שיחות עם הורים בגובה העיניים 

זוהי תופעה שניתן להבין אותה מתוך כך שכל אחד מבני הזוג החווה מצוקה נוטה להסתכל על הגורם למצוקה כנמצא מחוץ לו. מכיוון שהאחר ביחסים הזוגיים הוא בן הזוג, ניתן לראות פעמים רבות בפגישות הטיפוליות מריבות, צעקות והאשמות הדדיות.

לרוב נוטים בני הזוג לתאר את הבעיה כנמצאת באחר. זוהי ראייה מפנימה. ראייה כזו יוצרת האשמות הדדיות ומצמצמת את היכולת לראות אפשרויות נוספות ופתרונות. האתגר עמו נפגש המטפל הזוגי בטיפול קשור לשאלה כיצד ניתן להביא את בני הזוג ללכת מעבר להאשמות ההדדיות ולאחד כוחות תוך שיתוף פעולה כנגד הבעיה במקום אחד כנגד השני, כמו גם להתייחס לבעיה כישות חיצונית למהות של בני הזוג.

אני רוצה להדגים אחת מדרכים רבות בהן אני עושה שימוש במפגשים עם בני זוג המאפשרים למריבות ולהאשמות לתפוס פיקוד על יחסיהם. אעשה זאת באמצעות דוגמה מטיפול זוגי. (הפרטים המזהים שונו, כמו גם חלקים מהדוגמה, שכן הדוגמה נועדה לשרת ולהמחיש את הרעיונות). כתמיד בעבודתי, אני שואבת את ההשראה לדרכי העבודה מהגישה הנרטיבית.

ביחד בשביל הילדים

חנוך שרית, עוסקים במקצועות חופשיים והורים לשני ילדים, באמצע שנות ה-30 לחייהם, הגיעו לטיפול זוגי. נשואים כ- 10 שנים.

הם תארו את יחסיהם כמאוד מרוחקים כבר זמן רב. הריחוק מתבטא בכך שהם ישנים בחדרים נפרדים. שרית ישנה עם הבן הקטן אשר מתקשה לישון לבד, בחדר השינה. חנוך ישן בסלון. שניהם תיארו אי שביעות רצון מהקשר הזוגי, מריבות וכעסים רבים זה על זו. הם כמעט לא מדברים חוץ מדברים הקשורים להתנהלות הבית.

חנוך תאר את שרית כמאוד נוקשה אשר דורשת שהדברים יתנהלו לפי דרכה, ולא מוכנה לקבל שהדברים מתבצעים אחרת מכפי שהיא רוצה. לדבריו הוא נהג במשך שנים להתגמש עד שבנקודה מסוימת החליט שלא עוד. שרית תיארה את חנוך כאגוצנטרי החושב בעיקר על עצמו וממעט לעזור לה בהתנהלות בבית. בשלבים שונים של הקשר חשבו על גירושין, אבל ביטלו זאת מתוך מחשבה על הילדים. שניהם דיברו על מינימום של אינטימיות וקרבה.

שרית אמרה שרוצה שיצליחו לשתף פעולה בצורה יותר טובה. חנוך אמר שמתקשה להאמין שיכול להיות יותר טוב, אבל היה רוצה שיאהבו אותו, שתהיה קרבה.

בשלב זה בקשתי לראיין כל אחד בנפרד בנוכחות השני. בקשתי משרית לדמיין שיושבת בחדר ישות בשם "זוגיות" אשר מייצגת את הזוגיות ביניהם ושתתאר אותה.

היצור השחור

הזוגיות לפי שרית – היא דיברה על הזוגיות כיצור שחור ומלא קוצים אשר מדבר בקול צורם, מחרף ומגדף. היא לא אוהבת את היצור.

מה הוא אומר לך?-הוא גורם לי להתרחק מחנוך.

ההשפעה של היצור השחור עליה היא התרחקות מחנוך, תחושת כעס גדול בתוכה ובדידות גדולה. השפעה נוספת מתבטאת בכך שהיא מרגישה שאין לה מזל, כי מאוד רצתה לחוות אהבה וזה לא מה שקורה בינה לבין חנוך. היא גם מרגישה שכתוצאה מכך היא הפכה לאדם לא נעים, נרגן וממורמר.

לפעמים היצור נעשה שקט יותר ועם פחות קוצים, ואז ההשפעה של זה עליה מיידית, שכן אז יש בה משהו יותר עדין ומתחשב. אחת הדוגמאות לכך הייתה השבוע כאשר לראשונה מזה זמן רב, במקום לשתוק בזעף ולהפנים את רגשותיה היא אמרה לחנוך שנפגעה ממנו וחושבת שמגיעה לה התנצלות. להפתעתה, חנוך מיד התנצל. זה היה אירוע ייחודי גם עבורה וגם עבורו.

