בעקבות הבגידה איבדה את האמון בכל הגברים 

גלית שוב שתקה, זו הפגישה השלישית מאז שהצטרפה לקבוצה "בדרך לפרק ב'". חברי הקבוצה כיבדו את שתיקתה ונתנו לה להתאקלם ולהרגיש בנוח. הקבוצה פעלה כבר שנה, ובמהלך הזמן הזה נוספו מידי פעם נוספו חברים חדשים ואחרים עזבו. החברים הותיקים כבר ידעו, שלכל אחד יש את הסגנון והקצב האישי שלו בכניסה לתוך קבוצה: יש מי שמיד קופץ למים ומשתף, ואחרים זקוקים לזמן ארוך יותר.

אודי, גרוש בן 48, אב לשני ילדים קטנים, שיתף את הקבוצה בהתלבטות שמלווה אותו בשבוע האחרון: הוא יצא פעמיים עם בחורה מקסימה, רווקה בת 35, וחש שיש פוטנציאל לקשר. אבל לפני כמה ימים, במהלך אירוע משפחתי, הכירה לו גיסתו אשה, גרושה בת 40 ואם לשניים, בגיל של ילדיו. נקשרה ביניהם שיחת נפש, שהפתיעה את אודי בעומק ובפתיחות שלה. כעת הוא מוצא את עצמו מתלבט בין השתיים ומתקשה להחליט עם מי מהן להמשיך.

יוסי, גרוש אחר בן 40, אמר לאודי שלטעמו אין שום פגם ב"מיקבול" (= יציאה עם שתי נשים במקביל), כל עוד הוא עדיין לא בטוח. "זכותך ליהנות מכל העולמות!". חגית הסכימה: "אם מדובר עדיין רק בפגישה ראשונה, או שנייה, מותר למקבל. כולם עושים את זה".

גלית החלה לזוז באי שקט בולט בכסאה ופניה האדימו מאוד. האם תשבור את מחסום השתיקה סוף סוף?

"לצאת עם שתי נשים במקביל זו בגידה"
"אני לא מאמינה שאתם מגבים את ההתנהגות של אודי!" התפרצה גלית בזעם כבוש. ניכר בה שהדברים יצאו מפיה בטרם הספיקה להחליט אם היא רוצה לדבר או לא. "לצאת עם שתי נשים במקביל זו בגידה. פשוט בגידה! איך הייתן מרגישות אם הייתן יודעות שעושים לכן את זה?"אמרה ותלתה מבטה בבנות הקבוצה.

השתרר שקט. אודליה הגיבה ראשונה: "אין לי בעיה שיעשו לי את זה, כי אני עושה את זה בעצמי. אני לא רואה בזה בגידה. אודי לא נשוי לבחורות האלה שהוא ממקבל. אי אפשר לומר אפילו שהוא בקשר זוגי איתן. זו רק התחלה". חברי הקבוצה הנהנו בהסכמה שקטה.

"אני דווקא מסכים עם גלית", אמר עודד. "בכל פעם שאני מגלה שהבחורה שאני יוצא איתה ממשיכה להסתובב באתר ההיכרויות אני נעלב ורואה בזה סוג של בגידה. כי אם היא רצינית לגבי - אז מה יש לה לחפש אחרים?"

חברי הקבוצה המשיכו לדון בנושא. גלית הקשיבה בעיניים עצומות. לאחר זמן פנינו אליה: "גלית, דיברת עכשיו לראשונה, אחרי שלוש פגישות. איך את מרגישה?"

"מוזר", ענתה בלחש, "אולי היה עדיף שאמשיך לשתוק, אבל כנראה זה היה חזק ממני, כי זה קשור לסיפור האישי שלי...". היא השתתקה ואיתה כולנו, מחכים שתמשיך.

