גדל grow או בלשון התפילה יש מלאך, המכה בראשו, ואומר לו גדל.. 

זהו הזמן להציב יעדים חדשים בחיינו, לפתוח פרקים חדשים. הרי בערב ראש השנה ברא הבורא את האדם, וזהו הזמן בו מתבטלים הזמנים והכל מתחיל מחדש לחלוטין... אז אין רגע בשנה הטובה מרגע זה להחליט החלטות משמעותיות בחיינו.

בלשון התפילה נאמר "לכל עשב ועשב יש מלאך שעומד עליו ומכה ואומר לו: גדל!" (בראשית רבא). באימון יש את הגדל הזה. וייתכן כי המאמן הוא השליח האומר "גדל". גדל,Grow  באנגלית, מייצג את ארבעת שלבי הגדילה של האימון. האות הראשונה היא G  שמשמעותה יעדים, goals. מה אומר הפסוק "לכל עשב ועשב יש מלאך שעומד עליו ומכה על קודקודו ואומר לו: גדל!" על יעדים? העשבים עצמם, כך הוא אומר, בתוך כל אחד יש כוח פנימי האומר לו גדל וצעד ליעדך! כל אחד מאתנו נשלח לעולם עם חתיכה אחת של פאזל שהוא אמור לעשותה – הייעוד. אבל אנו גם נשלחים גם עיוורים נפשית אל העולם. ככה נולד תינוק. ככה נולד האדם. בכל תקופה בחייו יש לו יכולות ראיה מוגבלות לאותו זמן, לאותו גיל... ואט אט נפתחות עיננו. יותר ויותר. לא בכדי מדברים על כך שנשים מגיעות בגיל מבוגר למקום בו הן מסוגלות להתחבר ולראות את היעוד – ולהתחיל למלאו. דהיינו שאנו עיוורים במידה מסוימת בכל שלב בחיינו, וזה נעשה בכוונת מכוון. בתיכנונו החכם הוא ידע שהיעוד גדול עלינו מכדי לראותו בשלב צעיר, ולקראתו עלינו לעשות דברים אחרים וחשובים בעולם... וכשנוכל, וכשנתבגר, וכשנהיה מנוסים יותר, ואחרי שכבר מילאנו ועשינו דברים אחרים, אפשר לאתגר אותנו בייעוד האישי והמיוחד והפרטי שלנו...

אז: מהו ייעודך בעולם? ואם עוד לא עברת את כל מה שאתה עתיד לעבור עד שתוכל לראות את ייעודך בשלמותו – אז מהן נטיותיך? במה אתה טוב? למה אתה נמשך ונוטה? זהו הרמז ליעוד. היאחז בו.

למשל מתאמנים שלי אמרו "אני תמיד הייתי 'הכותבת' המשפחתית", ו"אני נוטה לשכנע גברים ולהרצות בפניהם..", ו"מרתק אותי לעזור למתחזקים".. זו הנטיה. זהו קצהו של הייעוד.

האות השנייה R היא מציאות (reality): מה המצב עכשיו? מהי המציאות של חייך? היכן אתה עכשיו? עם מה אתה מתמודד ברגע זה? הסכם לראות את התמונה השלמה. הסכת והבן אותה. הכרת התמונה גם לרובדיה, גם להיסטוריה שלה ולמקורותיה, גם לאיך ועל מה היא משפיעה – תיתן לך ראיה מפוקחת ואמיצה על חייך ברגע זה.