איך היית רוצה שהיצור יראה? – רוצה שהיצור יהיה לבן ורך כמו כרית שאפשר להתחפר בתוכה והיא מקבלת את הגוף שלך כפי שהוא.

היא לא ידעה מה יכולה לעשות כדי לקדם שינוי בצורת הישות, אבל חושבת שמה שעשתה השבוע, בכך שבמקום להפנים את כעסה, אמרה לחנוך שנפגעה ממנו ומגיעה לה התנצלות, יכול להיחשב כצעד בכוון לשינוי.

הזוגיות החולה

חנוך דיבר על הישות הזוגית כפי שהוא רואה אותה כדמות השוכבת במיטה בהוספיס, חולה מאוד, חיוורת, רזה, נוטה למות. מהר מאוד נבהל מדברים ואמר שהגזים בתיאור, ואכן מדובר בחולה, אבל לא נוטה למות, ולא בהוספיס. אלא חולה מאוד המרותק למיטה. חסר אונים, תחושה שעומדת בסתירה לתחושותיו ביחס לעצמו בדרך כלל. תמיד חשב שהוא אדם חם ואוהב, אבל לאחרונה הוא מרגיש פחות חמים, ואפילו היכולת שלו לתת חום ואהבה לילדים נפגעה, שכן הוא מוצא את עצמו במצב רוח לא טוב, ואז אין לו חשק לעשות דברים מעבר למה שחייב.

הוא היה רוצה ללמוד דרכים להנשים את החולה, לרפא אותו.

הפגישה הסתימה בהחלטה שלהם לשים לב למה שקורה בישות הזוגית כפי שכל אחד מהם תיאר אותה, ואילו שינויים חלים בה.

השחור מתבהר והקוצים מתרככים

בפגישה השנייה, הם דיברו על שיפור ניכר באווירה. לדבריהם הם יותר מתקשרים, הכל נעים יותר, פחות חיכוכים ומריבות. שרית אמרה באופן ספונטני שתמונת הזוגיות שונה מאוד מזו שתיארה בפעם שעברה:

היצור אותו תארה כבר לא ממש שחור אלא בהיר ולא קוצני אלא יש בו משהו יותר רך ועדין. את הנעימות היא מרגישה בתוכה. היא חשה את עצמה כיותר נעימה ומשתדלת לתקשר.

חנוך אמר גם הוא שהחולה כבר יותר בריא. לדבריו, אם ניקח סקאלה הנעה מ-1 עד 10,הרי שמצב החולה בפעם הקודמת היה 1 על הסקאלה. היום מצבו 5,וזה מהווה שיפור ניכר. הוא אישר ששרית הרבה יותר נעימה, הם יותר מדברים ביניהם. פחות כעס גם כאשר הנושאים לא נעימים. שרית עדין ישנה עם הבן הקטן, אבל היא עושה זאת בחדרו של הבן במקום בחדר השינה, מתוך מטרה להרגיל אותו לישון בחדרו ובמיטתו, ומתוך רצון לחבור בהמשך לחנוך. התנאים של חנוך שודרגו, ועתה הוא ישן בחדר השינה במקום בסלון. לדבריו, מצפה לשובה של שרית למיטה הזוגית. הוא היה רוצה להביא את הקשר למקום של יותר חמימות, לחבק ולנשק ולדבר בצורה יותר אינטימית.

אחד הצעדים שנקטו בכיוון של הידוק הזוגיות היא הכנת תשתית ליציאות משותפות ולשם כך התחילו להכניס בייביסיטר ע"מ שהילדים יתרגלו אליה, וכך יוכלו לצאת יחד.

השינויים היו מהירים ומדהימים במיוחד לנוכח העובדה שזו הייתה הפגישה השנייה בלבד. ניתן לומר כי הבקשה מבני הזוג לתאר את הזוגיות כישות חיצונית אפשרה להם הסתכלות על היחסים במקום הסתכלות האחד על השני. הסתכלות זו אפשרה להם לנקוט עמדה כלפי היחסים. כל אחד מהם יכול היה מתוך תיאור הדברים לומר לעצמו: אני לא רוצה יחסים כאלה, ולנקוט בפעולות כדי להביא לשינוי.

אופן זה של תיאור הזוגיות יתכן והביא כל אחד מהם לשאול את עצמו: מה אני יכול לעשות כדי לשנות את מצב היחסים, ולא להאשים האחד את השני כמו קודם, או לראות את הבעיה כנובעת מהתנהגות השני. כך שכל אחד לקח אחריות אישית.

לאחר מכן שאלתי איך היו קוראים לכוון הזה אשר עליו הם מדווחים. חנוך קרא לו "חמימות ואהבה". שרית הסכימה עם הגדרה זו והוסיפה שהייתה מצרפת לכך את המילה "רוך". כך שהסיפור המועדף המשותף לשניהם כונה בשם "חמימות, אהבה ורוך".

