שיווק רשתי - ההיגיון הנכון והבריא 

בס"ד

שיווק רשתי – ההיגיון הנכון והבריא

ההיגיון הנכון לחלק עד 50% מהרווחים, והאם קיים בכלל הגיון  

מסחרי בנושא של שווק רשתי, הנקרא בשפה הבינלאומית "שווק MLM"

מסתבר, שבשני הדברים יש היגיון חזק מאד. והם הולכים דווקא קשורים זה בזה.

שווק הרישתי ו-או השבטי או בשמו הלועזי MLM , ספג במשך השנים ביקורות נוקבות, מכל הכיוונים, ובחלקם אולי בצדק מבחינת ראות המבקרים, והטענה החזקה ביותר בפיהם, כי הסטטיסטיקה מראה, כי 97% מאלו המצטרפים לשווק הרישתי נושרים ממנו בשלבים שונים, ובאם שווק רישתי הי'ה נושא מסחרי אמיתי, ורווחי כפי שהוא מוצג ע"י האפליינים, לא הי'ה קיים נשירה כל כך גדולה, ובמיוחד לאור העובדה, שחלק מהחברות, מחלקים כך לפי הצהרת החברות עד 50% מרווחיהם, למפיצים/שותפים, אשר מהווים לכאורה רווח עצום ובלתי היגיוניים.

אבל אנו נסביר דווקא את ההיגיון האמיתי שמונח בזה שהחברות מחלקים את האחוז הפנטסטי של עד 50% מרווחיהם, שלכאורה מהווה   את אחד מהגורמים שאנשים פוסלים את כל שיטת שווק הרישתי, בתואנה, כי זה לא מציאותי כלל, לחלק כאלו רווחים גבוהים, מבלי שי'הי'ה טמון בזה מלכודת דבש.

לצורך כך ניקח לדוגמה, חברה שהמציאה רעיון גאוני בנושא של תוסף מזון, שנותן בעקיפין גם פתרון לבעיה רפואית באופן מועיל וודאי, או אפילו בכל נושא אחר, המעניין והטוב ביותר.

לחברה הממציאה או המשווקת את ההמצאה באופן בלעדי. בדרך כלל יש לה מתחרה לנושא הספציפי עם מוצר מגביל, הקיים כבר בשוק במשך שנים רבות, ואי לכך, קיימות לה, לחברה החדשה, במיידית 3 בעיות שיווקיות אקוטיות שהיא צריכה להתמודד איתם.

אחת, איך היא מצליחה לחדור לשוק במהירות האפשרית ולנגוס  מהמתחרה נתח שוק, ומה שיותר גדול.

שנית, שהוצאות השווק וההפצה שהם מאד גדולים לשלב החדירה, לא ינגוס ממנה את רוב הרווחים, ואולי תפסיד המון כספים, עד גמר שלב ההרצה, כספים גדולים שאולי לא עומדים לרשותה.

שלישית, איך אפשר לשלוט על כוחות מערכות ההפצה שבשוק שיעדיפו את המוצרים שלה על פני מתחרי'ה.

שלושת בעיות אלה ופתרונם, מהווים ציון הדרך שהחברה תקום ותמריא אל על או לחלופין ח"ו תצנח ותיפול לתהום הנשי'ה.  

וכאן נכנסת לתמונה הדבר הנפלא שנקרא שווק רישתי.

כי זאת יש לקחת בחשבון, כי בשווק רגיל המסורתי, הוצאות של שווק וההפצה. ופרסומת לסביבת מערך הפצה טובה עבור מוצר, יכולה להגיע עד כ-120% מעלות המוצר בשערי המפעל, שהם כ-55% מהמחיר לצרכן של המוצר, וזה עוד בחישוב זהיר.                 בהקשר לאחוז הנראה אולי גבוה בעיני מי שלא מתמצא בשווק, זה נראה אולי מוגזם ביותר, אבל איך אמר לי פעם חבר שיש לו מפעל לייצור יין, אם אתה רואה בקבוק יין על המדף שהמחיר לצרכן הוא לדוגמה 30 ש"ח, אזי אם נשאר ליצרן 50% מהסכום, הוא כבר נקרא המאושר, ואני כולל גם את עצמי בתוכו, ועדיין אין לי שליטה כי בעל החנות ירצה לשווק דווקא את התוצרת שלי.

לעומת זאת בשווק הרישתי בעל המוצר מקים לו מערך הפצה משלו, המגיעים עד לצרכן הסופי, אין לו חשש כי המפיצים ישווקו מוצר מתחרה, והם המפיצים הם הנציגים הכי טובים שלו, אשר דוחפים את המוצר שלו בלבד, והם המפיצים לא עולים לו כלום, מעבר האחוז המוסכם, שזה נכון יכול להגיע עד 50%, אבל גם לא יותר, בבחינת "לא מכרת לא קיבלת".

גם המפיצים/השותפים מרגישים, כי הם מתוגמלים בהתאם למאמץ שהם משקיעים במוצר, בניגוד לשווק המסורתי שיש בו כל הזמן קונפליקט בין בעל המוצר למשווק/הסוכן על התגמול. ובנוסף, ברוב המקרים, השותפים/המפיצים, יכולים במשך הזמן לפתח לעצמם מזה, הכנסה פאסיבית ו-או הכנסה מהבית מה שנקרא בזרגון העממי "כסף מהבית".

דוגמה חי'ה ואמיתית לנושא שמהווה למעשה שילוב אמיתי, וגם במינון הנכון, בין שווק רשתי להכנסה פאסיבית ו-או הכנסה מהבית, אפשר לראות במוחש בקישור הבא כאן