הצצה, 'בזווית אישית' , אל יומנה של שדכנית :
05:30 שעת בוקר מוקדמת מצעי מיטה סתורים,
צעצועים ובגדים זרועים בכל פינה, תפילה לבורא עולם,
הכנת סנדויצ'ים, ארוחת בוקר לעוללים הרכים,
פיזורם בפעוטון, גן וביה"ס, ורק אז פונה ליום עבודה,
שהרי גם לפרנסה צריך לדאוג בעזרתו יתברך,
בדילוגים קצביים ליום עמוס, והזמן טס ביעף ,
באקרובטיקה אופטימית – עושה המון,
אחה"צ הבית שוקק חיים – המולה , שאון.
חוגים, ש"ב, אמבטיות – ידיים עמלניות,
הזאטוטים מבלגנים עם פנים זרחניות,
מתבקשת תשומת לב לקטנים, לגדולים,
מלוא חפניים חיוכים לתאומים ולמתבגרים –
עשייה רצופה – לרוץ, להשתובב, ליהנות ולשמוח.
וגם עם הבעל האהוב ,
זמן איכות מאד חשוב.
ובלילה סמוך לחצות הנשמה כמהה לנתינה,
שהרי עם ישראל בשעת כושר לקבלה,
העשייה למען הכלל כה חשובה וממש מזמינה.
מעת לעת, גם זמן להתנדבות. –
כי בתפילתך לבורא השתוקקת להיות
כלי לשליחותו. ואת צרכי הזולת לראות.
כן לשאוב עוצמה, התרוממות נפש להחיש,
את המהדק ליטול, לשדך אישה לאיש,
בעולם בת קול מהדהדת ועל זיווגים מכריזה,
ועלינו להקשיב , ליצור קשרים במהרה.
שהרי לכולם מגיע ליהנות
מהרווח הצפון בהנאות משפחתיות.
"אמור מעט ועשה הרבה" אינו רק פתגם, זה שדכן,
השעה דוחקת והעבודה מרובה להחיש זה הבניין להשלים.
כמה שיותר, בתים חדשים בישראל
שיזכו לעלות ולצמוח, בעזרתו להתברך.
תפילה חרישית נישא לבורא עולם
שהשידוך הבא יהיה "פצצה",
שבו הנפש סוף כל סוף חפצה.
כי בלי כל יסוד,
יש בזה מן סוד .
וראה זה פלא יש הסכמה, של עלם ועלמה
וכשכבר נוצר קשר בשעטו"מ - הם חוזרים עם קושיות,
עם רצון לבדוק "עוד נקודה"; - אנו מספקים מייד תשובות,
רוצים מס' טלפון של הר"מ בישיבה/אולפנא
עושים הכל להם לסייע לבדוק , לברר,
ואנו תפילה, רק שלא תהיה סיבה להתברבר.
בשמחה צרופה להעניק עשרות שעות להתייעצויות,
לאלתר ביאורים, להבזיק במהירות פתרונות,
הדרך אל האושר רצופה כוונות,
מעודדות, מכוונות, יוצקות תובנות,
מייעצות, מאירות ופותרות התלבטויות,
ובלבד שתהיינה כמה שיותר הצלחות.
כי לבסוף הם גם מוצאים את היחיד/ה הטוב מכולם,
מלאכת השידוכים – עבודת נמלים,
אלמוני לאלמונית, ופלוני לפלונית,
ובתפילה:
"דרכיך ה' , הודיעני; אורחותיך למדני. הדריכני באמתך.." (תהילים כה/ד-ה).
שנדע לדלות מגנזך הזיווגים,
בני זוג מתאימים.
שהחיבור יצליח והקשר לעד נמשך,
בידך לעורר האהבה, עד שתחפץ.
רעיות נאוות, רעים אהובים,
התמזגות הנפשות, להשלים ולהגשים.
בהווייתי לעזרתו יתברך להיות ראויה,
לעוד שליש גן עדן, בעולמו המופלא.
חייה כהן – מחברת הספר 'הדרך לחופה'
פעילה בהתנדבות במעורבות חברתית במס' עמותות