יוד - התרופה האוניברסלית 

יוד - התרופה הדחויה - החלק המסיים:

במה עוד מטפל היוד?

במאמרים הקודמים, לאחר סקירת ההיסטוריה של היוד וההעמקה בנושא תופעות הלוואי שלו, התרכזנו בנושאים ה"קלסיים" של הטיפול באמצעות היוד - תת ויתר תריסיות, סרטן השד, והחשיבות של היוד להתפתחות בריאה של הוולד. כעת נחזור לתכונתו שהוכרה בזמן בו הכירו כולם ביעילותו הרפואית: היוד היה "התרופה האוניברסלית".

במאמר זה, האחרון בסדרה, נסקור את התועלת המגוונת שרופאי היוד ועוד רופאים נוספים ייחסו במשך ההיסטוריה ליוד, התרופה האוניברסלית.

 במה עוד מטפל היוד?

• שדיים פיברוציסטיים (FBD) היא מחלה הפוגעת בעשרות אחוזים של נשים ושמאופיינת בגושים ובכאבים בשדיים. חוקרים מרוסיה ומקנדה (מחקר שנערך על 1,386 נשים) היו עדים לתוצאות חיוביות בקרב מעל 70% מהנשים הסובלות משדיים פיברוציסטיים בעקבות מתן טיפול ביוד במינונים של 20-5 מ"ג ליום. בעקבות הצלחות אלו, החלו ד"ר גיא אברהם וד"ר חורחי פלצס לתת יוד לנשים הסובלות ממחלה זו, על מנת לגלות את המינון האופטימלי, והם מצאו שהשיפור המשמעותי ביותר אירע במינון של 50 מ"ג ליום. "תופעות לוואי" בלתי צפויות מראש כללו רגיעה בתסמונת הרגליים העצבניות ואיזון רמות ה-TSH. מעניין לציין שגם שלושה חודשים לאחר הפסקת הטיפול, השיפור נמשך.
• תסמונת השחלות הציסטיות (PCOS): ריכוז היוד בשחלות הוא הגבוה ביותר, חוץ מאשר בבלוטת התריס, ומחסור ביוד גורם ליצירת ציסטות. חמש מטופלות במחקר הרוסי הנ"ל סבלו מריבוי ציסטות בשחלות. אצל כולן, התגלתה רגרסיה של הציסטות לאחר חמישה חודשים עד שנה של נטילת היוד. ד"ר אברהם, פלצ'ס והאקלה אישרו את הממצאים כאשר טיפלו בשלוש פציינטיות עם PCOS, שבעקבות התסמונת סבלו מהעדר וסת כמעט מוחלט - הווסת הופיעה אצלן  פעם או פעמיים בשנה. לאחר שלושה חודשים של טיפול ביוד במינון גבוה מהמינון במחקר הרוסי, מצב הציסטות השתפר באופן משמעותי, והווסת החודשית חזרה אצל כולן.
• ד"ר דיוויד ברוינשטיין דיווח על הצלחות בטיפול בפיברומיאלגיה, תסמונת העייפות הכרונית, ובמגוון מחלות אוטואימוניות, והסיק שמחסור ביוד מעמיד את המערכת האימונית בפני כישלון בכושר ההבחנה שלה בין "עצמי" ל"זר".
• כל אחד מכיר את היוד כמחטא פצעים חיצוניים. כמו כן, בנטילה פנימית, היוד משמיד חיידקים ווירוסים, וייתכן גם שהוא מטפל בצמיחת יתר של שמרי קנדידה. כמחטא מים, מסוגל היוד לחטא ברכת שחייה בחצי המינון מזה של הכלור, והוא גם בטוח יותר. הוא גם יעיל ובטוח כמחטא מי שתייה בריכוז נמוך מאוד של אחת חלקי מיליון.
• ד"ר אברהם מדד את הפרשתם של חומרים רעילים מהגוף אל השתן לאחר נטילת 12.5 מ"ג יוד. אצל חלק מהנבדקים,  הרמות בשתן של כספית, עופרת וקדמיום הכפילו את עצמן תוך יום אחד בלבד. הפרשה של אלומיניום החלה רק לאחר חודש או יותר. ברום ופלואור, חומרים רעילים המתחרים עם היוד בקליטה בבלוטת התריס ובכל מקום אחר בגוף, מופרשים גם הם מיד עם תחילת הסופלמנטציה ביוד.
• ד"ר הורהי פלצ'ס ביצע מחקר על 12 מקרים של סוכרת. מתן יוד במינון של 100-50 מ"ג אפשר לכל המטופלים להוריד את כמויות ומינוני התרופות שהם נטלו קודם לכן כדי להשתלט על רמות הסוכר שלהם. לפחות במקרה אחד, הצליחה אישה להפסיק את הטיפול שלה באינסולין.

 מטרתו של קובץ המאמרים שכתבתי על היוד ופרסמתי באתרי ובמקומות ציבוריים נוספים, היא לסכם את הידע המעודכן הקיים בנושא זה, עבור הציבור הישראלי, ולעניין את האנשים הרבים שעשויים להיעזר במידע החשוב הזה. תקוותי היא שבין המתעניינים בנושא יימצאו גם רופאים ומטפלים אחרים. ייעצתי לעשרות מטופלים בנושא זה. אשמח לעזור גם לכם.

 אתם מוזמנים לקרוא את המשך המאמר, כולל מראי מקומות באתר: http://www.naturalmedicine.co.il/76201/iodine-the-universal-medicine