תפקוד קוגניטיבי אופטימאלי הינו רכיב חיוני חשוב ביותר עבור איכות-חיים המבוססת על בריאותינו. צריכה של מיקרו- ומאקרו- רכיבים שונים בתזונה הינה קשורה באופן ישיר להתפתחות הקוגניטיבית שלנו, בני האדם. מחקרים שונים הראו כי צריכה של חומצות שומן בלתי רוויות (PUFA=Poly Unsaturated Fatty Acids) הינה דרושה על מנת לאפשר את ההתפתחות התקינה של המוח במהלך השלבים הראשונים של החיים (בתקופת הינקות). המחקרים הללו מצאו כי צריכה מופחתת של PUFA, במהלך שלבי התפתחות המוח הראשוניים, גרמה להתפתחות נוירולוגית מוגבלת ולא תקינה של מוח התינוק.
צריכה מצומצמת זו של DHA הייתה בעלת השלכות מרחיקות לכת יותר, במהלך גיל ההתבגרות, ובאה לידי ביטוי ב- IQ נמוך יותר. בנוסף נמצא כי צריכה מוגברת של DHA משפרת באופן משמעותי את ההתנהגות הקוגניטיבית של ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, ילדים הסובלים מהיפראקטיביות והתנהגויות דומות. כמו-כן, חומצות השומן נמצאו חיוניות לא רק לשלבים שבהם המוח מתפתח, אלא גם במהלך השלבים המאוחרים של החיים, כאשר היכולת הקוגניטיבית שלנו מתחילה לדעוך ולעיתים אף מחריפה ומדרדרת עד לכדי מחלת ה אלצהיימר ודמנציה (שיטיון).
חומצת השומן האלפא לינולאית ((ALA מהווה רכיב חיוני בתזונתו של האדם, זאת מכיוון שהיא מהווה את המקור הראשוני והיחיד ממנו נוצרים שתי חומצות השומן הנוספות ה(EPA)- Eicosapentaenoic acid וה-Docosahexanonic acid (DHA). מכיוון שההמרה בגוף האדם של ALA ל- EPA ול- DHA הינה מוגבלת, העלאת ריכוזם של חומצות שומן אלו בדם וברקמות צריכה להיעשות על ידי צריכתם ממקור חיצוני כגון: אכילת דגים, ומאכלי-ים או באמצעות נטילת תוספי מזון. מכלל חומצות השומן הללו ידוע כי דווקא DHA נמצא דווקא בממבראנות הפוספוליפידיות של תאי מערכת העצבים המרכזית (CNS), ומהווה למעלה מ-8% מכלל החומר היבש של המוח. מחקרים שונים כבר הראו כי ל-DHA ולא ל-EPA תפקיד מרכזי בהתפתחות הקוגניטיבית של התינוק הנולד. מכאן, ככל הנראה לDHA- תפקיד חשוב בשימור יכולות אלו גם בשלבי החיים המאוחרים יותר של החיים. ע מחקר קליני ראנדומלי אחד, אשר נערך לפני פרסום מחקר זה, בדק ומצא כי אומנם אין קשר בין נטילת DHA לשיפור מצבם של חולים אשר כבר לוקים בדמנציה, אך נטילה של DHA, לעומת EPA, משפיעה באפן ישיר וחיובי על ההתנהגות הקוגניטיבית של קשישים שלהם תפקוד קוגניטיבי נורמאלי או כמעט נורמאלי.
המחקר הנוכחי שנערך על יד המרכז לפרמקולוגיה קלינית, המחלקה לפסיכיאטריה בשיתוף עם המעבדה לפיזיולוגיה התנהגותית ומדעי המוח מצא כי ישנו קשר ישיר בין ריכוז ה-DHA הנמדד בדמם של מספר רב של נבדקים בגילאי העמידה, לבין הצלחתם במבחנים הבודקים התנהגויות ויכולות קוגניטיביות. המחקר הראה באופן ברור כי ככל שרמת ה-DHA בדם של הנבדק הייתה גבוהה יותר כך הוא צלח את מבחני הקוגניציה, השפה והזיכרון בצורה טובה יותר.
