דרישה בלתי מוצדקת לתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים 

דרישה בלתי מוצדקת לתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים

מאת: רפי סגל, עורך דין

בבוקר בהיר מקבל בעל עסק מכתב דרישה מארגון מעבידים לתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי.

המכתב מפנה להוראות חוק, מעלה טענות משפטיות שונות, דורש כספים ומתרה בנקיטת הליכים משפטיים.

בעל העסק המום. הוא אינו חבר באותו ארגון מעבידים, מעולם גם לא שמע על "דמי טיפול ארגוני" ולא ברור לו מה בדיוק נפל עליו.

בעל העסק ממהר להתקשר למי ששלח את המכתב כדי לבטל את הגזירה, מהלך שסיכוייו לא ברורים בלשון המעטה, וזאת עקב פערי הידע בין הגורם ששלח את המכתב (ועשה שיעורי בית לפני כן ...) לבין הגורם שקיבל אותו היום בבוקר.

האם הדרישה מוצדקת ?

לא תמיד.

מדובר בשאלה עובדתית ומשפטית מורכבת שנדונה פעמים רבות בערכאות (בתי הדין לעבודה במקרה זה). במקרים לא מועטים נמצאה הדרישה בלתי מוצדקת.

 מאמר זה אינו מתיימר להקיף את כל החומר הרב בנושא, אך להלן מספר נקודות חשובות שאפשר להיעזר בהן:

 1.         דרישת ארגון המעבידים ל"דמי טיפול" מבוססת על תקנה 1 לתקנות הסכמים קיבוציים

            (תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים) התשל"ז-1977 הקובעת כך:

             (א)        מעביד שחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי המסדיר את שכר העבודה

                        למעט תוספת יוקר או שכר מינימום, ישלם לארגון המעבידים שהוא צד להסכם

                        הקיבוצי דמי טיפול ארגוני-מקצועי (להלן - דמי טיפול) כאמור בתקנה 2.

             (ב)        מעביד שתקנת משנה (א) לא חלה עליו וחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי

                        בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום, ומפעלו עוסק בענף שקיים בו צו הרחבה של

                        הסכם קיבוצי כללי ענפי - ישלם דמי טיפול לאירגון המעבידים שהוא צד לאותו

                        הסכם קיבוצי כללי ענפי, ובלבד שאותו ארגון מעבידים הוא גם צד להסכם הקיבוצי

                        הכללי בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום שהורחב כאמור.

 2.         שני הסעיפים הקטנים הנ"ל מחילים חובת תשלום רק על מעביד ש"חל עליו צו הרחבה"

            (ר' לעיל הדגשה שאינה במקור).

             כלומר, כדי לבסס דרישה לתשלום דמי טיפול, על הארגון הפונה למעסיק, להפנות אותו

            לצו ההרחבה הרלוונטי.

             יודגש, כי בתי הדין לעבודה קבעו פעם אחר פעם כי נטל ההוכחה בדבר תחולת צו

            ההרחבה מוטל על ארגון המעבידים (לפי הכלל: המוציא מחברו עליו הראיה)

             לפיכך, אם במכתב הדרישה לא צוין במפורש על איזה צו הרחבה הוא מתבסס, יש

            לדרוש מארגון המעבידים שיבסס את דרישתו ויפנה לצו ההרחבה.

 3.         הדבר הבא שכדאי לבדוק הוא האם צו ההרחבה אליו מפנה הארגון אכן חל על המעסיק.

             אם למשל, מדובר בצו הרחבה ענפי (צו שאינו חל על כל המשק אלא על ענף או ענפים

            ספציפיים), יש לברר מהו העיסוק המרכזי של העסק, לאיזה ענף כלכלי שייך העסק והאם

            הצו חל על אותו ענף כלכלי.

             במסגרת זו יש להיעזר, בין היתר, בסיווג האחיד של ענפי הכלכלה שנקבע על ידי הלשכה

            המרכזית לסטטיסטיקה (אפשר למצוא בקלות באינטרנט).

            לדוגמא, אם כתוב בצו ההרחבה "צעצועים" והעסק שלכם אכן עוסק ב"צעצועים", אין זה

            בהכרח אומר שצו ההרחבה על העסק. 

            יש לסווג תחילה את העסק ולבדוק האם מדובר בתעשיית משחקים וצעצועים (תת ענף

            3920 השייך לענף התעשייה) או שמא במסחר סיטוני או קמעוני בצעצועים (תתי ענפים

            5125 ו- 5256) השייכים לענף המסחר.

            אם צו ההרחבה חל על תעשיית צעצועים, ואילו העסק עוסק במסחר בצעצועים, הרי

            שצו ההרחבה אינו חל על העסק.

 4.         יודגש, כי הבדיקות הנ"ל אינן הבדיקות היחידות שיש לבצע. בין היתר, יש לקרוא היטב את

            צו ההרחבה ואת כל "האותיות הקטנות" שלו.

 ____________________

 מאמר זה נכתב על דעתו של מחבר המאמר בלבד. המאמר אינו ממצה את החומר המשפטי הקיים והמתפתח בנושא, וייתכן שחלו בו טעויות. המאמר אינו מהווה המלצה, עצה מקצועית, יעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, ואינו יכול לשמש כתחליף להתייעצות עם עורך דין או כל בעל מקצוע אחר. כל שימוש במאמר הוא באחריותו הבלעדית המשתמש, ומהווה ויתור על כל טענה כלפי המחבר.