אנחנו 

אפילו לא יודעת ממה להתחיל... ממני, ממך או משנינו.
אני אתחיל כנראה משנינו- מה זה שנינו? שנינו זה אני, אגואיסטית, חושבת עצמה לחזקה אך נוטה לחוסר ביטחון,נותנת, ואתה, אגואיסט, גאוותן, שולט ומתוסבך, אני ואתה...
אני ואתה זו מערכת, מערכת שנבנתה בטבעיות גמורה, אך שימור המערכת עלה לנו במאמץ רב, פשרות, קבלה ועצבים. אבל הצלחנו לשמר אותה, אני ואתה.
אני ואתה זה קודם כל אני, זו ששברה, זו שבדקה את כל הגבולות האפשריים ואף עברה על חלקם. אני ואתה זה גם אתה, זה שסלח, התפשר וקיבל בכאב לב.
אני ואתה זה אתה, הציר שלי, הבית שלי, זה שהלך אולי מתוך ייאוש ואלי במודע מתוך רצון לחום. אני ואתה זה אני, זו שהבינה לבסוף וניסתה לחזיר את מה שאבד ומה שלא היה מעולם, זו שהתחילה לתלוש חלקים מעצמה ולתת אותם לך ללא רצון לתמורה, אני ואתה.
אני ואתה זה חופש, החופש שלי, החופש שלך והחופש שלנו. אני זה החופש לרצות ואתה זה החופש לעשות. אני ואתה חופשיים לרצות ולעשות את מה שרוצים. החופש זה הדבק שלנו.
אני ואתה זה חופש. אני, זו שלא מציירת קווים. אתה, זה שעובר קווים דמיוניים. אני ואתה התבלבלנו.
אני ואתה זו אני שמרגישה שדורכים עליה ואתה זה שלא מביו.
אני ואתה זו אני שכואב לה ואתה גורם הכאב שבטוח זה נעים.
אני ואתה זו אני שנגמר לה ואת.
אני ואתה זה אתה שטעית ואני.
אני ואתה זו אני שלא שוכחת ולא סולחת ואתה.
אני זה אני ואתה זה אתה ואנחנו זה משהו שהלך לאיבוד בינינו.