יהיו שיגידו, הרי אני לא עשב, אני לא כזה הזוכה במכה בראשו. לא מגיע לי. אני לא ראוי. אני לא מאלו שכדאי להשקיע בהם. אלו קולות מהעבר, ולא נעסוק בהם פה. אך תשובה חלקית אפשר למצוא בשו"ת חתם סופר, חלק ב (חלק יורה דעה סוף סימן רפז): .. שעניין זה שיש מלאך הממונה על העשב ומכה אותו ואומר לו גדל, הוא אפילו על אילנות סרק ולא רק על עצי מאכל. .. ובשו"ת ציץ אליעזר, חלק א (סימן טז ד"ה אמנם אבל), נאמר והרי שעל כל עשב ועשב ללא שום הבדל, יש עליו מלאך הממונה שהקדוש ברוך הוא הפקידו למטרה זאת, אשר מכה אותו ואומר לו "גדל", ובכח זה הוא גודל. משמעו שאין כזה לא ראוי או לא מסוגל. כולנו, בני האדם, בהיותנו כאלו, יכולים וראויים. וממשיך: ואכן עניין זה רמז יש בו, לנו בני האדם, כי כאמור נמשל האדם לעץ ושווה הוא לו, "כי האדם עץ השדה". זה בא ללמדנו כי לפעמים כדי שהאדם "יגדל" ויוכל להתעלות ב"מעלות והמדרגות הנכונות" שהוא יכול להן, צריך שהוא "יעורר את עצמו בהתעוררות חזקה ופנימית, כדוגמת אותו מלאך ש"מכה" את העשב ואומר לו "גדל".

בשלב זה כדאי לעשות עוד שני דברים: האחד, בסופה של תשע"ב ובתחילתה של תשע"ג זה הזמן לבחון האם גדלנו וכמה התפתחנו, להודות על כך, להוקיר את עצמנו, את התמודדותנו, את המסע שעשינו בשנה שעברה. גם אם הוא היה מסע קצר וקטן... זכור, זזת (ולו כחוט השערה) מהמקום שבו היית לפני תשע"ב. וגם להוקיר את הסביבה שלנו, את העולם ואת הבורא, על שהיו לצדך. שמרו עליך, לא נתנו לך להתדרדר למצב יותר קשה.

האות השלישית O היא אפשרויות (options) -מה ניתן לעשות? מה מתאפשר?  

אפשרויות זה בחירה. אנחנו עם בחירה, לכל אחד מאתנו זיק אלוהי, נשימה אחת מהקב"ה (כך נאמר), ואלו מאפשרים לנו להיות שונים, להיות חופשיים ובוחרים. נכון, יאמרו, התוצאה זה מה שהוא התכוון – אך אנו לא יודעים מהי, עד שאנו מגיעים אליה. ולכן ניתנו לנו כל כך הרבה צמתים – בהם אנו בוחרים. ימינה היא בחירה אחת, שמאלה שנייה, להישאר בצומת – בחירה שלישית.

אז מהם האפשרויות שיש לכם כדי לממש את מה שביקשתם? את הייעוד שלכם? ללכת שמאלה או ימינה? סיפר לי מתאמן שבא עם יחסים לא פשוטים במשפחתו הגרעינית, שהם עכשיו בהיריון. הוא אמר – לפני האימון הייתי "גדול" בעיני ו"קטן" בעיני השאר... השליתי את עצמי. היום חזרתי להיות האיש הגדול שהבורא יצר, וכולם רואים זאת... בחרתי את עצמי. בחרתי את המימוש שלי. בחרתי להיות אדם.

חשבו מה האפשרויות שלכם. ויש לכם כמה וכמה, בכל רגע נתון, בכל מצב, בכל סיטואציית יחסים... רשמו אותן. רק כתרגיל. נסו למצוא לפחות עוד אחת – שהרשימה תכיל 2–5 אופציות. ועכשיו, לפני שאתם פוסלים את מה שכתוב, קפלו את הפתק, שימו אותו בארנק – ותנו לזמן קצת לקצוב... אנו נוטים לבטל אופציות שנראות לנו לא הגיוניות, כאלו שלא עבדו בעבר, וגם כאלו שמפחידות אותנו. שמירתם בארנק תאפשר להם לא להיפסל כל כך מהר.

