אם עד לפני מספר שנים, מהנדסי התפ"י במפעלים היו מתבוננים על התהלכים במפעל בעיניים כלכליות בלבד, הרי שבשנים האחרונות, לאור מספר חוקים סביבתיים כמו גם בשל דעת הקהל, עליהם להכניס למשוואות היצור המפורטות גם שיקולי סביבה.
חלף העידן שבו למשוואה היו רק שני צדדים – לא עוד רק תשומות כמו כח אדם, מכונות, שטח רצפת היצור ותמורות כמו מוצרים או כסף. כיום יש להכניס למשוואה גם משתנים כמו פליטת דו תחמוצת הפחמן, צריכת אנרגיה, פליטת מזהמים וכו'. אחד מן הגורמים המשפיעים ביותר על התפתחות התהליך הירוק בתעשייה בישראל, הוא התפתחות מקבילה של ארגונים חברתיים ירוקים אשר משקיעים את כל מרצם בשמירה על איכות הסביבה, בהחלט מטרה ראויה.
כיצד נערכים המפעלים להתמודדות עם התנאים החדשים? על כך בכתבה הבאה:
התקנת מערכות סינון אוויר בארובות
כאשר אנו רואים עננות עשן מתמרות מעל למפעלי תעשייה אנו מקשרים זאת באופן אוטמאטי עם זיהום אוויר, אך האמת היא שלא העשן הוא שאחראי לזיהום, אלא החלקיקים שנמצאים בו. כיום, אפשר לסנן את העשן לפני פליטתו לאטמוספירה באמצעות מסנני פחם פעיל. הפחם, סופח אליו את החלקיקים המזהמים ומחולף מעת לעת בפחם נקי.
חיסכון באנרגיה
מעבר לחיסכון הכספי העצום אשר טמון בתכנון צריכת האנרגיה במפעל, הרי שגם מדובר בצעד סביבתי ממעלה ראשונה. לצערנו, רוב האנרגיה המשמשת את הציבור הרחב, כמו גם את מפעלי התעשייה, מבוססת על חומרים מתכלים ולא על אנרגיה ירוקה, כך ששימוש מוגבר באנרגיה משמעו שריפה של דלק מאובני מזהם. שימוש מופחת באנרגיה במפעלים (הידועים כצרכני חשמל גדולים במיוחד) עשוי להוביל לירידה משמעותית ביצור החשמל ובזיהום הנלווה לתהליך היצור. וכיצד אפשר לחסוך באנרגיה? שימוש במכונות חדישות בעלות תו תקן ירוק, שמירה על בידוד ושינוי שיטות היצור כך שהתהליך כולו יצריך הרבה פחות חשמל.
תרומה ישירה לאיכות הסביבה
על פי תקנות שונות, מפעלים נדרשים "לייצר" גם חמצן על כל קילו של פחמן שהם פולטים. יצור החמצן נעשה על ידי תשלום כפוי (כמס או אגרה) לטובת פרויקטים סביבתיים שונים כמו נטיעת יערות, גאולת יערות גשם וכו...
נטרול ריחות
מפגעי ריח הן נספח בלתי נפרד לחלק מתהליכי הייצור כך שלמרות הפגיעה הקשה באיכות חייהם של התושבים בסביבת המפעל, לעיתים אין דרך להמנע מכך, אולם ברוב המקרים ניתן לצמצם משמעותית את מפגעי הריח באמצעת שימוש במערכות מתקדמות לניטרול ריחות.
א.ב.פ מערכות לאיכות הסביבה