שוקולד מריר - טוב לבריאות 

הרבה חוקרים עסוקים בשאלה אם שוקולד טוב או רע לבריאותנו.

"ממחקר רחב היקף שנערך באוניברסיטת קמבריג' בשנת 2010, עולה כי צריכת שוקולד מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב וכלי דם".

"מאמר המערכת בגיליון החודש, אפריל 2010, של כתב העת European Heart Journal עסק בקשר שבין צריכת שוקולד, לחץ דם ואירועי מחלות לב וכלי דם: MI ו-CVA. מדובר במחקר המקיף ביותר שפורסם בנושא זה עד כה."    
"מחקר חדש: שוקולד טוב לבריאות. קבוצה של חוקרים בריטים באוניברסיטת קמבריג' הגיעו למסקנה משמחת - ככל שאוכלים יותר שוקולד, פוחת הסיכוי ללקות במחלות לב ושבץ. "

"החוקרים האיטלקים מהמכון לחקר המזון והתזונה ברומא, עלו על הממצאים הבאים: כאשר נתנו לקבוצה של מתנדבים לאכול שוקולד, התברר כי כמות של 100 גרם של שוקולד מריר, מעלה את כמות נוגדני החמצון בגוף בשיעור של כ-20% ".

שוקולד הוא מאכל פופולארי ביותר בעולם, למרות היותו עשיר בשומנים ובסוכר. בשנים האחרונות עלתה המודעות ליתרונותיו הבריאותיים של השוקולד המריר. שוקולד הוא מרכיב טבעי המופק מזרעי העץ הטרופי - קקאו.

קקאו עשיר בחומר הנקרה פלבנואידים - נוגדי חמצון המגנים על גופנו מפני רדיקלים חופשיים.

רדיקלים חופשיים גורמים לתהליכי הזדקנות ולמחלות לב.

השוקולד המריר מכיל כמות גדולה של נוגדי חמצון (לשם השוואה פי 8 יותר מכמות שווה של תותי שדה). מחקרים מראים כי לשוקולד מריר תכונות היכולות לשמור על כלי הדם והלב; כאשר כמות קטנה של שוקולד מריר ביום יכולה להפחית לחץ דם ואת הכולסטרול ה"רע" (LDL) עד 10%. כמו-כן, השוקולד מעורר ייצור של אנדורפינים הגורמים לתחושת הנאה. הוא מכיל סרוטונין החשוב במניעת דיכאון ובין היתר מכיל גם תאוברומין, קפאין וחומרים נוספים הפועלים כממריצים.

כמות הקקאו קובעת את האיכות:

מבחינה בריאותית עדיף השוקולד המריר, שכן ככל שכמות הקקאו גבוהה יותר, כך כמות נוגדי החמצון גדולה יותר. יש לבחור את השוקולד המריר המכיל 65% ומעלה של קקאו.

אי אפשר להתעלם מהעובדה ששוקולד הוא מזון עתיר שומן. בכמות של 40 גרם שוקולד מריר המכיל 65% קקאו יש כ- 13 גרם שומן, מתוכם 8 גרם הוא שומן רווי. חלק משומן רווי זה הוא בצורת חומצה סטארית, אשר אינה מעלה את רמת הכולסטרול בדם. בנוסף, בשוקולד המריר יש גם שומן חד בלתי-רווי כמו בשמן זית, אשר נמצא כמשפר פרופיל שומנים בדם ומונע מחלות על מערכות הגוף השונות:

השפעת השוקולד על מערכת החיסון:

הקקאו, מרכיבו העיקרי של השוקולד, עשיר במגנזיום, סידן, ברזל, אבץ, נחושת, אשלגן ומנגן. בנוסף ניתן למצוא בו את הויטמינים: ,B1

B2  ,B3 ,A ,E. כל אלו חומרים חיוניים לחיזוק ושימור גופנו. חלקם שייכים לקבוצת נוגדי-חמצון (אנטי-אוקסידנטים) העוזרת לרקמות הגוף להשתקם ומונעת מחלות.

