העולם גלגל - כוחה של נתינה נאורה! 

אנחנו נוטים לחשוב שבעצם זה שיש לכל אחד מאיתנו גוף שונה - אז זה אומר שאנחנו לא קשורים אחד לשני.

שאנחנו נפרדים, אחרים או תלושים אחד מהשני.
האמת היא שאנחנו קשורים בקשר שהוא הרבה יותר עמוק מגוף.
כל העושה טוב לאדם אחד - כאילו עשה טוב לעצמו.
כל הפוגע באדם אחר - לא יודע זאת אבל הוא הראשון להיפגע.
זה חוק עולמי, כלל שכולנו הרגשנו אותו עמוק בגוף שלנו עוד מילדות אבל כשהפכנו למבוגרים, התחלנו לשכוח.

לשכוח שיש דבר כזה שנקרא "קארמה" וזה קיים בכל דת ובכל תורה ובכל חברה באשר היא.

המונח "קארמה" הוא מונח מהחלק המזרחי של העולם אבל לכל דת יש את המילה שלה כדי לבטא את אותו רעיון בדיוק.
מה שתוציא החוצה, זה מה שיחזור אליך.

אבל אולי העדפנו לשכוח.

זה נח לחשוב שלמעשים שלנו אין השלכות ארוכות טווח.
זה נח לחשוב שהאחריות היא על מישהו אחר.

על אלוהים, או על אנשים אחרים ולהתעלם מהעובדה שאנחנו מחוברים וככל שזה נשמע מוזר, כולנו הרגשנו את זה בגוף שלנו בשלב זה או אחר בחיינו.

האמת היא שאנחנו אחד.

כולנו אחד.

זה קשה לעיכול עבור הרבה אנשים כי הם מרגישים שהם נותנים ונותנים לאדם מסויים ולא מקבלים שום דבר בחזרה אז הם מעדיפים לחשוב ש"אתה צריך לדאוג לעצמך" כי מי שנותן לא מקבל בחזרה וכולם כפויי טובה.

נכון, יש אנשים בעולם שלא יחזירו לך את מה שנתת אבל אם תיתן באמונה ובכוונה ובלי שום רצון לקבל משהו בחזרה, אתה אולי לא תקבל ישירות מאותו אדם שנתת לו אבל אתה תקבל בחזרה והרבה יותר מה שנתת, מאדם אחר שיופיע בדרך שלך או שתיהיה במצב מסויים ותזדקק לעזרה והיא פשוט תופיע וכולנו מכירים את האירועים האלה שקורים לנו, שבדיוק ברגע שאנחנו הכי צריכים מגיע לו איזה מלאך בדמות אדם ונותן לנו בדיוק את מה שהיינו צריכים כדי לעבור את האתגר או המכשול שעמד בפנינו.

זה קורה לכל אחד.
זה קורה הכי הרבה לאלו שנותנים בכוונה תחילה ולא כדי לקבל בחזרה אלא כי זה מה שהם.

אנשים חושבים שהם נותנים, הם מספרים לעצמם שהם נותנים בשביל אחרים או שהם חושבים על אחרים ושמים את עצמם במקום אחרון והם גם מדברים על כך כאילו זה מן תואר מסויים - לשים את עצמך במקום אחרון.

כאילו אם אתה שם את עצמך מקום אחרון אתה בנאדם טוב.

אלו אנשים שלא נותנים בשביל אחרים, אלא הם נותנים בשביל עצמם.

הם נותנים בשביל שיאהבו "אותם"..
הם נותנים בשביל מה שיחשבו "עליהם".
הם נותנים מתוך פחד שלא יעזבו "אותם".
הם נותנים כדי להרגיש ש"הם" אנשים טובים.

הבעיה האמיתית שלנו היום היא שרוב האנשים הם כאלה.

ולא כי הם רעים אלא כי לא לימדו אותם מהי נתינה.
בגלל שנתינה היא מילה כל כך פשוטה אנחנו חושבים שלא צריך ללמוד את זה או ש"זה ברור" מה זה.
אבל האמת היא שדווקא הדברים הפשוטים הם הדברים שהכי מחייבים אותנו לחשוב עליהם כל פעם בצורה חדשה.

הפשטות, מרוב שהיא פשוטה, היא בלתי נתפסת במח שלנו.

אז איך תדע אם אתה נותן בשביל עצמך או בשביל אחרים?

אם אתה סובל בחיים שלך אז אתה נותן לעצמך ולעצמך בלבד לא משנה כמה אתה מספר לעצמך שזה בגלל שאתה נותן לאחרים.

כ-ל סבל מקורו באנוכיות ובעיסוק עצמי מוגבר ומופרז.
כל סבל.
אם אתה סובל - אתה חושב על עצמך ורק על עצמך ואולי למדת לתת כדי להקל על עצמך את הסבל וגם זו נתינה אנוכית ולא כדי לתת.

אנשים משתמשים בנתינה כתירוץ בשבילם להיות אנשים טובים, או כסיבה שבגללה הם סובלים.

"כי הם נתנו כל כך הרבה" - זה מה שיספרו לך.
או שהם יספרו שהם סובלים כי הם אנשים כל כך טובים ומי שטוב סובל בעולם הזה.

נו באמת...
או שהם יגידו: "נתתי לו הכל!! הכל אני נתתי לו!!! איך הוא עזב אותי ככה?!"

נכון, נתת לו הכל.
הכל חוץ ממה שהוא היה צריך לקבל.
לא נתת לו את מה שהוא צריך, נתת לו מה שאת חושבת שצריך לתת כדי שהוא לא יברח לך.

אז האם אתה נותן מתוך אהבה ורצון אמיתי שיהיה טוב לאחר או מתוך פחד שלא יאהבו אותך או שתאבד דברים או אנשים חשובים בחיים שלך?

 אם אתה שם את עצמך במקום אחרון - אתה לא נותן לעצמך את מה שמגיע לך לקבל ואם אתה לא יכול לתת לעצמך אתה גם לא תוכל לתת לאף אדם אחר לא משנה כמה אתה מספר לעצמך שאתה עושה את מה שאתה עושה "בשבילם" כי אם נודה על האמת, אתה עושה את הכל בשבילך ובגלל זה אתה סובל - כי אתה מרוכז במה יוצא לך או לא יוצא לך במקום במה הצד השני צריך לקבל.

 אם אתה שם את עצמך מקום אחרון זה כי אתה חושב ש"ככה מתנהג בנאדם טוב" ואתה רוצה להיות טוב - אבל אתה רע לעצמך ונותן כדי שיחשבו שאתה טוב - שזה גם בשביל עצמך.

זה מה שנקרא "עיסוק עצמי מוגבר".

 כשנצא מהבועה שלנו ונסתכל באמת על הצד השני ומה הוא צריך לקבל, לא מה אנחנו רוצים לתת - מה הוא צריך לקבל ובדרך שהוא אוהב לקבל את זה.

אם נעשה את זה תוך כדי השילוב של לתת לעצמנו את מה שאנחנו צריכים ולשים את עצמנו במקום הראשון ולא ממקום של אגו אלא ממקום של הקשבה לצרכים העמוקים שלנו ומבלי להפר את זכויותיהם של אנשים אחרים -

 זו נתינה אמיתית.

סתם לחיות היום זה לא סתם, זאת אמנות.

 אייל אברהם לוי