גם עוברים מריחים
חוש הריח מתפתח בזמן ההריון, ובלידה הוא כבר כמעט מוכן לפעולה. ידוע שעוברים מסוגלים לחוש בגירויים של ריח, והוכח שכאשר האם נחשפת לגירוי ריחני כלשהו, העובר קולט את הריח ומעדיף אותו על פני ריחות אחרים. לכן ישנה השפעה של תזונת האם בהריון ושהייה שלה במקומות ריחניים על העובר. העובר קולט את הטעמים והריחות של מאכלי האם, ואת הריחות בסביבתה, ומטמיע אותם.
התפתחות חוש הריח
זיהוי הריח בגיל עוברי מתרחש בעיקר דרך פעילות גזע המוח.כאשר תינוק גדל, מתפתחים בהדרגה המרכזים העליונים של המוח, המשמשים בעיקר להבחנה בין ריחות שונים. כושר הבחנה בין ריחות שונים, ברמות שונות של עוצמה, קיים אצל קבוצות הילדים בגילאי שנה עד שש. כושר הבחנה זה מלמד על יכולת קוגניטיבית גבוהה.
בגילאי שנה עד שש נוצר קשר ברור בין ריח לאסוציאציות רגשיות, הקשורות ביחס ישיר להתפתחות הדיבור אצל הילד. ככל שהילד מסוגל להגדיר לעצמו ולסובבים אותו את פשר הריח ולמה הוא מתקשר, האסוציאציה נעשית יותר מקובעת וחזקה.
תקשורת לא מילולית
אחד האזורים העשירים של תקשורת לא מילולית הוא הפנים. על ידי מעקב אחרי מצמוץ, עיטוש, עלייה בקצב הלב, וירידה בקצב הנשימה ובלחץ דם, אנחנו יכולים ללמוד על תגובת העוברים והתינוקות.
לפני שנים הוכח שמתוק, חמוץ או מר מפעילים סט שלם של הבעות, ומערכת קבועה של דפוסי הנעה של שרירי הפנים אצל תינוקות וילדים. בהמשך לתצפית זו הוכח דבר דומה גם לגבי ריחות, במיוחד לגבי ריחות בעלי משמעות של טריות דברי מזון בסיסיים. מאכלים רקובים מעוררים בנו הבעות של סלידה, גועל ודחייה, ואילו ריחות נעימים כמו ריח של חלב, בננה או וניל מעוררים בנו מעין הרפיה של הפנים: חיוך קל, ליקוק השפתיים ועלייה קלה בקצב הנשימה. סימנים אלה מאפשרים להבחין בין ריחות נעימים לריחות נעימים פחות כבר מרגע הלידה.
מה תינוקות אוהבים להריח
מתברר שתינוקות מזהים ריח של מי שפיר. למרות היותו ריח חריף, שאינו מקובל בספקטרום הריחות הנעימים, תינוקות מעדיפים את הריח הזה ומרגישים נוח בסביבתו.
תינוק קולט לראשונה את ריח הבושם של אימא, את ריח הסבון הראשון, את התבשילים הקבועים בתפריט הביתי. כך הוא מכין לעצמו תשתית ראשונית של העדפות ריח. לאחר צאתו לאוויר העולם, שואב התינוק רוגע מריחה של האם. הוא מזהה במיוחד את ריח החזה שלה ובית השחי, כנראה בשל הקרבה שלהם למקור המזון.
סביבה ריחנית
ההמלצה היא להקפיד על סביבה מבוקרת מבחינה ריחנית. רצוי לאפשר לתינוקות ולילדים לחיות בחדר מואר וריחני, לרוקן את פחי החיתולים בתכיפות ולרענן את החדרים הסגורים. לריח טוב, בדיוק כמו לאווירה טובה, יכולות להיות השלכות חיוביות ביותר על התפתחות הילד.
