בנקודה הכי דרומית בכרמל תגלו מבצר מרשים מאד אשר בו תיאטרון רומי עתיק ובריכות לרחצה מקושטות ציורי פסיפס. מני נחמן יצא לטייל במבצר שוני וחזר עם אגדה קטנה.
בקצה הדרומי ביותר בכרמל, זו המכונה במפות חוטם הכרמל, נמצא מבצר משוחזר שנבנה בתקופת הרומאים. המבנה, המכונה מבצר שוני, נבנה למטרות הגנה על מקורות המים שהפרו את קיסריה, וכן היווה מקור שליטה על מערכת מים משוכללת אשר כללה תעלות ומנהרות תת קרקעיות (פרויקט מי-קדם) ואמת המים המפוארת (האקוודוט). השרידים מצויים גם כיום.
בחפירות הארכיאולוגיות שבוצעו במבצר נמצא תיאטרון רומי מרשים ובריכות רחצה עם רצפות פסיפס משובצות ומעוטרות בציורים של חגיגות מים ופוריות. כשעזבו הרומאים את האיזור, השתמשו הביזנטים במקום כבית בד לייצור ולאחסון שמן זית. אחריהם, הגיעו הצלבנים אשר בנו וטיפחו את המבצר מחדש ואף העניקו לו את השם קסל סנטה מריה, על שם אימו של ישו.
תקופה קצרה לאחר מכן כבשו הטורקים את ישראל. לפני כ-200 שנה בנו הטורקים על גבי המבצר הצלבני את המבנה הקיים. כיום אחראים על המבצר אנשי קקל והם מפעילים מופעי מוזיקה בתיאטרון העתיק ובגינה אף הציבו מוזיאון פסלים. בלילה מואר המבצר באור לפידים, ולאורם המרצד נראים הפסלים כמעט כחיים.
מכשפות במבצר שוני - סיפור אגדה
לפני שנים רבות נבנה ארמון יפה בראש הגבעה על ידי מלך ששלט באיזור. מסביב לארמון, ניטעו גנים ונחפרו בורות מים הניתן לראותם גם כיום. לאחר מספר שנים, התפרקה הממלכה והארמון נינטש ושלוש מכשפות זקנות עברו להתגורר בו.
בלילה היו נאספות שלושת המכשפות סביב הסיר ובוחשות תערובות קסם שלקחו מספר כשפים גדול וישן שהיה להן. למחייתן המכשפות רקחו חתיכות זהב ובכך משלמות לאיכרים מהכפר הסמוך עבור מזון.
אחד מנערי הכפר היה שון, בחור שבלט בצעירותו ומשקפיים לאפו. שוני, היה כינוי שקיבל מאימו, וכדרכם של נערים היו מלגלגלים על כינוי זה ומחקים את קריאתה של אימו. הרצון להוכיח לחבורה את אומץ ליבו ניקר בו, חיכה ללילה החשוך ויצא מהכפר באפלה וצעד אל עבר מבצר המכשפות. על מנת לעבור את החומה הוא טיפס על עץ השקמה שהיה קרוב לחומה וקפץ פנימה.
בשקט פסע שון בחצר הפנימית ומצא שם את הסיר עם שארית של נוזל סמיך ומצחין מעל המדורה שדעכה. ספר הקסמים הגדול היה מונח על אבן. כהוכחה לאומץ ליבו מיהר לקחת את הספר וטיפס עימו החוצה. מאחר והיה חשוך והספר שלקח היה כבד, הוא מעד ונפל לתוך אחד מבורות המבצר.
בבוקר, נודע למכשפות על הגניבה והן רתחו מזעם . קולותיהן החורקים מלמלו קללות איומות, עננים שחורים יצאו מפיותיהן והחשיכו את היום וקולות הרעמים הפחידו את החיות אשר מיהרו למצוא להן מקום מיסתור ביער.