בקקאו קיים קפאין, הנחשב לסם המעורר את מערכת העצבים הסימפתטית. הוא מגרה את בלוטת האדרנל להפריש אדרנלין, מעלה את קצב הלב, הנשימה ולחץ הדם. כמות הקפאין בקקאו נמוכה מכמותו בקפה ובתה.

השפעת השוקולד הכהה על מערכת הדם:

הקקאו נחשב למקור עשיר בטבע של נוגדני חמצון. החלקים הלא שומניים שלו מכילים פוליפנול, חומר הקיים בתה, יין, ענבים, פירות, ירקות ושמן זית. הפוליפנול מגן על תהליכי החמצון בגוף. כנוגד חמצון הוא מחזק את מערכת החיסון בגופנו. במחקרים בקרב אנשים עם לחץ דם גבוה, ניתן לקבוצה אחת שוקולד כהה (המכיל 30 מ"ג פוליפינול) ולקבוצה השנייה שוקולד לבן שלא מכיל את החומר. לאחר 18 שבועות נמדדו לחץ הדם ושינויים בסימני התרחבות כלי הדם ונראה היה שבקבוצה שצרכה שוקולד כהה הופחת לחץ הדם משמעותית.

השוקולד הכהה משפר את תפקוד דופן כלי הדם ולכן כמות קטנה ממנו ביום מורידה לחץ דם ומגינה על דופן התא מפני טרשת נפוצה. כמות הפוליפנולים בשוקולד כהה היא 1,500 מ"ג ל- 100 גרם. בשוקולד חלב היא חצי. ריכוז הפנולים והאנטיאוקסידנטים בקקאו גדול פי 2 מריכוזו ביין אדום ותה.

השפעת השוקולד על מערכת העצבים:

השוקולד מכיל חומר ממריץ הנקרא תאוברומין, זהו מוליך עצבי של טריפטופן - חומצת אמינו חיונית לגוף המתקבלת רק על-ידי המזון (הגוף לא יודע לסנתז אותה לבד). בגוף, הופכת חומצת אמינו זו להורמונים כמו מלטונין ולמעבירים עצביים כמו סרטונין. טריפטופן גורם להרפיית מתח בגוף ומשרה עייפות. הוא מפחית דיכאון ועוזר למנוע מגרנות.

מצב רוח ירוד מלווה בדרך כלל ברמות נמוכות של הסרטונין במוח. מחקרים מראים שאכילת פחמימות ובעיקר שוקולד מצליחה להעלות את רמות הסרטונין.

השוקולד מכיל גם פנילאתילמין, הנחשב לנוגד דיכאון קל. השפעתו דומה לזו של האדרנלין והדופמין המיוצרים בגוף.

השוקולד מגרה במוח רצפטורים המעודדים שחרור אנדרופינים (שאחראים על תחושת הרוגע).

בעיית קשב וריכוז מתבטאת, מבחינה נוירולוגית, בתת פעילות של אזורים מסוימים במוח. שוקולד, הנחשב לחומר מעורר, נצרך פעמים רבות באופן מוגבר בקרב הסובלים מבעיה זו, כמנגנון השואף לפצות על תת הפעילות.

 השפעת השוקולד על מערכת העיכול:

הקקאו שבשוקולד מעכב רכיב המתווך מעבר של כלוריד לאורך תאי האפיתל במעי הגס. בתור מעכב הוא מונע איבוד נוזלים במעי ובכך יכול להועיל במקרים של שלשול.

לסיכום

לשמחתי הרבה ולשמחתם של אוהבי השוקולד שבינינו, אכן נראה ששוקולד יכול לתרום לתחזוקה של מערכות בגופנו, לעזור בשיפור מצב הרוח ולעורר את מערכת העצבים במצבי עייפות כשרוצים להמשיך לתפקד. אולם שימו לב ? מדובר בשוקולד מריר, לא חלב או לבן ובקובייה אחת עד שתיים בלבד של שוקולד ליום.