ריח כגורם מעכב או מפתח
מחקרים הוכיחו כי ילדים מקשרים בין חוויה רגשית לבין ריח מסוים. לפיכך, אם ילד עובר חוויה קשה בסביבה עם ריח מסוים, סביר שכאשר יופיע הריח הזה במקום בו הילד אמור לבצע מטלה מסוימת, הריח יכשיל את הילד.
ריחות יכולים להיות קשורים לחוסר הצלחה בלימודים, להיעדר מוטיבציה ועוד, אם ההתחלת פיתוח הכישורים הללו הייתה קשורה בריחות מסוימים שהחוויה הרגשית שלהם השאירה חותם שלילי על נפשו של הילד. מצד שני, ריחות יכולים לשמש כאמצעי בטיחות וכחציצה בפני מקור סכנה.
ריח קשור לחוויות רגשיות, התנהגות חברתית, התנהגות מינית, ובהחלט גם קובע העדפה של מזונות. יש הטוענים שילדים לא אוהבים ירקות כיוון שלרוב הירקות אין ריח דומיננטי. לכן, בבואנו לפתח את חושיו של הילד, עלינו לשים לב גם לחוש הריח. אם הורים לא מסבים את תשומת לב הילד לריח, הילד התייחס אל הריח כאל חוש משני בחשיבותו, וחבל.
דרכים לפיתוח חוש הריח:
? להתייחס אל חוש הריח באותה תשומת לב כמו לחושים האחרים.
? כשיוצאים עם הילד לטיול, רצוי להפנות את תשומת ליבו לצבעים, לצורות ולריחות. ככל שחוש הריח מפותח יותר, הילד משיג אינפורמציה חושית רבה יותר, מערכת הגירויים שלו עשירה יותר וכך גם הנאתו מהמידע שהוא השיג.
? כשהורים עוזבים את הילד, מחמת לידה, נסיעה או סיבה אחרת, כדאי להשאיר לו גם חפץ שיש בו שיירי ריחות. למשל כרית של אימא, שריחה נספג בבד.
? כדאי לפזר בשמים בחדרי הבית, או להדליק נרות עם ריח נעים, לחכות שהריח יתפוגג מעט ולשאול את הילדים איזה ריח הם מזהים, אם הם אוהבים את הריח או לא.
? אפשר לקיים "מבחני ריחות": להניח חפצים בעלי ריח מוגדר מול אפו של הילד, לבקש ממנו לעצום את עיניו ולזהות את החפץ. משחק זה עשוי לחדד את עירנות חוש הריח ומפתח מודעות לגוונים ותתי-גוונים של ריחות.
? אחת הדרכים הנעימות לחשוף ילדים לריחות היא הוספת ריחות רעננים של ונילה, תפוז, או קינמון למכשיר אדים או מבער. במקרה של שימוש רפואי במכשיר, הוספת ריחות נעימים תאפשר לשנות את האסוציאציה של המכשיר אצל הילד החולה ותלמד אותו שגם טיפול רפואי יכול להיות נעים ואף ערב לאף.
מרכזת את מגמת "מהות עולמו של הילד" להכשרת מטפלים בילדים, לפיתוח מיומנויות - תיפקוד למידה ורגש, במכללת מהות לרפואה משלימה בחסות המרכז להשתלמויות אוניברסיטת בר אילן.
מרצה ומטפלת רב-תחומית. עוסקת ברפואה הוליסטית למעלה מ - 25 שנה.
מפתחת מודלים ללמידה ותקשורת בינאישית, מנחה ומכשירה מורים ומטפלים לזיהוי וטיפול בילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים.
עבודתה היא הוליסטית - הקשבה לאדם השלם ולא למחלה, וכך להתאים את הטיפול למטופל בצורה הטובה ביותר.
דר' שולמית רונן השתלמה בישראל, ספרד ואנגליה, בתמציות אנרגטיות והרפואה החדשה של ד"ר המאר, מוסמכת להוראה מטעם האקדמיה הבינלאומית לאומניות ומדעים של טכנולוגיות הצבע באנגליה.
http://www.mahut.co.il/
