רעיון לפתרון זמני לפליטים שבקרבנו. 

אחרי הזמן שחלף מאז הזעקה הגדולה של הצפת הפליטיםוסגירת הגדר כמעט הרמטי, הגיע הזמן לעשות סדר במצב ולפתור את בעיית הפליטים שכבר נמצאים כאן. ולהלן .הם לא ייעלמו בכוחות עצמם  הבעיה נשארת אצלנו ולכן עד שימצא הפתרון ,דרוש לפזרם ולתת להם אפשרות לעבוד ולקיים את עצמם.

מאת:גרשון אקשטיין

רקע למצב

הסוגיה של הפליטים בניגוד למסתננים שהם מהגרי עבודה,הינה סבוכה ולא נראה כי ימצא פתרון מיידי ולכן הפך לדיון טעון,רווי בגזענות ובהסתה שנאה עד השלכת בקבוקיי תבערה על בתי הפליטים ובניסיון לגרוף הון פוליטי על חשבון קבוצות שהן ללא קול ואפשרות ייצוג.מה עושים עם הפליטים?שאלה זו צריך לשאול כול ישראלי את עצמו שחרד מכך

סוף סוף גמרו לבנות את הגדר בין ישראל צרים נשאר עוד קטע קטן, ובכך ייסגר הרמטי הגבול,( נושא כאוב שהוחלט עליו הרבה לפניכן ולא בוצע משום מה.) וכעת יש להתעקש ולא לתת לאף מסתנן לחדור ארצה.

הממשלה היא זו שלמעשה עד כה העבירה את הפליטים לדרום תל-אביב ובכך מייצרת מצוקה ועליבותן לתושבי השכונות והן לפליטים עצמם.כאשר קבוצות מסוימות ,לאחר שחרורם ממעצר  בקציעות, חיים זרוקים כנטל על תושבי דרום תל-אביב,ללא יכולת לעבוד ולהתפרנס וללא בדיקת מעמדם אם הם פליטים או שמא מהגרי עבודה,הם נמצאים במצב שבו אין להם אופק העלול להביא להתפוצצות  ולתוצאות הרסניות

יש להקשיב למשטרה ולמפכ"ל, דנינו, בתשומת לב על עמדתה האמיצה שיש לאפשר לפליטים לעבוד ולהתפרנס באין מוצא אחר בשלב זה.המשטרה יודעת על מה היא מדברת

כל אלה שמדברים על להעיף אותם מהארץ לארץ מוצאם במקרה הרע, או במקרה הטוב,כליאה מסיבית בין  איש10.000-20.000 במתקני כליאה שיוקמו,או העברת חוק שכל מסתנן יכלא ל3 שנים,כל אלה מעידים על פתרונות קצרי טווח שלא בטוח שניתן ליישמן,והשאלה שנשאלת ומה לאחר מכן?

מה עושים בינתיים-פתרונות ביניים

ומה עושים בינתיים? לפחות עם הפליטים שבהחזרתם משקפת סכנה לחייהם.צריך לחשוב קצת מחוץ לקופסה, ומאחר ואת הפליטים שכבר הגיעו ,לא ניתן לגרשם הם לא ייעלמו מעצמם וצריך לתת פתרון. בשלב זה צריך למצוא פתרונות ביניים שאשר העיקרון המנחה צריך להיות כך:

1. פיזורם בארץ תחת מנגנון פיקוח הדוק
2. להפסיק עם ריכוזם  , שזה אבי כל הרעה ו ומזמין צרות וחטאים
3. לאפשר העסקתם למחייתם.

כל זאת כאשר יודגש שהפתרון הוא זמני בלבד , כלומר הנחת היסוד לפליטים, ולא מדובר כאן מסתננים שהם מהגרי עבודה בהם יש לטפל אחרת ,שבשלב זה לא ניתן להחזירם לארץ מוצאם היא שיש למצוא מקום על ידי פיזורם ויישבם באופן זמני.

.

למשל,לבחון אפשרות לפיזור הפליטים בהתיישבות העובדת

הקיבוצים שהם אנשי הישוב בארץ נרתמו בעבר לא אחת למשימות בין לאומיות והפעם מדובר על חילוץ פליטים ממרכזי הערים החיים בצפיפות ובדוחק ותנאים כמעט בלתי אפשריים.לעומת זאת קליטת פליטים באופן זמני, יש בה גם יתרונות לקיבוצים עצמם.

בעבר הלא רחוק וגם כיום, מי שיודע על תופעת המתנדבים בקיבוצים, הם לרוב צעירים יהודיים ולא יהודיים , אשר מגיעים מכל רחבי העולם לקיבוצים בישראל לכדי להיות שותפים לפרק זמן מוגבל בעבודה בענפי הקיבוץ השונים. המתנדבים בדרך כלל מגיעים לישראל לתקופה קצרה של שניים עד שלושה חודשים  "אשרת מתנדב", ומשתתפים בעבודה בכל ענפי הקיבוץ (כגון:תעשייה ,חקלאות,שירותים,מטבח,גינון). המתנדבים מקבלים לרוב דמי כיס מן הקיבוץ של כמה מאות שקלים לרווחתם ומקבלים מגורים, מזון ופעילויות חברתיות אותם מספק הקיבוץ המארח בתמורה.

בתום תקופת ההתנדבות, תקופה שתקבע הממשלה,הבה נאמר שנה עד שנתיים, יוחלט מה יעשה עימם, או שימצא פתרון להחזיר אותם לארץ מוצאם, או למדינות שלישיות, או להשאירם תקופה נוספת, אך רק במעמד של זמניים. ורק עד שימצא להם פתרון מחוץ למדינה.

היתרונות ברעיון זה הם: א.:פזור דיי מהיר של אוכלוסיית הפליטים. ב.הקלה במרכזי הערים, ומניעת תופעות שליליות. ג.תוספת משמעותית של ידיים עובדות לכל מטרה.

תמיד ימצא מבנה קיים וישן  או צריף למגורים ראויים לכמה פליטים בחדר גם בקיבוצים שהפכו ברבות הזמן לישובים קהילתיים.

רעיונות נוספים

לפזר אותם  בנוסף במרכזי קליטה קיימים באופן זמני או להקים מרכזי קליטה ייחודיים בפיקוח הראשיות עם רישיונות עבודה זמניים, אפשר להקים להם מודל של קומונה כל שהיא.

לפזר אותם בהסכמה זמנית גם במושבים ובישובים קהילתיים בדרום ובצפון בקבוצות בודדות  או כבודדים

בכול באופן הכול זמני עד שימצא כל דרך אפשרית להחזירם,אך במצב הנוכחי לא יכול להמשך.

לסכום

צריך רק רצון טוב לפתור את הבעיה,לחוקק מספר חוקים לעניין זה להקים מנהלת מיוחדת לעניין הפליטים, ויפה שעה אחת קודם כי המצב הקיים מזמין רק בעיות וצרות בהיבט הפנימי והחברתי ובהיבט הבן לאומי..

גרשון אקשטיין,רעננה