בסדרת הכתבות הבאה, נטפל בחריגות בתקציב המשפחתי השכיחות ביותר בקרב משקי הבית בחברה הישראלית. הבעיה העיקרית עם סדרת הכתבות הזאת, ואני מודיע מראש, היא שעל מנת לחרוג מהתקציב קודם כל צריך שיהיה מוגדר אחד כזה, לכן בהיעדרותו של התקציב לעולם לא נחרוג ואולי אף נתקשה להבין על מה המהומה.
ראשית, ננסה להבין את המשמעות של כסף מזומן. כסף מזומן זה בעצם שטר התחייבות שהמדינה מנפיקה והיא אחראית לפירעונו, בארצנו כל שקל חדש שמודפס מגובה בדולר. למעשה בעידן המודרני, הכסף אינו יותר מרישום שורה במחשב בנקאי, כאשר המזומן בא בעצם לחסוך את פעולת העברת כספים מחשבון לחשבון, לפשט את ניידותו ולהוזיל בעלויות עיבוד המידע. כתוצאה מכך, יש לכסף מזומן המון יתרונות ויחד עם זאת המון חסרונות.
הבא נתמקד בשימוש העיקרי של המזומנים: בזבוזים, למעשה אנו מסתובבים כמעט תמיד עם כסף מזומן בכיס, לא מספיק בשביל תדלוק מלא באוטו, ולא מספיק בשביל קנייה שבועית בסופר, אבל כן בהחלט מספיק בשביל ארוחה בחוץ, פחית קולה, פריט ביגוד במבצע, חטיף שוקולד או כל פיתוי אחר סביבנו. בפועל, אנו מושכים כסף מהכספומט לעיתים קרובות, לא יותר מידי בכל פעם כדי לא לרוקן את החשבון וכדי שתהיה לנו תחושה של "אני החסכוני".
נעצור רגע וננתח את תוצאת ההתנהגות הזאת. ראשית, ריבוי פעולות בכספומט יוצר טפיחה בעמלות שורה שאנו משלמים לבנק. שנית, משיכה בכספומט לא בנקאי גוררת איתה עמלה של בערך 5 ש"ח בכל משיכה. שלישית, אובדן בקרה לגבי הסכום הכולל שנמשך בשבוע או בחודש. רביעית, ייצור הוצאות לא נחוצות. חמישית, אם החשבון במינוס, אזי בנוסף משלמים ריבית על הסכום שנמשך. שישית, חוסר מעקב מוחלט של הכסף שהוצאנו עבור כל פעילות, כלומר לא ניתן לסווג את ההוצאות עקב היעדר מעקב. שביעית, תחשבו, הבנתם...
אז מה בעצם אנו צריכים לעשות כדי לפתור את הסוגיה הזאת? נבין על ידי דוגמא אמיתית.
תמיר ונעמי מגבעתיים, זוג נשוי באושר ולהם שני ילדים קטנים, נהגו למשוך במזומן בערך 2,000 ש"ח בחודש, כמובן הם לא ידעו כמה הם מושכים עד שישבו ובדקו את תנועות העו"ש של החודשים האחרונים. יחד עם המשיכות המפוזרות שילמו עוד כ-50 ש"ח בחודש על עמלות משיכה מכספומטים פרטיים, ועוד ריבית משמעותית של כ-16% בשל הימצאותם מעבר למסגרת האשראי. ניסינו להבין לאן הכסף הזה הלך, אך בהיעדר מאהב או מאהבת, לא מצאנו הסבר ברור מלבד בב"מים (בזבוזים בלתי מוסברים).
לאחר שתמיר ונעמי ראו את התמונה המלאה בנוגע להתנהלותם הכלכלית, הבינו שלא משתלם להם למשוך כסף בלי לתכנן. כעבור חודש וחצי מהחלטת התכנון, בדקנו וראינו שנעמי מושכת רק 200 ש"ח פעם בשבוע ובכספומט בנקאי בלבד, תמיר מבקש ממנה כל פעם שהוא צריך, כמובן במסגרת התקציב שהגדירו.