"התגרשתי לפני שנתיים, כשגיליתי שבעלי בוגד בי. 'ממקבל', כמו שאתם קוראים לזה", הוסיפה בנימה מרירה. "אחרי 17 שנות נישואים ושלושה ילדים, התעוררתי יום אחד לידיעה שבעלי נמצא בתוך רומן סוער, כנראה כבר כמה שנים, עם המזכירה שלו, שצעירה ממני ב-15 שנה. היום הם חיים יחד, והילדים שלי הולכים לשם פעם בשבועיים לשבת שלמה... " קולה נשבר והיא החלה לבכות בשקט. חברי הקבוצה הביטו בה שותקים ומבולבלים, לא יודעים איזה מילים לבחור, אך תוך זמן קצר התעשתו, והרעיפו עליה שאלות ותמיכה חמה. כמה דקות אחר כך הסתיימה הפגישה, כשאנחנו מציינים בסיכום את האומץ של גלית, שהתחילה לספר את סיפורה.

כעבור שבוע, בפגישה הבאה, גלית סיפרה שלמעשה זו היתה הפעם הראשונה שהיא מספרת את הסיפור שלה בקול רם, ושעבר עליה שבוע מטלטל, של זכרונות, הצפה של כאב, אבל גם תחושה מפתיעה של הקלה. בפגישות הבאות גלית הרגישה יותר בנוח ונדמה היה שהיא משתלבת בקבוצה.

שמנו לב שהיא פונה רק לנשים בקבוצה
שלא כמו חברים אחרים בקבוצה, שסיפרו על דייטים ועל נסיונות ליצור קשר, גלית מעולם לא הביאה סיפורים כאלה. במשך תקופה ארוכה תהינו אם היא בכלל מחפשת ברצינות זוגיות. את התשובה קיבלנו לאחר זמן, מתוך התבוננות במתרחש בקבוצה עצמה: שמנו לב שכשגלית מדברת, היא פונה רק לנשים בקבוצה, ורק אליהן היא מגיבה. מהגברים היא בדרך כלל מתעלמת. באחד המפגשים, אודי שאל אותה שאלה ישירה, והיא לא ענתה לו.

הפעם בחרנו להתערב. שיקפנו לגלית את הדפוס שאנחנו רואים ושאלנו אם היא שמה לב לכך. "ברור שאני מרגישה בזה. אני לא רוצה להעליב את הגברים שיושבים פה, אבל אתם צריכים להבין שמבחינתי כל הגברים הם שקרנים ורמאים. אני לא אוכל לסמוך יותר על גברים אף פעם".

הקבוצה הגיבה בכעס. אנשים התפרצו זה לדברי זה. יוסי ועודד מחו על ההכללות של גלית, ושלי סיפרה מה שחברי הקבוצה הותיקים כבר ידעו - שהיא עצמה בגדה בבעלה הקודם. "אולי גם אותי את מתכוונת לשרוף עכשיו ולהפסיק להתייחס אלי?" פנתה אל גלית בתוכחה נעלבת.

"בחיים, וגם בקבוצה, אנשים מדברים מתוך הכאב והפצעים שלהם", הזכרנו לחברים. "גלית מתקשה להאמין בחברי הקבוצה, כמו שהיא מתקשה להאמין בכלל בגברים ואנשים בעולם. כי משהו בעולמה נסדק, בעקבות הבגידה. התחושה שהעולם בטוח ואפשר לסמוך על אנשים נעלמה עבור גלית, ואולי גם עבור אחרים כאן...."

חברי הקבוצה שיתפו את גלית במשבר האמון שפקד את חלקם בעקבות פירוק נישואיהם: גם אם עברו מאז שנים רבות, וגם אם חוו מאז יחסים חדשים, עדיין הצלקות בעקבות הגירושים נשארו טריות אצל רבים מהחברים. חלקם איבדו אמון בבני זוג פוטנציאלים. אחרים איבדו אמון בעצמם.

השבועות חלפו, והעבודה בקבוצה נמשכת. העבודה על השבת האמון היא איטית, וגם אם מחליטים לנסות לתת אמון בעולם ובאנשים, המבחנים שמציבה המציאות עדיין מורכבים וקשים. גלית כבר מדברת עם הגברים בקבוצה ומרגישה היום, יותר ויותר, שהקבוצה היא מקום בטוח עבורה. אבל מה עם שאר העולם? מה עם גברים חדשים? לכך נדרש עוד זמן....

פורסם במדור יחסים Ynet