מסכנת את המרקם החברתי-כלכלי העדין ממילא של מדינת ישראל בהטילה גזרות כלכליות חדשות....היא המדאיגה מכל. המכפישים, בניגוד למרבית הציבור, מודעים היטב לרעם תופי המלחמה, ועדות כנסת חשאיות כבר דנות בכך מזה זמן. המכפישים מודעים לצורך לצבירה תקציבית לשם צבירת חומרי מלחמה וניהולה, על מנת למנוע קריסה כלכלית עקב המלחמה הצפויה ועדיין ממשיכים ככפאם שד להכפיש את פעולותיה הכלכליות של הממשלה כאילו ולא אירע דבר. הם גם מודעים לעובדה כי "החור" התקציבי הנוסף בגובה 1.5% אשר העלה את תקרת הגרעון הממשלתית ל- 3% ענינו הוא בהכנות למלחמה (ולא למוכנות חברתית כפי שפורסם ובצדק פורסם – על מנת לא להזעיק חלשי עצבים אצלנו ואצל אויבינו)
אנו נתנו למאמר דעה זה את הכותרת "האויב שבעורפנו" ולא בכדי. הקדימון לאשר עומד לפנינו ארע עוד במבצע "עופרת יצוקה" בו יהודים (?), ילידי הארץ, בוגרי מערכת החינוך הישראלית, תושבי מדינת ישראל, מקבלי שלמונים ואתננים נדיבים משוטמי ישראל, אנטישמים מארצות הים, יצאו לרחובות מלוווים ב"ידידים" מהמיעוט הערבי, אך ימים ספורים מתחילת המבצע מניפים דיגלי אש"פ בעיצומה של מלחמת "עופרת יצוקה", בצורחם בגרון ניחר, ככרוכיות בהמיות את "אשמתו" של צה"ל ב"פשעי מלחמה" בעת המבצע בעזה. בעוד אשר לא היה להם מושג ירוק את שפיהם שח ואך משטמה עזה לכל שמיצג את התרבות היהודית ואלו היוצאים חוצץ להגן עליה, חיילי צה"ל לטעמם, הניעה את עוכרי ציון הללו להתלהם ברחובות, לקלל ולארר כל דבר יהודי, ציוני ודמוקרטי במדינת ישראל. כל זאת לנוכך פני האויב בעוד המלחמה ניטשת ברצועת עזה וחיילינו מאבדים חיים שם.
כחלק מההכנות למלחמה הקרבה עלינו לנקוט בפעולות נוספות מפאת שאנו כבר למודי ניסיון. הממשלה ושלטונות הצבא והביטחון הפנימי חייבים לשנות כיוון מחשבה. הכאוס והאנרכיה שארעה ברחובותינו משך ההתנגשויות האחורומות עם האויב הערבי מלפנים, ביוזמת האויב מאחור אלו הם אירגוני השמאל הרדיקלי האנרכיסטי, התנגשויות אלו חייבות להיפסק. אם בטוב מה טוב ואם ברע אז שיהיה. האמריקנים והאנגלים כבר נתנו לנו דוגמא מאלפת להכלת האויבים מבפנים בכולאם את היפאנים בארה"ב ואת הגרמנים באנגליה בעת מלחמת העולם השניה.
במדה ויחלו פעולות איבה בנינו לבין האויבים מצפון ובמדה ושוב יצאו עוכרי ציון בנינו לרחובות ותוך כדי פעולות הלחימה למען כולנן, יהיה על שלטונות הביטחון לאתר ולכלוא את המפגינים-המשטינים ולהעמידם למשפטי בזק בעוון בגידה לנוכח פני האויב, חד וחלק. אל לנו להרשות יותר את הדמורליזציה ש"משנאי החינם בנינו" זרעו ברחובותינו עד כה. עלינו להכין את כוחות ביטחון-הפנים שלנו מבעוד מועד להכיל את הסכנה הפנימית, תוך הכרזת ממשל צבאי ברחבי ישראל למשך תקופת הלחימה והפעלת תקנות לשעת חרום הקיימות ממילא.
שימת לב מיוחד יש ליתן ל,"עמותות גולדסטון" ובנותיהן אשר כדרכם בשנאה יחלו לאסוף נתונים שיקריים כנגד חיילי צה"ל, נתוניםן התואמים את הרוח האנטי ישראלית השורה בשורותיהם. את פעילי עמותות אלו יש "להכיל" מוקדם ככל האפשר עם הסימן הקל ביותר לפעולות שיטנה מצדם.
מכיוון כי צפוי שערביי ישראל יצאו שוב לרחובות לתמוך באחיהם הנילחמים בישראל (ע"ע מלחמת לבנון השניה וריקודי השימחה הערבית לנוכח ניזקי טילי החיזבאללה), הרי שממשל צבאי יתפוס שתי ציפורים בוגדניות במחי אחד, את השמאל הרדיקלי ואת ערביי ישראל כאחת.
לרוע מזלנו בעבר ולעיצבוננו בהווה, עברנו כבר אירגון הכנה מנטלית לשם הכלת אחים יהודים טובים ונאמנים לעם ישראל בעת גרוש גוש קטיף וצפון השומרון. ואילו כעת יש בידנו הצדקה מלאה לפעול כנגד אויבינו מבפנים, בעורפנו, והפעם לשם מטרה ראויה, כנגד אויבינו היהודים ועוזריהם הערבים בתוכנו.
להוותנו, אחרנו בהכנות האזרחיות של העורף לשעת מלחמה. כיום כאשר רחשי המלחמה כבר מעבר לפינה, מאוחר מדי לחלוקת מסכות אב"כ פומבית או ניקוי מקלטים מסיבי. ועדיין ניתן לעשות רבות גם ללא הזעקת הציבור ואויבי ישראל למתרחש.
כבר נאמר: "הרוצה בשלום ייכון למלחמה". מוטב להתכונן ו"להתאכזב" לטובה כי לא פרצה מלחמה מאשר למצוא עצמנו למול שוקת שבורה כאשר זו כבר פרצה.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
