השפעת הלחץ על ביצועיו של הלוחם ביחידת עילית 

ישנם לא מעט תפקידים מיוחדים בצבא דורשים מיומנות בינאישית גבוהה ותפקוד מעולה תחת לחץ.  

אולם, ביחידות המובחרות ובמיוחד בתפקידי הקצה שלהן הסבירות להתנהלות תחת לחץ גבוהה בהרבה מתפקידים אחרים הקיימים במערך הצהלי.  דוגמאות למצבי קצה שבהם ההתמודדות הנכונה מול לחץ הופכת להיות מרכיב מכריע בקבלת ההחלטה ואפילו בהישרדותו של הלוחם יכולות להיות ירי ישיר על החייל, לטייס המנוע השמאלי של המטוס בו הוא טס לפתע כבה, או שאש אוחזת בו, כבל שנקרע בעת חילוץ לוחם מנקיק, טיל שנורה על כלי רכב משוריין והתפקוד ברגעים הקריטיים שלאחריו בחילוץ הלכודים וכיו"ב.

הדרך בה לוחמים מתמודדים במצבי לחץ אקוטיים יכולה לפגוע במישרין בביצוע המשימה של הלוחם ביחידה המובחרת  ולסכן לא רק את עצמו, אלא, את חבריו הלוחמים, אזרחים ואף להביא לפגיעה בביטחון המדינה.

על פי מחקרים שנעשו אודות התנהלות תחת לחץ אקוטי ושבחנו את הגורם האנושי באירועים שבהם לקחו בו חלק לוחמים עולים ממצאים מרתקים אודות הדרך שבה המיומנות האישית והפרופיל האישיותי של הלוחם באותה סיטואציה.

אחת מהשאלות שנבחנו היתה השאלה איך ביצועיו של הלוחם מושפעים מלחץ אקוטי

כאשר לוחם ביחידת עילית, המשמש כטייס, לוחם סיירת מובחרת, צוללן, איש קומנדו או כל מקצוע צבאי אחר ושתפקודו הקוגניטיבי עשוי להיות מושפע מלחץ אקוטי, יש למערכת עניין רב וצורך לזהות את הפרופיל האישיותי של המועמד לתפקיד עוד בטרם הוא מתחיל את מערך ההכשרה היקר, הארוך והמורכב. זאת הסיבה לכך למשל שמבחנים לקורס טיס או לחובלים הם ארוכים, מורכבים ודקדקניים כל כך.

במחקרים אחר הגורם האנושי, רוב המחקרים התייחסו להשפעות של לחץ מסוים, כמו רעש, לחץ קבוצתי, איום, עומס עבודה או לחץ של זמן, במשימות פשוטות אשר מודדות ביצועים דיוק ומהירות ביצועים, אולם בנוסף נבחנו גם ההחלטות שלהם בנושאים יותר מורכבים בעת ביצוע המשימות. באופן כללי, מחקרים אלו הראו כי גורמי דחק חריפים יכולים לעורר רגשות שליליים חזקים ותגובות פיסיולוגיות, ולפגוע בביצועי הלוחם .

עם זאת, מרבית המחקרים שפורסמו בתחום זה מבוססים על ניסויים בתנאי מעבדה. ניסויים מחקריים אלו עשויים להיות חסרי תוקף חיצוני, כי מאוד קשה לדמות מצבי קצה של גורמי לחץ אקוטיים בתנאי מעבדה.

בדומה לנעשה בגיבושים הממיינים ליחידות המובחרות, המחקרים שניסו לדמות לחץ אקוטי מציאותי, נערכו במהלך אימון אינטנסיבי מתמשך.  למשל, נמצא כי לוחמים שנמנעה מהם השינה באופן קיצוני הראו החלטה לקויה בעת פעילות שבה נדרשה מיומנויות במהלך תרגיל אש חיה כאשר נמצאו במצב לחץ אקוטי. דוגמא אחרת הראתה כי בהדמיה מאוד קרובה למציאות, שבה נדרשו לוחמים מסוימים להתמודד במצב מלחיץ נכשלו הלוחמים בקבלת ההחלטות באופן גורף ובחרו להשתמש בפתרונות שאינן מתאימות לסיטואציה ושנבעה מקבלת החלטות לקויה. בנוסף, מחקר על ההשפעות של לחץ אקוטי בביצועים גם נעשה על ידי לימוד צוללנים וצנחנים.  

הגיבוש לקורס הטיס אורכו שכזה היות וברור שהשפעת חוסר השינה אצל המועמד לא ניתן למקסם במשך יומיים שלושה כפי שנעשה בגיבושים אחרים. בגיבוש הטיס יש חשיבות מכרעת לתפקוד המועמד גם לאחר חמישה ימים אינטנסיביים. אגב, בעבר, הגיבוש לטיס היה ארוך בהרבה מאורכו היום והדבר לאו דווקא נובע מכך שמצליחים לנבא בפרק זמן קצר יותר אלא, משיקולים אחרים אחרים לגמרי.

במחקרים אלו נבחנו המתחים ויכולת קבלת ההחלטות והביצוע בפועל של הלוחמים.

מתח רב יכול להוביל להתבטאות רגשית (למשל פחד או כעס), להתבטאות פיסיולוגית (למשל, גדל לחץ דם, דפיקות לב וקצב לב), ולהתבטאות קוגניטיבית תגובתית (למשל, מחשבות שליליות על העצמי), וכתוצאה מהקושי במתן תשומת לב ומצב אנרגטי ירוד נוטים הפרמטרים הללו להשבית אדם מלהתרכז באופן מלא במשימה הנוכחית, שתוצאתה חוסר שליטה קוגניטיבית על ביצוע משימה.  דבר זה יכול בקלות להוביל לקבלת החלטות לקויות, משום שאנשים לא לוקחים בחשבון את ההיבטים הרלוונטיים של המצב וביצוע משימות באופן לקוי משום שאנשים לא מצליחים להישאר ממוקדים על מטרות המשימה.

על כן, ישנו קשר הדוק בין טבעו של התפקיד הכללי של התפקיד כפי שהוגדר בקפידה ושנבחן בתהליך המיון לפני הגיוס לבין אופיו של המועמד שישנה סבירות שהוא עשוי להידרש לתכונות מסוימות.  

כך, מועמד שבמהלך המבחנים לקבלתו ליחידת עילית יתברר שהוא סובל מאובדן ריכוז במשימות פשוטות ואוטומטיות שלוחם בתפקיד מסוים נדרש לעמוד בהם, סביר להניח שלא יצליח בעת הצורך להתמודד במצבים מורכבים יותר שידרשו עיבוד הקוגניטיבי מבוקר יותר.

זאת אחת הסיבות לכך שבעת מבחני המיון, המועמד נדרש לביצועים תחת מעטה של לחץ כזה או אחר, היות ובתפקודו הלוחם נדרש להיות במיטבו ולהיות מוגן מהסחת דעת על ידי רגשות טורדנים, תגובות פיסיולוגיות או מחשבות, עניין רגשי או מצב אנרגטי מסוים שעשוי להפריע למשימה.

הכנה למבחני המיון אינה אם כך פריווילגיה, אלא, צורך אמיתי שתאפשר למועמד לרכוש כלים כיצד להתמודד במצבי קצה ולהצליח להתגבר על קשיים כאלו ואחרים כפי שנדרש מלוחם מיומן בתפקיד הנחשק.