השבוע פורסמה החלטת מיסוי 4589/12 העוסקת בהיבטי המס הנובעים מעלייתם של מנהלים פעילים של קרנות השקעה לישראל. עובדות המקרה: חברת ניהול זרה ("החברה הזרה") מנהלת את השקעותיה של קבוצת קרנות השקעה בעולם, בין היתר באמצעות חברות מקומיות במדינות היעד. הכנסות הניהול של החברה הזרה מורכבות מדמי ניהול קבועים ומדמי הצלחה. רווחי החברה הזרה (הנובעים ממכלול הכנסות הניהול המתוארות) מחולקים לבעליה, שהינם מנהלי הקבוצה הבכירים, לפי שיעור חלקם בזכויות בחברה הזרה (באמצעות שותפויות זרות). אחת מהחברות הבנות של החברה הזרה היא חברה ישראלית ("החברה הישראלית") המעניקה שירותי מחקר וניהול השקעות לקבוצה.
עלייתם של מספר מנהלים ("המנהלים העולים") לישראל, המחזיקים בפחות מ-10% בזכויות בחברה הזרה, תוך מתן שירותי הניהול מתוכה (במסגרת החברה הישראלית), לפי החלטת המיסוי, גוררת מספר השלכות מס, עליהן נעמוד בקצרה. לצורך ההסבר נניח שרווחי החברה הזרה הם 1,000 ושיעור הזכויות של המנהלים העולים הוא 9%:
1. החלטת המיסוי הציבה תנאי מינימום לגובה השכר הקבוע שישולם למנהלים העולים בעבור עבודתם עבור החברה הזרה, המשולם על ידי החברה הישראלית. על אף שהחלטת המיסוי אינה עוסקת או מציינת סוגיה זו, ניתן לטעון כי על חלק ההכנסה, המחושב לפי ימי העסקים בחו"ל ביחס לכלל ימי העסקים, חל פטור ממס לפי סעיף 14(א) לפקודה, זאת לאור עמדת רשות המסים ביחס ל"הכנסה מעורבת", כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר מס הכנסה 1/2011.
2. כל הכנסות המנהלים העולים מהחברה הזרה (סך של 90=9%*1,000) יחויבו במס חברות, זאת בנוסף למיסוי חלק מאותן הכנסות כהכנסות מדיבידנד, כמפורט להלן. משמעות ההסדר הינה כי החברה הזרה היא זו החייבת במס בישראל בשל קיומו של מוסד
קבע הנובע מפעילות המנהלים העולים, אולם מי שנישום בגין הכנסות אלו יהיו המנהלים העולים עצמם ולא החברה הזרה- בכך יש הקלה פרוצדוראלית מבורכת.
בנוסף, ההנחה שבבסיס הסדר זה היא כי ההכנסות שיש לייחס למוסד קבע בישראל של החברה הזרה (90) מחושבות לפי חלקם של המנהלים הזרים בזכויות בה, ובמילים אחרות- תרומת כל שותף/מנהל לרווחי הניהול של החברה הינה כיחס חלקו בזכויות באותה חברה. גם הנחה עובדתית זו עשויה לפשט הליכים לקבלת הסדרי מס ולהקנות וודאות למשקיעים ולמיזמים.
3. בהמשך לאמור לעיל, נקבע כי את ההכנסות המחולקות למנהלים העולים כדיבידנד, בסך של 90 (אשר כאמור חויבו כולם במס חברות במקום החברה הזרה), יש לפצל לשניים: (1) חלק מהדיבידנד התואם לשיעור ההחזקה של המנהלים הישראליים (8.1=9%*90) ייחשב כהכנסה שהופקה בישראל, על אף שחולק על ידי חברה תושבת חוץ, בשל כך שהוא נובע מהכנסת החברה הזרה שהופקה בישראל, ולפיכך אינו זכאי להקלות המוענקות לעולה חדש, זאת על פי ההנחיה בעניין זה בחוזר מס הכנסה 1/2011. לדעתנו, לטענה בדבר מיסוי כאמור אין כל אחיזה חוקית, מלבד טענת מלאכותית (שאינה רלוונטית למקרה המתואר); (2) יתרת הדיבידנד המחולק למנהלים הישראליים (81.9=9%*910) פטורה מכוח סעיף 14 לפקודה כיוון שנחשב כמופק מחו"ל.
4. החלטת המיסוי קובעת, בין היתר, כי "אישור זה ממצה את חבות המס של הקבוצה בשל פעילות השותפים העולים בישראל...". ניתן להניח כי משמעות הדבר, בין היתר, היא כי פעילות המנהלים הישראליים בעבור הקבוצה אינה גוררת את מיסוין של הקרנות בקבוצה ואת המשקיעים המוגבלים בה, בגין הכנסותיהם מהשקעות הנובעות לה מפעילות בשוק ההון. כך, עצם עלייתו של מנהל או שותף בקרן השקעות, לישראל, אינו בבחינת "אסון" לקרן עצמה.
5. החלטת המיסוי התנתה את תוקפה בשיעור החזקה מקסימאלי למנהלים העולים של 9.9%. לדעתנו, אין לרשות המסים סיבה לחרוג מהסדר המס כאשר שיעור ההחזקה הוא גבוה יותר, אולם במקרה כאמור יש לפנות לרשות המסים לקבלת אישור, שכן לא ניתן להסתמך על החלטת המיסוי הנדונה בעניין זה.
לצוות משרדנו ניסיון רב בטיפול בהסדרי מס של קרנות השקעה זרות, הן בעת עבודתם ברשות המיסים והן בייצוג קרנות כאמור מול רשות המיסים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ממשרדנו.
נכתב ע"י עו"ד ורו"ח גדי אלימי