שיטות ומהלך הניסוי:
המחקר נערך על ידי אוניברסיטת פיטסבורג במסגרת פרויקט אשר נקרא: Adult Health And Behavior project (AHAB). 280 מתנדבים (נשים וגברים) בריאים (ללא מחלות ידועות, שאינם מעשנים או שותים ובעלי לחץ דם ומשקל תקין), בין הגילאים 30-54, נבחרו באופן רנדומלי ונבדקו כי אינם נוטלים תוספי מזון כלשהם. המתנדבים ענו על שאלון מקיף הכלל מספר שאלות על איכות החיים שלהם, שאלות דמוגרפיות שונות ושאלון היסטוריה רפואית ושימוש בתרופות. כעבור לילה של צום נלקחו מכל 280 המשתתפים בדיקות דם הבודקות את כל אחת מחומצות השומן ALA, DHA, EPA ביחס לכלל חומצות השומן בדם (% mol). לאחר מכן כל מתנדב עבר סדרה מקיפה של מבחני חשיבה וקוגניציה המבוססים על Wechster Memory Scale, 3rd addition (WMS-3) ו-Wechster Abbreviated Intelligence Scale (WASI), מתוכם נבדקו ארבע פרמטרים שונים:
1) יכולת היגיון לא ורבאלית וגמישות מנטאלית
2) יכולת ריכוז ותשומת לב לפרטים
3) יכולת זיכרון כללית וספציפית
4) יכולת זיכרון במהלך עבודה
כמו-כן, בנוסף למבחנים אלו המשתתפים גם ענו על מספר רב של שאלות הבוחנות ידע ורבאלי, יכולת עיבוד נתונים ואוצר מילים, כחלק מהערכת היכולות הקוגניטיביות שלהם.
תוצאות:
מתוך שלושת חומצות השומן שנמדדו בדם, רק DHA הראה קשר ישיר ומובהק לציונים הגבוהים יותר במבחני הקוגניציה השונים. המחקר מצא כי:
• מתנדבים שלהם תוצאות גבוהות יותר במבחני ההיגיון הלא ורבאליים ומבחני הגמישות המנטאלית היו אלו שלהם ריכוז DHA גבוה יותר בדם .
• ריכוז ה-DHA בדם היה ביחס ישיר להצלחה בשלושה מתוך ארבעת מבחני הזיכרון השונים.
• המבחנים אשר בדקו את היכולת הורבאלית, יכולת עיבוד הנתונים ואוצר המילים הראו שריכוז גבוה של DHA בדם הינו קשור באופן ישיר וברור לציון טוב יותר במבחנים אלו
• על אף שהדבר לא תאם תמיד אחד לאחד, נמצאה מגמה ליניארית כללית לריכוז ה-DHA ולהצלחה בבחינות הקוגניטיביות. כלומר, ככל שריכוז הDHA- בדם היה גבוה יותר כך ההצלחה בבחינות הייתה גדולה יותר (Dose response relation)
• ריכוז הEPA שנמצא בדם הראה יחס מצומצם ביותר להתנהגות וליכולות הקוגניטיביות של הנבדקים, פרט למבחן בודד אחד.
• לריכוז של ALA בדם לא היה ביחס ישר עם אף אחד מהמבחנים שנערכו. כלומר, צריכה של ALA או הימצאותו ככזה בדם אינה מהווה יתרון קוגניטיבי כלשהו.
לסיכום:
לאחר בחינה של כל המדדים שנבחנו במחקר זה ניתן לקבוע באופן חד משמעי וברור כי רק ל- DHA באופן ספציפי היכולת להוות רכיב חיוני המשפיע על הביצועים הקוגניטיביים של אדם בגיל העמידה.
כפי שצוטט במאמר:
"Taken together, research to date suggests that specifically, DHA may favorably affect cognitive performance and may do so throughout the life course?
העובדה כי דווקא האנשים בעלי השכלה גבוהה יותר היו גם אלו בעלי התוצאות הטובות יותר במבחן אוצר המילים אינה מפתיעה. אך יחד עם זאת, נבדקים אלו היו גם בעלי ריכוז הDHA- הגבוה ביותר בדם מכל קבוצת המתנדבים. ככל הנראה לאנשים בעלי השכלה זו ישנה מודעות גבוהה יותר וחינוך טוב יותר לתזונה נכונה ולצריכה של מזונות עשירים בחומצות שומן אלו. כמו כן, יתכן שלקבוצת האנשים הללו גם יכולת ונגישות גבוהה יותר למאכלי ים ודגים המעלים את ריכוז הDHA- בדמם , דבר המשפיע על היכולות הקוגניטיביות שלהם.
מכאן ניתן לסכם ולומר כי על אף שהדבר לא נבדק באופן ישיר, צריכה מוגברת של DHA תשפר באופן משמעותי את היכולות וההתנהגויות והקוגניטיביות של האדם לאורך כל שנות חייו מינקות ועד הזקנה.
Serum Phospholipid Docosahexaenonic Acid Is Associated with Cognitive Functioning during Middle Adulthood
Matthew F. Muldoon, Christopher M. Ryan, Lei Sheu, Jeffrey K. Yao, Sarah M. Conklin & Stephen B. Department of Psychology and Neuroscience, Allegheny College, Meadville, PA
Journal of nutrition 2010
pure n
