אומנויות לחימה למניעת אלימות 

כאשר אני מספר שאני עוסק באמנויות לחימה לאנשים שאינם עוסקים בתחום הם ישר רואים בעיני רוחם עיסוק במכות אימוני אגרוף ובעיטות הרבה צרחות והמון עבודה עם כוח. כאשר אני מספר שאני משתמש באומנויות הלחימה ללמוד מניעת אלימות הגבות מתרוממות וסימני שאלה מתחילים לעלות: "מה אתה לא מלמד ללכת מכות?" "איך מונעים אלימות ע"י לימוד אלימות?" ועוד.

אלימות למניעת אלימות?!

אמנויות הלחימה אוצרות בתוכן הרבה מעבר לאגרוף,בעיטה,הטלה ובריח. אלו הם המרכיבים הבסיסיים ללימוד הגנה עצמית ולחימה ואם כך זהו רק חלק מהשלם שהרי אנו מדברים על אומנות לחימה. ראינו מה מרכיב את הלחימה ועכשיו נשאר לדבר על האמנות, גם כאן יש שיאמרו שהקאטות והתבניות, שהן סדרה של תנועות מאורגנות המדמות מצבי לחימה שונים, הן החלק האמנותי שכן הן דומות מאוד לריקוד. למעשה באומנות הלחימה נמצאים הרבה יותר מרכיבים מכל אלו. אמנויות הלחימה מחנכות להגנה על החלש, כבוד עצמי, כבוד לזולת וליריב, יושרה, כנות, אורח חיים בריא. המתאמנים בא.לחימה מרוויחים כושר גופני,גמישות ביטחון עצמי ולומדים לעבוד עם בני זוג שונים ולהתגבר על הקשיים שלהם במהלך אימון. במסגרת כל הערכים הללו הם גם לומדים לבעוט ולהגן כאשר הדגש הוא על הגנה עצמית על דימוי הלוחם שיודע שיש לו את הכלים להתמודד עם כל קושי שיעמוד בדרכו ואין לו שום צורך להוכיח את עצמו לאף אחד ע"י שימוש בידע הלחימה שברשותו. אמן הלחימה המחזיק בידע זה לא ישתמש באלימות וכוחניות בשביל להשיג את מה שהוא רוצה.

אמנויות הלחימה הן עולם מלא בתוכן ועניין, הן כלי למוטיבציה ללמידה. ילד שמתחיל בא.לחימה בא בשביל הלחימה אבל מרוויח גם את האמנות,הידע והערכים.

 איך עושים את זה?

כתבתי הרבה על ערכים ודרך חיים אבל איך זה נלמד? ובמה זה שונה ממורה בבית הספר העומדת ומרצה לתלמידים על כיבוד הזולת, אחריות עצמית ודברים דומים?

ובכן באמנויות הלחימה (כל מאמן בדרכו שלו) מועברים המסרים בשתי דרכים האחת היא עשייה והשנייה היא ההסבר המלווה בעשייה. לדוגמא ילד המגיע לשיעור יודע שעליו לסדר את המזרונים על הרצפה לפני תחילת של השיעור ביחד עם חבריו לקבוצה, הילד לומד לקחת אחריות על הגעתו מספיק זמן לפני תחילת השיעור, לומד עבודת צוות ועזרה לזולת ולומד לקחת אחריות על קיומו של השיעור בזמן (אם המזרונים לא מסודרים השיעור לא מתחיל). דוגמא נוספת, בתחילת כל שיעור על הילדים לעמוד בשורה ולהמתין בשקט למילות הפתיחה של המאמן ולקידה המעידה על כבוד הדדי בין מורה לתלמיד, בדוגמא זו הילד חווה את תחושת הכבוד המופגנת כלפיו מהמדריך ומראה את הכבוד והאמון שלו כלפי המדריך. עוד לפני שהתחלנו לעסוק בלחימה התחלנו בלימוד הערכים בצורה בלתי מודעת.

הרבה מאוד פעמים, במהלך האימון, עולות שאלות או קורים מקרים הבוחנים את הערכיות או מחפשים פתרון ערכי שיש לתת עליהם את הדעת באמצעות הסבר מילולי. לדוגמא "אם אתה לא רוצה שנרביץ למה אתה מלמד אותנו לתת אגרוףבעיטה?" שאלה זו עולה הרבה פעמים כאשר אני מלמד קבוצות בבתי ספר ואז עלי להסביר שאני מלמד את התנועות במטרה לתת כלים להגנה עצמית וזו גם הזדמנות טובה לספר סיפור מעולם אמנויות הלחימה המשלב בתוכו הבנה על הביטחון העצמי שיש למחזיק בכלים אלו כך שאין לו צורך בשימוש בהם לעומת חסר הביטחון שאלימות סתמית בלי ידע היא דרך החיים בשבילו.

לסיכום:

תחת הדרכה ערכית ולימוד התועלות הצומחות מאמנות לחימה כדרך חיים ניתן להפוך את האלימות לשולית ולא הכרחית, לאמצעי ללימוד המטרה הגדולה של שליטה עצמית, לכלי להגנה עצמית ולא לתקיפה. קימות סיבות רבות לשימוש באלימות כמו ויסות תחושתי, חוסר ביטחון עצמי, ויסות רגשי ועוד.  ברגע שמוצאים את הקושי ולומדים לשלוט בו אין צורך להוכיח לעצמך ולאחרים שום דבר, הפחד נעלם והצורך באלימות פוחת.

אמנות הלחימה היא דרך חיים ערכית המלמדת להתמודד עם הקושי ולא לברוח לפתרון הקל (אלימות).