יצרתיות ובריאות נפשית 

הקשר בין יצרתיות ובריאות נפשית נחקר רבות. מחקרים רבים תומכים בקביעה שיצירתיות  היא פונקציה של בריאות נפשית או לפחות קשורה אליה בקשר חזק (1969Garfield& Cohen & Roth, ). אנשים יצרתיים הם גמישים יותר, עצמאים ובעלי קבלה עצמית ((Mackinnon,1960.

פרויד הדגיש דוקא את הקשר בין היצירתיות האומנותית להיבטים הפסיכו פתולוגיים, ליצריות ולחוסר היכולת לבטא אותה. האומן נתון ללחצם של צרכים יצריים רבי עוצמה, ושואף להשיג כבוד, כוח, עושר תהילה ואהבת נשים, אך חסר את האמצעים להשיג סיפוקים אלה. כתוצאה מכך, הוא זונח את המציאות ומעתיק את התעניינותו כולה, להגשמת משאלות לבו בחיי הדמיון, ומכאן עלולה הדרך להוביל לנוירוזה. אחרים מן האסכולה הפסיכואנאליטית ראו את היצירה כמנגנון הגנה שבא להגן על היוצר מפני מצוקה נפשית הקשורה לחרדות ולמצבים לא נוחים (ויצטום, 2009).  

וויניקוט ראה בדחף היצירתי דחף  העומד בפני עצמו, משהו שדרוש לאמן כדי ליצור יצירת אומנות, אבל קיים אצל כל אחד, כאשר תינוק, ילד, מתבגר, מבוגר או זקן-מסתכל בדבר כלשהוא בדרך בריאה או עושה דבר כלשהו בכוונה תחילה. למשל, כשהתינוק מלכלך את עצמו בצואתו, או מאריך את בכיו כדי ליהנות מן הצליל המוזיקלי (וויניקוט, 1995, עמ' 92).  וויניקוט קושר בין תופעות המעבר ליצירה האומנותית ואומר כי אובייקט המעבר הוא ה"חלק השלישי בחייו של אדם, שאיננו יכולים להתעלם ממנו ושתורמים לו המציאות החיצונית והפנימית כאחת. זהו תחום שאין קוראים עליו תיגר, מפני שלא נתבע ממנו להתקיים כמקום מנוחה לאדם, הטרוד במשימה האנושית המתמדת לשמור שהמציאות הפנימית והחיצונית יהיו נפרדות זו מזו ועם זאת קשורות בקשרי גומלין" (וויניקוט, 1995, עמ' 36). למעשה וויניקוט הצביע על הדימיון בין משחק ליצירת אומנות. הוא עסק במעבר של היצור האנושי מתחום הגוף לתחומים אחרים.  וויניקוט דיבר על אוביקטים של מעבר ותופעות מעבר כתחום הביניים של החוויה המתווך בין העולם הסוביקטיבי הפנימי והמציאות החיצונית.

קשרים אינטימיים טובים ומקורות תמיכה אחרים קשורים  ליצרתיות  (Pohlman, 1996).  מחקרים שונים חקרו את הסביבה וסגנון ההורות שתורמים להתפתחותה של יצרתיות אצל ילדים. הורים לאנשים יצירתים מאופיינים בכבוד יוצא דופן לילד וביטחון ביכולת שלו לבחור נכון, לחקור את עולמו ולקבל החלטות בעצמו. הורים לילדים יצרתיים הם בעלי סגנון הורות שונה מהורים לילדים פחות יצרתיים. אמהות וגם אבות לילדים בעלי יצרתיות גבוהה נותנים ביטחון נפשי לילדיהם המאפשר להם לפעול בחופשיות, עצמאות ולהעיז)  .(Dreyer&Wells, 1966

טיפול באמנות  מנסה להגיע לעולמו הפנימי של המטופל דרך ביטוי יצירתי ולמלא את הצורך האנושי לביטוי עצמי. הטיפול גם יכול לשמש ככלי המעורר יצירתיות רדומה. קונפלקטים שונים עולים במהלך התהליך היצירתי. טיפול כזה יכול לכלול ציור, פיסול, נגינה, משחק, תנועה ופסיכודרמה. דרך היצירה המטופלים יכולים להרחיב את המודעות לעצמם ואז ליצור אומנות שכוללת בתוכה משמעויות יותר אישיות ורגשיות. עבודה אומנותית מציעה זירה לשחזור קונפליקטים פנימיים. טיפול באמנות עוזר  למטופלים שעוסקים בלספר את סיפורם דרך יצירה מדווחים לעיתים קרובות על הקלה במתח וחרדה,  הקלה שכנראה נובעת מהאופן שבו הם מספרים את סיפורם כלומר דרך מטפורות וסמבולים .