הראיון התיחקורי investigative interview))
הכלי לבחינת אמינות, יושר, או בקיצור: מהימנות
אמנם בני אדם מטבעם אינם שקרנים בדרך כלל, אך לעיתים הם פשוט חוששים לחשוף את כל האמת.
לכולנו יש את אותם הדברים בעברנו, שאנו לא שמחים לחשוף, והסיבות שונות: לעיתים מביך לדבר עליהם, או שלדעתנו חשיפתם תיפגע בתדמיתנו בעיני אחרים, אנו מתביישים בהם, או שאנו מתחרטים על כך שעשינו אותם, במקרים מסוימים הם פשוט גורמים לנו עצב רב וכו' וכו'...
לכל אחד מאתנו, בני האדם, יש מעין חלון ראווה שאותו אנו מציבים בחזיתנו מתוך כוונה שכל הפוגש אותנו יראה ויתרשם. כל אחד מציג בחלון הראווה הזה דברים שהוא מבקש להרשים בעזרתם: את המראה החיצוני (מטופח או דווקא מרושל), יש ששמים בו את דרגותיהם, את תואריהם, את צורת ההתלבשות שלהם, את ניסיונם, את גינוני ההתנהגות שלהם, שפת הדיבור שלהם ועוד ועוד. ויש כאלה שיסדרו בחלון הראווה שלהם את הדברים בהתאם לצורך ולסיטואציה. את חלקם יבליטו ואת האחרים יצניעו וכו'.
במחקרים רבים עולה, שאדם מגבש התרשמות ראשונית מאדם אחר שהוא פוגש אחרי סדר גודל של כ - 30 שניות. בתום זמן זה מוחנו מסיים לקטלג את האדם שפגשנו לתוך "התיקייה" המתאימה. עניין חלון הראווה שלנו נועד בדיוק למטרה זו. להרשים בצורה מכוונת ומתוכננת את הצד השני.
בשוק מתקיימים ראיונות שונים לצרכים שונים במספר רב של תחומים. כל תפקיד וסוג הראיון שהוא משתמש. מדובר כמובן בראיונות כגון: תחקירים ביטחוניים, ראיונות משאבי אנוש, שיחות הכרות שונות ועוד. באותם ראיונות חייב המראיין לקבל אפשרות להציץ "מאחורי הקלעים" של המרואיין שלו ולהתגבר על מחסום החשש, שהוזכר קודם, שמונע מן המרואיין לחשוף את האמת על עצמו: על עברו, על מצבו בהווה בתחומים שונים של חייו, מניעיו ונושאים רבים נוספים המרכיבים את הראיון התיחקורי.
הראיון התיחקורי הוא הכלי המתאים במקרים אלה. מהו, אם כן, הראיון התיחקורי?
? הראיון התיחקורי הוא קודם כל ראיון. איננו חקירה, הוא שומר על אוירה חיובית, פתוחה ונינוחה ברוב שלביו.
? הראיון התיחקורי משאיר בידי המרואיין את האחריות על חשיפת האמת. המרואיין אינו יכול לטעון "לא שאלו, אז לא סיפרתי"...
ויחד עם זאת -
? הכנה נכונה של המראיין לקראת הפגישה (קריאת החומר, הצפת דגשים...)
? הכנת מקום הפגישה וצורת הישיבה על פי הצורך של המראיין (מאחורי שולחן, פינת ישיבה ...)
? בראיון התיחקורי עושים שימוש בטכניקות לניהול השיחה, שפותחו במערכת הביטחון במשך שנים ארוכות, ונוצרו בהסתמך על ניסיון עצום של מתחקרי ההתאמה הביטחונית.
? עושים שימוש בטכניקות לזיהוי שקר.
? שימוש בטכניקות להגעה לאמת ולחשיפתה.
? משתמשים בכל הנסיון המצטבר והידע שקשור ב: "מה שואלים?" איך שואלים?" "מתי שואלים?"
? שפת הגוף וההתנהגות, גם של המרואיין וגם של המראיין.
קיימות עוד נקודות רבות, שלא יפורטו במאמר זה מפאת קוצרה של היריעה. כולן מהוות כלי עבודה בידיו של המראיין-המתחקר כדי להגיע להכרות טובה ומעמיקה עם המרואיינים במשך זמן קצר יחסית. המלצותיו יאפשרו למקבלי ההחלטות לעשות את עבודתם קלה, ונכונה יותר.
עובדי מחלקות משאבי אנוש בחברות, עובדי חברות ההשמה, בנקים, חברות היי-טק או כל תפקיד המחייב בדיקות מהימנות ביצוע ראיון כחלק משגרת עבודתו, תהיה אשר תהיה, יוכלו לקבל את הראיון-התיחקורי ככלי תומך החלטה ובכך להקל ולטייב את עבודתם.
"הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה".
- אלברט אינשטיין
הכלי לבחינת אמינות, יושר, או בקיצור: מהימנות
אמנם בני אדם מטבעם אינם שקרנים בדרך כלל, אך לעיתים הם פשוט חוששים לחשוף את כל האמת.
