כפי האכילה כן נמשך הדעת ראש השנה תשעג 

"כפי האכילה כן נמשך הדעת"

הגמ' במסכת כריתות "יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי", יהא רגיל האדם לאכול בראש השנה רוביא, כרתי, סילקא ותמרים.

ידוע מנהג עם ישראל, לאור דברי הגמ', להרבות באכילת "סימנים" בראש השנה.מנהג עם ישראל לאכול מאכלים אשר בשמם או במהותם ישנו מסר/משמעות אשר יש בה איחול /ברכה לקראת השנה החדשה.רוביא, יש שאומרים שהינה שועית/שומשום, ענינה שירבו זכויותינו.במשך השנים התווספו עוד מאכלים, הידועים שבהם תפוח בדבש, לשנה מתוקה ועוד.

ראש השנה הינו יום בו מתחילים אנו שנה חדשה, שנה אשר שאיפתינו הינה לאכילות ולעשיות אשר חיות בהם.אין אנו חפצים באשר חיות אין בו, אשר אין בו מידת האמת.

המרכזי והידוע במאכלים הינו התפוח בדבש. ידועים דברי רב סעדיה גאון "אחר הפעולות נמשכים הלבבות". ספר החינוך (מצוה ט"ז) מסביר ומפרט דבריו של רב סעדיה גאון: "דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם אם טוב ואם רע...כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות...". ועל כן אמרו חז"ל: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות כדי להתפיס בהן כל מחשבותינו, ולהיות בהן כל עסקנו... כי מתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים וזוכים לחיי עד.

במעשה בראשית, לאחר בריאת האדם, מוזהר האדם ומעץ, הדעת טוב ורע--לא תאכל, ממנו: כי, ביום אכלך ממנו--מות תמות.מות תמות הכוונה אומר ר' נחמן  כי זה המאכל אינו מביא חיים הנמשכין מחכמה אמתית שהוא בחינת החכמה תחיה רק הוא נמשך משכליות חיצונים שנראים מתוקים בתחלתם ואחריתם דרכי מות. שזהו בחינת כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל.ר' נחמן מסביר, ענינו של המאכל להביא חיים, המאכל מחיה את האדם.רק מאכל אשר נמשך מהחכמה האמיתית, היינו מאכל אשר לא רק נראה טוב אלא מהותו טובה ומועילה והיזק אין בצידה, זהו מאכל המביא חיים, כל מאכל אחר אשר איננו מנמשך מהחכמה האמיתית, אינו מביא חיים.בעת פיתוי הנחש את האשה לאכול מהעץ אשר אמר ה' שלא לאכול.האיסור לאכול פרי זה שכו אינו מביא חיים.עץ זה הינו נראה כטוב ומביא חיים, אך אינו כזה, ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה-הוא לעינים, ונחמד העץ להשכיל.למראה עיניה של האשה נראה הפרי טוב למאכל, תאווה לעיניים ונחמד להשכיל, כל זאת טרם האכילה.זהו כוחו של ה"נחש" וכל אשר הגדרתם נחש, היינו הפיתוי לאשר אינו, לאשר אין בו כל טוב, כי אם רע.זוהי בחינתו של הנחש והנחש, היה ערום, מכל חית השדה.

אכילת התפוח בדבש ענינה נתינת משמעות אמיתית לדבש, לאכילה.בצרפנו לאכילה את הגדרת שאיפתנו לשנה טובה ומתוקה, הרי אנו נותנים לאכילה משמעות אמיתית, משמעות מחיה.אומר ר' נחמן כפי האכילה כן נמשך הדעת, היינו האוכל עצמו אכן יש בו מן האמת ומן המחייה, על מנת להביא למיצוי יכולת המאכל והאכילה, חשובה אופן האכילה.הברכה, הכוונה לשפע אשר יגיע באכילתו וכו'.

גם המצוות, כדברי ספר החינוך, יש בהן חיות.חיות המצוות הינן באופן קיומם, אופן "אכילתן.

שנה טובה