בשלב זה ניתן היה להנגיד את שני הסיפורים, הדומיננטי והמועדף. שאלתי שאלות המעמידות את שני הסיפורים זה מול זה. באופן מטפורי אפשר לומר שהסיפור הדומיננטי מסופר דרך "עיני הבעיה", ואילו הסיפור המועדף מסופר דרך "עיני האהבה".

נשאלו שאלות אשר בדקו את שני הסיפורים בשפה מחצינה. למשל:

• מה מזמין את ה"יצור השחור והחולה", ומה מזמין את סיפור ה"חמימות, האהבה ורוך"?

• באילו דרכים משתמש "סיפור החמימות, האהבה והרוך", ע"מ לצמצם את השפעת ה"יצור השחור והחולה"?

• האם באותה הזדמנות עליה סיפרתם שבה הסיפור המועדף הצליח לצמצם את הדומיננטי, הייתם מרוצים מכך? האם תוכלו להסביר למה?

• האם תוכלו לספר לי על ההיסטוריה של "סיפור החמימות, האהבה והרוך?", ממתי אתם זוכרים אותו נוכח בחייכם?

• האם אתם זוכרים מתי חדר לחייכם ה"יצור החולה"? איך הוא הצליח להשפיע במידה כזאת? מה איפשר לו לצבור כוח רב כל כך?

• האם תוכלו לספר לי עוד על אותה פעם שבה ה"יצור החולה" היה כ"כ קרוב להיכנס, ולא אפשרתם לו? מה זה אומר עליך? על הקשר ביניכם? על מה שחשוב לכם בזוגיות? וכו'.

מתשובותיהם למדנו שלסיפור ה"חמימות, האהבה והרוך", הייתה היסטוריה מכובדת בחייהם של שרית וחנוך. שרית סיפרה שלמעשה, הדבר הראשון שמשך אותה אצל חנוך הייתה החמימות שלו, "העיניים שלו שידרו אהבה". חנוך נזכר שמבחינתו זו הייתה אהבה ממבט ראשון. לא יכול להסביר למה, אבל הרגיש מהרגע הראשון שיתחתן עם שרית.

בשיחות נפרש סיפור של התאהבות הדדית, שכלל הרבה שיחות משותפות, טיולים ששניהם מאוד אוהבים, "הבנה ללא מילים". שרית נזכרה שמאוד אהבה להתכרבל בתוך חנוך, והייתה לה הרגשה שהגוף שלו מתאים את עצמו לגוף שלה. הדוגמאות לכך היו רבות…

כך שאפשר היה לראות כי הסיפור המועדף היה נוכח בחייהם, אלא שהסיפור של ה"יצור החולה"- (שם משותף מקוצר שכלל את הגדרותיהם את הזוגיות בתחילת השיחות). הלך והשכיח את ההיסטוריה האחרת שהייתה לקשר, או שהביא אותם להאמין שהאהבה שהייתה היא נחלת העבר ואין לה סיכוי להתחדש.

פרישת שני הסיפורים כבר הביאה לתחושות אחרות אצל שניהם, שכן הם יכלו לראות שיש סיכוי לחדש חלק מרגשותיהם. יותר מכך, השיחות על כך הביאו לתחיית הרגשות. הרבה ממה שנראה לכל אחד מהם כבעיתי הפך ל"לא כ"כ נורא". המוכנות של כל אחד לעשות צעדים במטרה לחדש את החמימות והאהבה הייתה גדולה יותר. מה שהיה מעניין הוא שאם בהתחלה היו לכל אחד תביעות מבן/בת זוגו/ה להשתנות, בפועל כל אחד היה מוכן לעשות צעדים ניכרים בכוון השני.

מה אפשרה שיחה מחצינה זו?

• שיחה מחצינה מאפשרת לעבור מהאשמות ומריבות לשיתוף פעולה כנגד הבעיה ובעד סיפור מועדף. לאחד את בני הזוג סביב הגדרה משותפת של הבעיה ושל המטרה המועדפת.
• שיחה מחצינה מאפשרת לשנות את הגדרת הבעיה מפנימית לחיצונית: ישות שיש להם דיאלוג איתה.
• תהליך ההחצנה מאפשר לבני הזוג לנקוט עמדה כלפי הבעיה: להגדיר האם היא חיובית או שלילית ומה בה חיובי או שלילי.
• תהליך זה מאפשר לבני הזוג לבחור ולהרחיב את הבנת חייהם מתוך כוונות, דעות וערכים אותם הם מוקירים.
• שיחה מחצינה מאפשרת יצירת מרחב בין בני הזוג לזוגיות ולבעיה בזוגיות, דבר המאפשר לחשוב ולנקוט עמדה.