לכולנו יש את אותם הדברים בעברנו, שאנו לא שמחים לחשוף, והסיבות שונות: לעיתים מביך לדבר עליהם, או שלדעתנו חשיפתם תיפגע בתדמיתנו בעיני אחרים, אנו מתביישים בהם, או שאנו מתחרטים על כך שעשינו אותם, במקרים מסוימים הם פשוט גורמים לנו עצב רב וכו' וכו'...
לכל אחד מאתנו, בני האדם, יש מעין חלון ראווה שאותו אנו מציבים בחזיתנו מתוך כוונה שכל הפוגש אותנו יראה ויתרשם. כל אחד מציג בחלון הראווה הזה דברים שהוא מבקש להרשים בעזרתם: את המראה החיצוני (מטופח או דווקא מרושל), יש ששמים בו את דרגותיהם, את תואריהם, את צורת ההתלבשות שלהם, את ניסיונם, את גינוני ההתנהגות שלהם, שפת הדיבור שלהם ועוד ועוד. ויש כאלה שיסדרו בחלון הראווה שלהם את הדברים בהתאם לצורך ולסיטואציה. את חלקם יבליטו ואת האחרים יצניעו וכו'.
במחקרים רבים עולה, שאדם מגבש התרשמות ראשונית מאדם אחר שהוא פוגש אחרי סדר גודל של כ - 30 שניות. בתום זמן זה מוחנו מסיים לקטלג את האדם שפגשנו לתוך "התיקייה" המתאימה. עניין חלון הראווה שלנו נועד בדיוק למטרה זו. להרשים בצורה מכוונת ומתוכננת את הצד השני.
בשוק מתקיימים ראיונות שונים לצרכים שונים במספר רב של תחומים. כל תפקיד וסוג הראיון שהוא משתמש. מדובר כמובן בראיונות כגון: תחקירים ביטחוניים, ראיונות משאבי אנוש, שיחות הכרות שונות ועוד. באותם ראיונות חייב המראיין לקבל אפשרות להציץ "מאחורי הקלעים" של המרואיין שלו ולהתגבר על מחסום החשש, שהוזכר קודם, שמונע מן המרואיין לחשוף את האמת על עצמו: על עברו, על מצבו בהווה בתחומים שונים של חייו, מניעיו ונושאים רבים נוספים המרכיבים את הראיון התיחקורי.
הראיון התיחקורי הוא הכלי המתאים במקרים אלה. מהו, אם כן, הראיון התיחקורי?
? הראיון התיחקורי הוא קודם כל ראיון. איננו חקירה, הוא שומר על אוירה חיובית, פתוחה ונינוחה ברוב שלביו.
? הראיון התיחקורי משאיר בידי המרואיין את האחריות על חשיפת האמת. המרואיין אינו יכול לטעון "לא שאלו, אז לא סיפרתי"...
ויחד עם זאת -
? הכנה נכונה של המראיין לקראת הפגישה (קריאת החומר, הצפת דגשים...)
? הכנת מקום הפגישה וצורת הישיבה על פי הצורך של המראיין (מאחורי שולחן, פינת ישיבה ...)
? בראיון התיחקורי עושים שימוש בטכניקות לניהול השיחה, שפותחו במערכת הביטחון במשך שנים ארוכות, ונוצרו בהסתמך על ניסיון עצום של מתחקרי ההתאמה הביטחונית.
? עושים שימוש בטכניקות לזיהוי שקר.
? שימוש בטכניקות להגעה לאמת ולחשיפתה.
? משתמשים בכל הנסיון המצטבר והידע שקשור ב: "מה שואלים?" איך שואלים?" "מתי שואלים?"
? שפת הגוף וההתנהגות, גם של המרואיין וגם של המראיין.
קיימות עוד נקודות רבות, שלא יפורטו במאמר זה מפאת קוצרה של היריעה. כולן מהוות כלי עבודה בידיו של המראיין-המתחקר כדי להגיע להכרות טובה ומעמיקה עם המרואיינים במשך זמן קצר יחסית. המלצותיו יאפשרו למקבלי ההחלטות לעשות את עבודתם קלה, ונכונה יותר.
עובדי מחלקות משאבי אנוש בחברות, עובדי חברות ההשמה, בנקים, חברות היי-טק או כל תפקיד המחייב בדיקות מהימנות ביצוע ראיון כחלק משגרת עבודתו, תהיה אשר תהיה, יוכלו לקבל את הראיון-התיחקורי ככלי תומך החלטה ובכך להקל ולטייב את עבודתם.
"הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה".
- אלברט אינשטיין
צחי לב
מומחה בתחום בדיקות מהימנות ותחקירים בטחוניים.
יוצא מערכת הבטחון.
מומחה בתחום בדיקות מהימנות ותחקירים בטחוניים.
יוצא מערכת הבטחון.