בינתיים עשו שני דברים: עצרו לדקה אחת – ובקשו דבר אחד שאתם רוצים לגדול לתוכו בשנת תשע"ג. כי אל תוך פער שכזה – בין מה שקיים לבין מה שאנו מבקשים לנו – אנו גדלים! בקשו, הכריזו - מה אתם מאחלים ומייחלים לעצמכםו

הדבר השני שאני מזמינה אתכם לעשות זה תיאום. לכל אחד יש מלאך השומר עליו ואחראי לגדילתו. ראש השנה זה הזמן לתיאום ציפיות בין המלאך לבינכם. זמן לעשיית חשבון ל-מה הגשמתי בעבר ומה עדיין לא, מה עובד ומה חסר, וגם לאן אנו רוצים לגדול. שתפו את המלאך האישי שלך בכך (ואפשר גם עוד מלאכים ואנשים טובים שסביבכם). תיאום בין הרצוי לבין עצמך ובינו לבין המלאך ובינו לבין העשייה – תביא אותך יותר קרוב למטרה, לייעוד.

עכשיו נחזור לפתק שבארנק: תנו לו להיות שם מספר ימים. ואז פתחו אותו ובחרו אופציה אחת, גם היא אינה ממש ממש מבטיחה את התוצאות הרצויות. תנו לה הזדמנות – אולי זו האופציה הנכונה. חישבו מה ניתן לעשות, אפילו אם זה נשמע לא הגיוני, לא רציונלי, לא תקף לחיים... לפעמים דווקא משם צצים הפתרונות.

האות W  היא המחויבות לעשייה (will) שלכם: מה אתה מבקש לעשות? מה היית רוצהלעשות?הכאת אותו "מלאך" בראשינו נועדה לעורר אותנו פנימית, את נימי ליבו ונפשו של האדם, וכבר אמרו חז"ל במסכת ברכות (דף ז עמוד א): אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי, "טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות". רש"י פירש מרדות אחת – לשון רדוי והכנעה... כלומר שמה שהאדם מעורר ומייסר את עצמו, שווה יותר מכמה וכמה מלקיות והלקאות שיכוהו אחרים ויוכיחוהו על מעשיו, שאין במעשה זה להשפיע על האדם כמו אותה התעוררות פנימית שהוא מעורר בה את עצמו ומגיע לידי החלטה נכונה.

מה שנאמר הוא שעוררות פנימית והחלטה מעמקי לב האדם שווה מאוד. זהו האימון: אין לנו המאמנים מקום לסייע בהשתנותו של אדם, אלא אם כן הוא זה הרוצה להשתנות. ויותר מכך, להשתנות מן העומק שלו, מרצונו המאוד פנימי. וגם, אם האדם בא לאימון מתוך רצון לשנות את השני – אין בכוחו או בכוחנו לעזור בכך, כי האדם הוא זה הצריך לרצות את השינוי. את הגדילה.

כנאמר: ביטוי מרשים ומפליא לעניין זה, של ההחלטה שהאדם "מכה" את עצמו, ובכך זוכה להגיע לדרך הנכונה. כלומר שלאחר שהוא מתבונן במעשיו, ורואה את הדבר אשר הוא צריך לתקנו ואת הטעות שהוא נמצא בה, ועל כן הוא מחליט בהחלטה גמורה בכל נימי נפשו לתקן את מעשיו. ובכך הוא מעפיל ו"גדל" כלפי מעל..

אז מה אתה מוכן לעשות כדי לקדם ולהביא לידי ביטוי את ייעודך?

עד היכן אתה מוכן ללכת?

כמה אתה מוכן להשקיע (אנרגיות, כסף, זמן, משאבים, תשומת לב)?

אנו מצווים בכמה אופנים לגדול, לתקן, לשנות את מידותינו, להתנסות ולעבור שיעורים. שכל מי שמזדמן לחיינו הביא לנו משהו אליהם – גם גדילה ושיעורים. האימון אומר שמה שלא מתקדם מתדרדר. ובלשון שיעורנו – מה שלא גדל אינו חי. אינו גדל. אינו הולך לאן שיועד לו ללכת.

גדל מתקשר לגדול. גדול. גדלו.

שנה טובה ומתוקה