שערורית חומר הלימוד לבחינת הבגרות במתמטיקה שלוש יחידות 

מקצוע המתמטיקה מוגדר כמקצוע ליבה שבלעדיו אי אפשר לקבל תעודת בגרות. רוב התלמידים בישראל אינם ממשיכים בלימודים או מקצוע טכניים ולכן לומדים על פי התכנית של שלוש יחידות. הכתבה תענה על השאלה מדוע כל תלמיד צריך ללמוד מתמטיקה ותסביר מדוע חומר הלימוד הנוכחי הוא עיוות של הצורך האמיתי ורובו מיותר וחסר כל ערך.

מדוע בכלל לומדים כלל הילדים מתמטיקה בבית ספר?

לפני כ- 50 שנה אנשי החינוך טענו שלימוד מתמטיקה מפתח את החשיבה. חשבתי שהם יודעים על מה הם מדברים. לאחרונה יצא ספר בפסיכולוגיה שכתב הפסיכולוג הפרופ' דניאל כהנמן ( חתן פרס נובל בכלכלה 2002 ) בשם Thinking Fast and Slow . הספר מתאר את הקושי של בני אנוש להכניס את השכל לפעולה ואת השליטה של הרגשות בשכל, ומכאן קל להגיע לתובנה שההנחה שלעיל שגויה, ולימוד בכפיה אינו משיג את המטרה של פתוח החשיבה. ראוי לציין שבתכנית הלימוד של פינלנד ( המדורגת כיום במקום הראשון בעולם במערכת החינוך שלה ) מודגש אלמנט הענין בלמידה, וכתוצאה מכך התלמידים שם הגיעו להישגים גדולים.

 היום רווחת הדעה שכל אדם מודרני צריך ללמוד מתמטיקה כלימוד ליבה, כי זה נדרש לחיים. לדוגמא מי שרוצה לקרוא בספר של כהנמן המוזכר לעיל ולהבין את המסרים שלו, צריך להבין הסתברות וסטטיסטיקה וגם לדעת לקרוא גרפים ולהבין מה הם מציגים, וזאת לשם קריאת ספר בפסיכולוגיה. כל אדם כיום הוא צרכן לשירותים ומוצרים ומופגז במידע מגמתי המכיל סטטיסטיקה ( למשל ברפואה, במוצרי בריאות ועוד ) וחשוב שכל אחד יוכל להבין מה עומד מאחרי המידע שהוא חשוף לו. לפיכך ברור שכל אחד צריך ללמוד מתמטיקה, אבל אין פירוש הקביעה הזאת שכל אחד צריך ללמוד כל דבר במתמטיקה אלא רק את הדברים שיש בהם ערך חינוכי או תרבותי. למרבית הצער חומר הלימוד של מתמטיקה שלוש יחידות בישראל ( המיועד לרוב התלמידים במדינה) הוא עיוות של הצורך הזה:

 תכנית הלימודים המלאה ( לכל שלושה השאלונים ) מכילה 53 סעיפים של חומר נדרש. בתכנית נמצאים רק 8 נושאים שחשוב מאוד לכל אדם בעולם לדעת אותם בכל עיסוק שהוא ( כצרכן של מוצרים ושירותים וכדי להבין דברים הנאמרים בשטח עיסוקו ), כמו כן נמצאים בתכנית 14 נושאים שכדאי שיהיה לאדם מושג עליהם ברמה של השכלה כללית. שאר 31 הסעיפים הם חסרי כל ערך לאדם שאינו עוסק במקצוע הקשור במדעי הטבע או במקצועות טכניים ( והרוב המכריע של האוכלוסיה אינו עוסק בעיסוקים אלה ). אני בעל תואר דוקטור בפיזיקה ועבדתי יותר מ-30 שנה בתעשיה המתוחכמת במקצוע הפיזיקה ולא נתקלתי אפילו פעם אחת בחיי בחלק גדול מתוך 31 הנושאים שבתכנית ( למשל מי בכלל נתקל בימי חייו בצורך לפרק פולינום לגורמים? ). ובכלל רוב התלמידים שוכחים את החומר הנלמד לאחר הבחינה, כי אין לו שום שימוש בחיים.

 עולה מכך שרוב חומר הלימוד למקצוע המתמטיקה שלוש יחידות אינו נדרש לחיים ואינו מפתח את החשיבה, ואין שום היגיון בדרישה מהתלמיד ללמוד אותו. דרישה זאת רק גורמת עינוי לתלמידים המסכנים. התנית הזכות לתעודת בגרות בעמידה בבחינה על חומר לא רלבנטי היא בגדר התעמרות של מימשל שלטוני בתלמידים חסרי יכולת להתגונן.

הערה: בנוסף לטראומה הרגשית לתלמידים יש עוד שני נזקים חברתיים גדולים שהמצב הקיים מייצר:

1. זמן לימודים יקר מבוזבז במקום ללמוד דברים אחרים ( למשל פיתוח יצירתיות במקום שינון חומר )

2. מתלווה לאכיפה גם צרה של שיעורים פרטיים יקרים למתקשים

איזה חומר רלבנטי לחיים במתמטיקה כדאי שכל תלמיד ילמד?

א. תיאור גרפי של פונקציות ויכולת לקרוא גרף של פונקציה

ב. הכרת כתיבה מדעית של מספרים

ג. הסתברות וסטטיסטיקה

ד. סדרה גיאומטרית וחישובי רבית דרבית

ה. כמה נושאים קטנים נוספים להשכלה כללית

 אסור להשאיר את המצב כמות שהוא ויש לדרוש ממשרד החינוך לשנות את גישתו מהיסוד ולהגדיר חומר לימוד רק על פי מה שהוא בעל ערך לחיים ולצמצם את תכנית הלימוד לנושאים חשובים בלבד. מאחרי המצב הקיים עומדים אינטרסים כלכליים כבדים של מנגנון מרכזי במשרד החינוך המחפש פרנסה בריבוי תכניות לימוד  והוצאות ספרי לימוד הנהנות ממכירת מיגוון גדול של ספרי לימוד. סביר להניח שהאינטרסנטים שהוזכרו יפעלו לשימור המצב הקיים, אבל לחץ ציבורי לתיקון המצב יכול להביא לשינוי הרצוי.

 הערה: המצב דומה בהרבה מקצועות אחרים אבל קל יותר לטיפול במקרה של מתמטיקה ברמה של שלוש יחידות.