שחקן עושה טעות. המשחק נמשך. פיסית השחקן עדין על המגרש, אך מחשבותיו טרודות כל העת בשחזור הטעות שלו. מנטאלית הוא לא במשחק. השחקן אינו מסוגל להתנתק מהמחשבות, לא מפני שאינו רוצה, אלא משום שמעגל חשמלי מסוים במוחו פועל ללא הרף. החשמל מגרה את המחשבות החוזרות ונשנות; השחקן מבצע טעות ועוד טעות. בדרך לספסל הוא קולט את מבטו של המאמן ותחושת חוסר האונים והתסכול מתעצמת.
בשלב זה אפשר היה לצפות שהשחקן ישאף קצת אויר ויירגע, אלא שבני אדם הם בעלי החיים היחידים שממשיכים להגיב למקור הלחץ, גם כשהוא נעלם. כוחה של המחשבה הוא כה רב, שלעיתים הדבר פועל לרעתנו.
הנוירו-אנדוקרינולוג, ברוס מקיואן, מסביר בספרו "קץ הדחק כפי שאנו מכירים אותו", כי אנו מסוגלים להביא את עצמנו למצב של טירוף במחשבה בלבד, גם ללא איום נראה לעין.
מאמני כושר גופני בודקים את מהירות התאוששות השחקן לאחר מאמץ.
ככל שהשחקן יתאושש מהר יותר, הוא יוכר כבעל כושר גופני טוב יותר. מחקרים הראו, כי שחקן ששומר על ריכוז בדרך של התמקדות פנימית בזמן המנוחה, יוריד דופק מהר יותר משחקן שאינו מרוכז. במקרה שלנו, היכולת של השחקן להתנתק מהמעגל החשמלי, שנועל את מוחו, היא זו שתקבע את זמן חזרת השחקן למגרש ומידת מוכנותו המנטאלית. מיומנות זו אפשר לכנותה יכולת התאוששות מנטאלית.
כיצד ניתן לעזור לשחקן?
דבריי הבאים אינם מכוונים לשחקנים, שחוו תופעה זו במקרים בודדים בלבד, אלא לשחקנים שזהו דפוס מאפיין שלהם. שחקנים אלו צריכים להיות מודעים לנטייה שלהם לנעול את מוחם לאחר טעות במשחק. מודעות פשוטה זו יכולה להביא לסיכום בינם לבין המאמן בנוסח כזה: "טעיתי - החלף אותי לפני הטעות הבאה". כך, השחקן הופך שותף להחלטה להוציא אותו ואף יכול להשתמש בדיבור עצמי ולומר: "המאמן שומר עלי".
בשלב ראשוני זה יהיה לשחקן קל יותר לנתק את המעגל החשמלי, שאך הוצת במוחו. בזמן שהותו על הספסל, אני מציע לשחקן כמה אפשרויות פעולה, שתוכלנה לעזור לו לנתק את המעגל ולחזור למשחק:
א. תרגיל נשימות מלווה בספירה, כדוגמת נשימות 3- 6 שהצגתי במאמר הקודם, "ליי-אפ פשוט".
ב. טכניקת ה"שעון" לעיגון נקודת אוריינטציה: השחקן עוצם את עיניו ומדמיין עיגול שעון גדול, בו הספרות 12- 6 – 3 - 9 מופיעות כסדרן בשעון. בעודו מבצע סדרה של נשימות בטן מרגיעות, ידמיין השחקן נקודת אור נדלקת מתחת לספרה 12. האור יכבה והוא ידמיין נקודת אור מתחת לספרה 6. האור יכבה והוא ידמיין פעם נוספת אור מתחת לספרה 12. האור יכבה והוא ידמיין את האור לצד הספרה 3. האור יכבה וידלק שוב מתחת לספרה 12. האור יכבה וידלק לצד הספרה 9. האור יכבה וידלק מתחת לספרה 12.
השחקן יחזור על תהליך זה פעמיים. סך הכול יקדיש השחקן דקה לעיגון נקודת האוריינטציה שלו.
עם חזרתה של תחושת האוריינטציה לשחקן, יוכל לסמן למאמן כי התאושש והוא מוכן לחזור למשחק. כמובן ששחקן צריך להיות מאומן ומיומן בטכניקת ה"שעון", בטרם ייעזר בה בזמן אמת.
במהלך יישום הטכניקות הללו השחקן מזין את המעגל החשמלי בגירויים שיוצרים מעגלים חדשים תוך כדי נשימות הרפיה. לפיכך, חלק מהאנרגיה שמזינה את החשיבה המעגלית שמטרידה את השחקן, תוסט למחשבות החדשות ותזרז את היחלשות המעגל הראשוני.
מה שנדמה כתהליך מורכב הופך לתהליך יעיל ופשוט ליישום לאחר מספר אימונים ממוקדים. העובדה, שסיכום פשוט בין מאמן לשחקן מאפשר לשחקן שליטה מסוימת בסיטואציה, פשוטה ומדהימה כאחד.
זכרו, מרכיב השליטה חיוני ביותר ליכולת התאוששות מנטאלית של השחקן. אפשרו לו לשלוט בתהליך!
רוני כהן, מאמן פסיכו-מוטורי למצוינות בספורט, מומחה לטיפול בשיטת רביב, מפתח תוכנית רביב למצוינות בספורט
