במחצית הראשונה של השנה לא נרשמה מגמה אחידה במסחר בסחורות, כאשר מחירי אחדות מהסחורות עלו ומחירי אחרות ירדו. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ- 17 סחורות עיקריות במשקל שווה לכל אחת, ירד מתחילת השנה ועד 14 ביולי 2012 ב- 1.5%. מדד CCI נמוך כיום ב- 19.8% משיא כל הזמנים שנרשם ב- 20 באפריל 2011.
אחת הסיבות לביצועים הפושרים של הסחורות הייתה התחזקות הדולר. מתחילת השנה התחזק הדולר ב- 5.7% ביחס לאירו, ומכיוון שמחירי הסחורות נקובים בדולרים הם מתייקרים במטבעות אחרים. נוסף על כך, הביקוש לסחורות כמובן ירד עקב החששות מפני מיתון בעקבות משבר החובות האירופי, וכמו כן הצמיחה הכלכלית בסין - צרכנית הסחורות הגדולה בעולם נחלשה, ועמה ירד קמעה הביקוש לסחורות גם כן.
אריה גורן, המרצה שלנו בקורס סחורות וחוזים עתידים טוען שבולטת במיוחד העלייה במחירי הסחורות החקלאיות (סויה, חיטה ותירס): מחיר קמח הסויה עלה ב- 48.4% מתחילת השנה, מחיר גרעיני הסויה עלה ב- 30.4%, מחיר החיטה עלה ב- 20.8% ומחיר התירס עלה ב- 20.7%.
מחירי הסחורות מושפעים מאוד מתנאי מזג האוויר, שהם הגורם העיקרי הקובע את תנובת היבולים. למשל תנאי בצורת שהתפתחו בתחילת הקיץ באזור המערב התיכון של ארצות הברית, הקשים ביותר מאז 1988, הזיקו השנה קשות ליבולים. ארצות הברית היא יצרנית התירס, צרכניתו ויצואניתו הגדולה בעולם, וכן היצואנית הגדולה ביותר של חיטה וסויה. גם במדינות אחרות נפגעו יבולים עקב תנאי מזג אוויר קשים: במחוז גידול החיטה העיקרי של קנדה, פרובינציית Saskatchewan, אירעו נזקים עקב גשמים עזים, שהגיעו ליותר מ- 100 מ"מ גשם בשבוע אחד; ברוסיה בעקבות תנאי בצורת בחבל רוסטוב, חלה ירידה משמעותית בתנובת הגידולים; וגם באוקראינה ירדה תנובת היבולים בגלל תנאי יובש.
מחירי הנפט נסקו בתחילת השנה בעיקר בגלל המלחמה בלוב והמשבר עם איראן. מחיר הנפט הטקסני WTI הגיע ל- 111.38 דולר לחבית ומחיר הנפט מסוג ברנט ל- 124.70 דולר לחבית בתחילת חודש מארס השנה. אולם לאחר סיום המלחמה בלוב ובעיקר עקב הגדלת הפקת הנפט של ערב הסעודית, ירד מחיר הנפט משמעותית ומחירו האחרון ב- 14 ביולי היה 87.10 דולר לחבית לנפט טקסני ו- 102.4 דולר לחבית לנפט מסוג ברנט, כלומר ב- 21.8% פחות ממחירו בפסגה של תחילת מארס במקרה של הנפט הטקסני וב- 17.9% פחות מהפסגה במקרה של הנפט מסוג ברנט.
ערב הסעודית הגדילה את קצב הפקת הנפט שלה ליותר מ- 10 מיליון חביות ביום (הכמות הגדולה ביותר ב- 30 השנים האחרונות) לעומת כ- 9.5 מיליון חביות ליום בשנת 2011. נוסף על כך, חברת הנפט הסעודית Aramco מציעה את הנפט שלה במחירים אטרקטיביים, כך שבתי זיקוק רוכשים ממנה נפט לצריכה ולמלאי.
הנפט מסוג ברנט, המופק מבארות בים הצפוני בעיקר ע"י נורווגיה ובריטניה, משמש אמת מידה לכ-65% מעסקות הנפט העולמיות. לעומתו הנפט הטקסני, המופק בדרום ארצות הברית ובמפרץ מקסיקו ונחשב לאיכותי במיוחד, משמש אמת מידה בעיקר לעסקות הנפט בארצות הברית, מדינה הצורכת כמעט רבע מצריכת הנפט העולמית. אף על פי שחלקו של הנפט הטקסני כבסיס לעסקות הנפט העולמיות קטן מחלקו של הנפט מסוג ברנט, נפח המסחר בחוזים עתידיים של הנפט הטקסני גדול משמעותית מהמסחר בחוזים עתידיים על נפט ברנט. על כך אפשר ללמוד מהרכב מדד הסחורות החשוב S&P GSCI של סטנדרד אנד פורס וגולדמן זאקס, הנותן משקל לכל סחורה לפי נפח המסחר הממוצע בה בחמש השנים האחרונות: הנפט הטקסני תופס 34.9% מהמדד והנפט מסוג ברנט תופס רק 16.5% מהמדד.
ההערכה הכללית היא שאם לא תחול הרעה נוספת בכלכלת אירופה ובמסחר בחו"ל, וכלכלת ארצות הברית תוסיף לצמוח, ובעיקר אם אכן תנקוט ממשלת סין צעדים לעידוד הכלכלה כצפוי, יגדל הביקוש לסחורות במחצית השנייה של השנה ומחירן יעלה בעקבות זאת.
אריה גורן, מרצה במכללת MIBI, המכללה הישראלית באינטרנט ללימודי פיננסים, ביטוח ושוק ההון באונליין. אריה הוא מרצה בכיר האחראי במכללה על תחום סחורות וחוזים עתידיים על תחום מסחר בחו"ל.