תמיר ונעמי הגדירו סכום למשיכת מזומנים שמתאים להתנהלות הכלכלית החודשית שלהם, עומדים ביעד בלי קשיים, מבזבזים פחות והצליחו להקטין את ההוצאה הזאת בקרוב ל-1,300 ש"ח בחודש. נשמע מופרז אבל בהחלט הצליחו.
ציטוט: "אני כל כך שמחה שהצלחנו לעלות על הנקודה הזאת, הכסף ממש זרם החוצה ואפילו לא ידענו כמה היינו מושכים מידי חודש. עכשיו זה ברור לנו, אנו מושכים סכום קבוע ולמדנו להסתדר איתו, תמיר מתייעץ איתי כל פעם שהוא מושך כסף וכך אנו מתואמים ועומדים ביעד. שיטת ניהול התקציב הזאת נותנת לי ביטחון, אני מושכת ויודעת שמותר לי, בלי נקיפות מצפון, יודעת כמה מותר לי למשוך מבלי להיכנס לחריגה ומבלי לדאוג ולחשב בכל פעם מחדש את היתרה בבנק."
לסיכום, הפעולות הנדרשות כדי להתחיל לצמצם הוצאות בסעיף המוזמנים הינם:
1- לבדוק במדויק את הסכום שנמושכים בחודש בממוצע, ניתן למצוא מידע זה בהיסטורית תנועות החשבון עו"ש.
2- לחשב הסכום ששולם בגין עמלות משיכה בכספומט לא בנקאי, אם משכנו סכום של 100 ש"ח אז בסיכום דפי הבנק יופיע 105 ש"ח.
3- לחשוב ולנסות לנתב לאן הכסף הלך, מה היה נחוץ ומה לא.
4- לקבוע תקציב חודשי לסעיף משיכת המזומנים, לא לפעול לפי תחושת בטן, אלא לתכנן כמה מותר לנו למשוך מבלי לחרוג מהתקציב החודשי.
5- אם עדיין לא חישבנו תקציב חודשי, יהיה מספיק להגדיר יעד כמותי צנוע, כגון לצמצם בהוצאות ב-20%, וכך לדעת כמה כסף למשוך בשבוע.
6- למשוך פעם אחת בלבד בשבוע, סכום קבוע, ביום קבוע ועדיף גם במקום קבוע. הרוטינה יוצרת הרגל וסדר.
7- לנסות לא להשתמש בכל הכסף שמשכנו, לחשוב על כל שקל לפני שפותחים את הארנק.
8- גם אם נשאר לנו קצת עודף מהשבוע הקודם, אני מציע להמשיך ולמשוך את אותו סכום שקבענו מראש. אם הסכום מתברר כעודף באופן שגרתי אז לא להסס ולצמצם את התקציב, כך שנתחיל למשוך פחות החל מהחודש הבא.
והכי חשוב: להיות עקבי בהוצאות, ברגע שאנו עקביים יותר קל לנו לתקן את ההרגל השגוי ולאמץ את השיטה הטובה, שהרי אם אנו עקביים במעשינו אז נהיה עקביים גם בתיקון.
אלפי משפחות כבר למדו התנהלות פיננסית נכונה, זה לא קשה במיוחד, רק צריך להבין שיש בעיה במודל הנוכחי ולפנות לעזרה.
בכתבה הבאה נבדוק איך אפשר לצמצם בהוצאות המזון והמסעדות. יש מי שיגיד שלא חוסכים דרך הבטן, ואני מסכים כי ברגע שאנו רעבים אז כל חיסכון ניראה מיותר וחסר היגיון, בכל זאת יש דרך ואפשר להצליח.
מרטין הורוביץ – יועץ בכיר לכלכלת המשפחה, בעלים ומנכ"ל פתרונות פלוס, ייעוץ כלכלי שמקדם אותך להצלחה