שנה חדשה מגיעה ואנו רוצים לדעת מה צופה לנו העתיד.
האמת שדי קשה לשפוט מה צופן לנו העתיד מבחינה כלכלית שהרי רוחות המלחמה מהדהדים מעל לראשינו ואת החשיבה האסטרטגית והטקטית של ממשלת ישראל קשה לנו לדעת. אך אם נתייחס לתחום הכלכלי כאשר אנו מנטרלים את רוחות המלחמה הנושבות נגיע למסקנות כאלה ואחרות.
למעשה עסקים בישראל חיים על הדי האשראי הניתן להם ע"י מוסדות המימון בישראל, מאחר וכול ההון החוזר של מרבית העסקים נאכל בפעילות השוטפת של העסקים והחברות בשנים האחרונות, וכול עסק (כמעט) היה עסוק ב-כיצד לשרוד וכיצד להלוות כמה שיותר .
כ-יועץ עסקי אני למד כי קצב הגידול השנתי של תיקי אשראי הלקוחות בבנקים נמוך פי שתיים מהממוצע השנתי ב-5 שנים האחרונות. מה שאומר כי למגזר העסקי חסר אשראי בהיקף של 20 מיליארד שקל (סכום לא מבוטל)
אין עוררין כי בלי אשראי לעסק. עסק לא יכול להתקיים. נקודה (אין אני עושה כאן הכללה כי אכן יש עסקים שמתקיימים ללא אשראי בפעילות השוטפת שלהם בגלל תזרים מזומנים חיובי + מהפעילות השוטפת שלהם. אבל יכול באמת להיות עסק שלא נזקק לאשראי שוטף מהבנק אך את רכביו או את ציודו או אפילו המבנה אותו רכש ממומן מהלוואות חיצוניות. כך שיוצא לרוב שכמעט כול העסקים בישראל ממונפים בדרגה כזאת או אחרת ע"י הבנקים.
מה שמביא למסקנה את החנק של העסקים בישראל מאשראי בנקאי הוא הנתון כי האשראי הבנקאי במהלך החצי שנה הראשונה של 2012 צמח רק ב-2.3% הווה אומר קצב גידול שנתי של 4.6% שזה שיעור הצמיחה הנמוך ביותר ב-5 שנים האחרונות אשר עמד בקצב שנתי של 8%.
כמי שנותן ייעוץ עסקי אני יכול לקבוע שיותר מזה, עם בוחנים את האשראי לפי סקטורים של (קמעונאי) (עסקי) מגלים שאת הצמיחה באשראי מוביל המגזר הקמעונאי (כאשר בתוכו מגולם האשראי למשכנתאות) מה שמוציא את המגזר העסקי למצב של קיפאון מוחלט.
הסיבה כי הבנקים מעוניינים לתת יותר אשראי למשכנתאות הינה הסיכון הנמוך במתן אשראי למשכנתא עקב הביטחון של הדירה או הבית הממושכן, בנוסף לקוח שלוקח משכנתא מהווה פוטנציאל קליטת לקוח לחסכונות (אם בכלל) ולפתיחת חשבון מקבל שכר בסניפי הבנק הלווה, (שהרי הבנקים הבינו כי עדיף להם לתת אשראי למגוון רחב יותר של לקוחות בסכומים קטנים עם פיזור שמבטיח להם פחות או יותר בטחון יותר מאשראי הניתן לחברות ענקיות גדולות כפי שנהגו לעשות בעשור האחרון והיום הם אוכלים את פרי הבאושים של הלקוחות הגדולים)
כ יועץ אסטרטגי אחרי שהבנתי את דרישות בנק ישראל לשמירת הלימות ההון של הבנקים מאחר כאשר הבנקים נותנים משכנתא ריתוק ההון הוא רק 35% ואילו אשראי במגזר העסקי הוא גבוה בהרבה וזאת עוד סיבה שהבנקים מתחרים ביניהם על מי ימכור יותר משכנתאות.
מפה אנו למדים שהמדיניות של הבנקים היא לא תמיד המדיניות הרצויה, הרגולטור הוא זה שמכתיב לבנקים את ההתנהלות שלהם הכתבה שיוצרת את המצב האבסורדי במשק הישראלי ובמחנק האשראי למגזר העסקי היצרני המספק מקומות עבודה ל-למעלה ממיליון וחצי איש ומחזיק למעלה מ-50% בתל"ג..
במצב כזה כאשר המגזר העסקי נמצא בחוסר יכולת לקבל אשראי מהבנקים, ולראייה היום אשראי מהבנקים הוא לא עבור פיתוח העסק או הרחבתו רובו ככולו הולך לצורך הפעילות השוטפת של העסק האם באמת עסקים ימשיכו לשרוד, או שיפנו לאפיקי הלואות או מימון חוץ בנקאיות ושם יעמיקו עוד יותר את הבור בו הם חיים (הפרש הריבית בין הלוואות בנקאיות לבין הלוואות חוץ בנקאיות הוא הבדל של שמיים וארץ ויכול להשתנות במאות אחוזים בחישוב שנתי).
יותר מזה, ההליכה לכוון הלוואות חוץ בנקאיות רק יכולות לסכן את ההלוואות והמימון שכבר נתן הבנק לאותו עסק והתוצאות של לקיחת הלוואות אלה יושטו גם על כספי הבנק שכבר ניתן קודם לכן. למעשה יש פה שאלה מקדימה של מה לפני מה הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה.
מקום למחשבה
דורון עמית הינו יועץ עסקי,שיווקי,מכירתי...יועץ וגם מלווה...
